would you take my hand?

פרק 35

נקודת מבט סטיבן:
התקדמתי לביתה של אנה והחלטתי לדפוק בדלת אני לא צריך להבהיל אותה עוד פעם למרות שהיא נראית חמודה ככה ולמרות שכל פע שאני רואה אותה מחייכת זרמים חשמלים עוברים בגופי,מה קורה לי?,
כשהתקדמתי ראיתי נער שנראה בערך בגילינו או שהוא יותר קטן דופק על הדלת ונה פתחה לו אותה עם חיוך, רק לי את אמורה לחייך! ראיתי שהיא מחבקת אותו והוא אותה והרגשתי איך ראשי נהיה מושפל,נהדר עד שהבנתי שאני רוצה להיות איתה היא עם מישהוס אחר ואני לא יכול לעשות כלום, רגע רוצה להיות איתה? יכול להיות שאני אוהב אותה?! לא אין סיכוי! כן? לא! הרמתי את ראשי וראיתי שהם כבר נכנסו לא משנה איזה הרגשה יש לי כלפיה היא לעולם לא תרגיש את אותו הדבר כי היא כבר חולקת אותו עם מישהו אחר, התקדמתי לביתי כבר לא אכפת לי שזה הזמן שאבי משתכר עד שיכחון ורוב הסיכויים שהוא ירביץ לי אך תוך שניה חזרתי להיות אותו נער בן 16 שכבר אין לו כח להתנגד?
בגללה.

נקודת מבט דין:

"נהדר" סקיילר נאנחה והתיישבה על המזרון שהיה שם,התיישבתי לידה והיא הסתכלה עליי במבט רצחני,

"למה את מסתכלת עליי ככה?" שאלתי, זה אשמתה שנתקענו פה,

"אולי כי זאת אשמתך!"היא אמרה בכעס,

"אשמתי איך בדיוק?!"שאלתי בכעס,

"אמרתי לך להפסיק לשאול שאלות!"

"ואם אני רוצה לדעת תשובות?!"

"זה כבר תלוי את מי אתה שואל! בגללך נתקענו פה!"

"לא אנחנו נתקענו פה בגלל שאת לא מפסיקה לריב!"

"אני?!"שאלה בפליאה וכעס בו זמנית,

"כן את! אני לא מבין אותך בתחילת שנה הסתדרנו יופי עד שאת החלטת להפסיק לדבר איתי!"

"אתה החלטת להפסיק לדבר איתי ראשון!"

"לא אני לא!"

"כן אתה כן מאז שגיליתי שהייתי בכלא החלטת שזה איזו מין מחלה מדבקת והפסקת לדבר איתי ואל תגיד שלא כי אל תשכח שאני יודעת מתי אתה משקר!"אמרה והפסיקה להביט בי,

"למה בכלל היית בכלא?" הרגעתי את קולי,

"סיפור ארוך"

"למקרה שלא שמת לה אנחנו תקועים פה" אמרתי עם חיוך והיא חייכה בחזרה,

"כשאני הייתי ארבע אמא שלי התחתנה שוב וכעבור שנה קלואי נולדה-" קטעתי אותה,

"רגע אתם לא מאותו האבא?" שאלתי,

"אמא שלי נכנסה להיריון איתי כשהייתה בתיכון והאבא לא הסכים לקחת אחריות ובגלל שההורים שלה לחצו עליה לא לעשות הפלה כי אז זה בושה או משהו בסגנון היא ילדה אותי אבל באותו זמן זה גם היה בושה להיות אם חד הורית אז היא החליטה לנתק קשר עם הוריה ולעבור לפה ואחרי כמה זמן היא פגשה את אבא של קלואי אתה מוכן לתת לי לדבר ולא לקטוע אותי כל שניה?!"שאלה בכעס מזוייף,הנהנתי בחיוך,

"כשהייתי בת שלוש עשרה אמא שלי גילתה שבעלה בגד בה ועזב כדי להיות עם המאהבת שלו ולא רק שהוא עזב הוא השאיר אותנו עם חובות לקזינואים שהיה מהמר שם! אמא שלי איבדה את זה,היא הפסיקה לעבוד או לצאת לקניות כל פעם היא רק הייתה מסתכלת על תמונות שלהם ביחד ובוכה, מהיום שהוא עזב קלואי לא הפסיקה להאשים אותי בעזיבה של האבא האהוב שלה היא לא יודעת את כל הסיפור וככה זה ישאר היא לא צריכה לחשוב שאבא שלה נטש אותה בגללה, אני יודעת שזה נשמע מוזר אבל הוא היה בשבילי כמו אבא עד שהוא עזב, יום אחד בעל הדירה הודיע שלא שילמנו שכירות ואיים להעיף אותנו מהבית אמא שלי לא ייחסה לזה חשיבות וקלואי לא בדיוק הבינה מזה שכבר דירה אז החלטתי לעשות דברים, דברים שאני מתחרטת עליהם" היא השפילה את מבטה,

"איזה דברים?" שאלתי בקול מנחם,

"הכרתי כמה כנופיות והם לקחו אותי תחת חסותם אני עבדתי בשבילם לא העבודה שאתה חושב, הם לימדו אותי להשתמש במחשב וככה יכולתי לפרוץ למערכת החשמלית של הבתים בזמן שהם פורצים פנימה, הם שילמו לי על זה אני יודעת שזה היה לא בסדר אבל אז לא ייחסתי לזה חשיבות, כשהייתי בת שש עשרה המשטרה עלתה על זה לקח להם הרבה זמן אחרי הכל מי יחשוד בילדה בת שלוש עשרה? נכנסתי לכלא לשישה חודשים פלוס עבודות שירות המזל שלי שהשופטת ריחמה עליי ואמרה שהייתי רק ילדה קטנה או משהו, אני לא רצחתי ולא הרבצתי לאיש לפחות לא כמו שמספרים עליי, מאז שהייתי בכלא אמא שלי סוף סוף התעוררה ושמה לב שיש לה בנות לגדל, קלואי עדיין שונאת אותי ועוד יותר בגלל שנכנסתי לכלא,אז עכשיו אתה יודע למה הייתי בכלא מרוצה?!"היא שאלה וקמה מהמזרון, קמתי מיד אחריה אחזתי בידה ומשכתי אותה לחיבוק היא הייתה מופתעת היא אפילו לא חיבקה אותי בחזרה רק טפחה לי על הגב אני חושב שאף פעם לא חיבקו אותה לפני,
אני אהיה זה שאחבק אותה, כל יום אפילו אם היא לא תרצה! לא רק בשבילה אלא גם בשבילי כי "החיבוק" הזה גורם לליבי להשתולל כמו משוגע ומשום מה אני מתחיל לחבב את זה, אני מתחיל לחבב את העובדה שאני נהפך למשוגע,

אז אתן יודעות למה סקיילר הייתה בכלא אם יש שאלות תכתבו בתגובות או בפרטי אז תגידו לי מה דעתכן על הפרק מקווה שאהבתן,אז תדרגו ותגיבו אוהבת אתכן!!!<3<3<3<3