would you take my hand?

פרק 1

התעוררתי לשמע הצלילים הנעימים של הפסנתר,סבי ישב על יד הפסנתר וניגן את המנגינה הזאת,זאת שהוא מנגן כל בוקר זאת שמזכירה לו את החיים ששכח,אומנם זה מעצבן לקום מוקדם אבל לקום עם מנגינה מרגיעה כמו זאת ולא צלצול של שעון מעורר דפוק,לא רציתי לקום,לא רציתי ללכת לבית ספר ולהיות הילד החדש שכולם צריכים להציק לו,קמתי צחצחקתי שיניים,ניגשתי לארוני ולבשתי את תלבושת האחידה שקיבלתי לפני שבוע,ירדתי למטבח,ראיתי את ליילה העוזרת שלנו מסיימת לארגן את השולחן,אני לא מבין למה היא מארגנת את השולחן לכל המשפחה שאמא שלי יוצאת בשש לעבודה ואבי הוא בקושי בבית,כל בוקר אני מבלה לבד אפילו סבי לא מגיע לאכול הוא מעדיף להישאר בחדרו ולנגן,להיסתכל על הנוף דרך חלונו ולשקוע במאמצים להיזכר,זה כאילו שהוא שהוא פה אבל לא פה,אנחנו בקושי מדברים נראה לי שהוא שכח את הנכד שלו,סיימתי לאכול שמתי את תיקי על גבי ולפני שיצאתי שמעתי את ליילה אומרת:״שיהיה לך יום טוב ילד!״,חייכתי לעצמי אחרי שכבר יצאתי,התקדמתי לכיוון בית הספר עם כל צעד הרגשתי את קצב ליבי מתגבר,אני לא רוצה להיות הילד החדש,נכנסתי למבנה המרהיב של בית הספר,לאחר כמה דקות של חיפושים נואשים לחפש את חדר המנהלת שאלתי את אחת הנערות איפה חדרה והיא הצביעה על סוף המסדרון,כולם כבר נכנסנו לכיתות ואני דפקתי על חדר המנהלת אני מקווה שהיא לא תחשוב שאיחרתי הדבר האחרון שאני צריך זה רושם ראשוני לא טוב,״פתוח״ אישה ענתה מבעד לדלת,פתחתי את הדלת,אישה עם שיער חום זהוב בערך בסביבות גיל ה-50 ישבה מבעד לשולחן העשוי מעץ,מולה ישבה נערה לא יכולתי לראות את פניה,״אתה בטח דין בוא תשב״ האישה אמרה,התיישבתי כיסא לצד הנערה הבטתי טיפה הצידה וראיתי אותה,שיער שחור גלי טיפה בסוף,קפוצ'ון בלי שרוולים עם כובע,ג'ינס שחור ונעלי אולסטאר נמוכות בצבע אדום,על כפות ידיה כפפות שחורות החושפות רק את האצבעות,טבעת בצבע זהב הייתה על ידה הימנית באצבע האמצעית,לק שחור על ציפורניה,לא הצלחתי לראות את כל פניה,

״מה?!? רוצה תמונה?!?״היא סובבה אליי את פניה,עגיל היה בצד ימין של שפתה התחתונה,עיניה היו חום כהה כל כך שכבר נוגע לשחור כמו האפלה,הנדתי בראשי במהירות השפלתי את מבטי,

''סקיילר תהיי נחמדה,היי אני המנהלת של הבית ספר אליסון מקריידי,''האישה אמרה ושלחה את ידה ללחיצת יד,לחצתי את ידה במהירות,''אני עסוקה מידי בשביל להראות לך את הבית ספר,דאגתי שלסקיילר ולך יהיה מערכת שעות זהה היא תראה לך את בית הספר''היא אמרה בנחמדות,''זה במקום השעייה סקיילר,אני משאירה אותו תחת חסותך''היא הסתכלה על סקיילר במבט כעוס,''רגע,איך ידעת?איך ידעת לעשות לו את אותו מערכת שעות?'' המנהלת חשבה לרגע והתכוונה לענות אבל סקיילר ענתה במקומה ''ידעת!ידעת שאני יהיה פה עוד פעם!זה די מעליב אליסון''היא אמרה בציניות,אני לא מאמין שהיא קראה לה בשמה הפרטי,המנהלת הורידה את ראשה לרצפה,סקיילר התקדמה לדלת ונעצרה, ''אתה בא או מה?!'' היא שאלה אותי,הנהנתי במהירות וקמתי מהכיסא,המנהלת הסתכלה עליי במבט מרחם טיפה?יצאתי בעקבות סקיילר שמתי לב שבילקוט שלה יש משהו חלק ונוקשה זה לא ספר זה בטוח,אני חושב שזה מחשב נייד,היא הרימה את הכובע שהיה מחובר לקפוצ'ון בעזרת ידיה במכה אחת,היא נעצרה והסתובבה,נבהלתי מהעצירה הפתאומית,''איך בכלל קוראים לך?''היא שאלה,''ד-דין''עניתי טיפה בלחש,''ברוך הבא לבית ספר''היא ענה בציניות, ''אז ככה,אני סקיילר אם אתה צריך משהו אל תפנה אליי אני הבן אדם האחרון שיוכל לעזור לך במשהו,הכיתה שלנו בקומה השלישית סוף המסדרון ימינה,מסביב לבית ספר יש את המגרש ממולו הבריכה,בקומה השניה הקפיטריה,בין הבניין של הבית ספר והבריכה אתה פשוט לוקח סיבוב שמאלה ומגיע לגינת הירק של בית הספר לא ממליצה לך להיות שמה נורא משעמם שם,אז זה הכל''היא סיימה להגיד,הנהנתי למרות שלא כל כך הבנתי,''לא הבנת אה?''היא שאלה,הנהנתי,''טוב רק שתדע זה חד פעמי בוא אני אראה לך את הבית ספר'', ''אבל אנחנו לא נאחר לשיעור?''שאלתי טיפה לחוץ,היא חייכה חיוך זדוני לקחה חתיכת דף צהוב והצמידה אותו לקיר וכתבה עליו משהו,היא הסתובבה אליי וניפנפה בדף מולי ואמרה:''עכשיו יש לנו אישור מהמנהלת'' והמשיכה ללכת,הלכתי במהירות אחריה,היא הראתה לי את בית הספר היא צדקה לגבי מה שאמרה עלל גינת הירק,אומנם שומם שם אבל הדשא והפרחים והירקות שגדלים מאחורי גדר קטנה זה גרם לי להרגיש טוב להיות שם,הסתכלתי על השען שבידי וראיתי שכבר עשרים דקות עברו והתחלתי להילחץ,''לא כדאי שנלך לכיתה?''שאלתי מהקווה שהיא תסכים,היא הנהנה והמשכנו לכיתה,היא נכנסה ראשונה ואני אחריה הרגשתי איך כל הכיתה נועצים בנו מבטים גם המורה אבל מבטה היה נעוץ בסקיילר,מבט כועס,''גברת מקריידי אמרה לי שאני צריכה להראות את הבית ספר לתלמיד החדש''היא אמרה והצביעה לכיווני,''למה זה לקח כל כך הרבה זמן?''המורה שאלה בחשד,סקיילר לקחה את הדף הצהוב והניחה את זה בידה בחוסר נימוס,הייתי מופתע למה לה להתנהג ככה למישהו שהוא יותר גדול ממנה? המורה הסתכלה על הדף בריכוז כאילו משהו לא בסדר למרות שהיא צדקה,''בסדר שבי,''היא אמרה לסקיילר והיא התיישבה בשורה האחרונה ליד החלון,''אתה תרצה להציג את עצמך?''המורה שאלה אותי,אני ממש לא רוצה להציג את עצמי אני לא יכול לדבר מול קהל אפילו אם זה להציג את עצמי,הנדתי בראשי,המורה הבינה והצביעה על שולחן בשורה החרונה לידה סקיילר ''תשב שם'' הנהנתי והתיישבתי מודה לאלוקים שאלה שולחנות יחידים ואני לא צריך לשבת ליד מישהו,הסתכלתי על סקיילר היא העבירה בי מבט חטוף שמה אוזניות,שילבה את ידיה על השולחן והניחה את ראשה שהכובע מסתיר חלק מהפרצוף,החזרתי את מבטי לכיוון הלוח ושמתי לב שנערה מהשורה האמצעית בצד ימין מחייכת ומנופפת לי לשלום חייכתי בחזרה וחזרתי להביט בלוח,בעשר דקות האחרונות של השיעור נכנסו שלושה נערים,הראשון היה עם שיער שחור ועיניים כחולות הוא נראה מפחיד מלא בקעקועים ועגיל בגבה,השני שיער חום בהיר ועיניים ירוקות הוא נראה תמים אבל בו זמנית מפחיד כמו הראשון,השלישי גם הוא עם שיער שחור ועיניים חומות בהירות הוא לעס מסטיק בגסות ונראה אדיש כלפי הכל,''סטיבן,דניאל וג'וש איפה הייתם?''המורה שאלה כועסת אך מנסה להסתיר זאת,''ראינו כלבלב פצוע והחלטנו לעזור לו את יודעת כי אנחנו טובי לב''הראשון ענה במעט ציניות,כולם ידעו שהוא משקר,''סטיבן אל תשקר לי''המורה ענתה לו,הוא גילגל עיניים ומבטו ננעל עם שלי,הוא נראה מסוקרן הוא כנראה הבין שאני חדש פה,הם שם לב לב לנערה שחייכה אלי שוב ומבטו נהיה כועס כאילו הוא רוצה לרצוח מישהו ואני המטרה,תירגע זה כלום אתה סתם מדמיין לא יקרה לך כלום ניסיתי להרגיע את עצמי,''טוב תשבו במקומכם''המורה אמרה בייאוש,סטיבן והנער השניה ישבו באותה שורה כמוני,הנער השני ישב מצד ימין שלי וסטיבן יש לצד ימין שלו הנער השלישי ישב לפני סטיבן,אני נמצא באותה שורה עם אנשים שלא אוהבים אותי או אנשים בכללי,אומנם נשארו פחות מעשר דקות לשיעור אבל כל הזמן הזה הרגשתי כאילו מישהו נועץ בי מבט פחדתי להרים את העיניים ולהסתכל לצדדים לגלות שאולי זה נכון פשוט התמקדתי בלוח מנסה כל כך להתעלם מהפחד שאוחז אותי,