פרק 24

1.3K 123 22
                                    

נקודת מבט דין:
ראיתי שסקיילר יצאה לבחוץ אני אנסה לפחות לדבר איתה,נגמור עם ה"ידידיות" הזאת בצורה טובה,"אני צריך לשירותים"אמרתי והמורה הנהן,יצאתי מהכיתה מהמעט זמן שיצא לי להכיר את סקיילר אני יודע שהיא תהיה בגינת הירק,התקדמתי לכיוון גינת הירק ןראיתי אותה יושבת על מדרגות המתכת,היא מסתכלת על השמיים כשהשמש מאירה את פניה,התיישבתי לצידה,"היי"אמרתי,"מה אתה רוצה?!"היא אמרה בקול ארסי,"אני רוצה שנדבר"עניתי,"דין עשית את הבחירה שלך"היא אמרה,איזה בחירה?!"על מה את מדברת?"שאלתי,"דין כמו כולם,כמו כל מי שמגלה שהייתי בכלא מפסיק לדבר איתי אז תפסיק להיתמם"היא אמרה,זה נכון שהתכוונתי להפסיק לדבר איתה אבל זה לא קשור לסיבה שהיא הייתה בכלא,"אין לזה שום קשר לזה שהיית בכלא!-"היא קטעה אותי,"אז על מה רצית לדבר?"היא שאלה למרות שידעה את התשובה,"אתה יודע מה אני אעשה את הבחירה ליותר קלה אני אפביק לדבר איתך ככה שלא תפחד להגיד לי את זה או משהו כזה,ביי דין בהצלחה עם מלודי"היא אמרה וחזרה לכיתה,אוי שיט!אני לא התכוונתי שזה ייצא ככה!ולמה לעזאזל היא התכוונה שאמרה 'בהצלחה עם מלודי'???

נקודת מבט אנה:
סקיילר השאירה אותי מבולבלת,איזה התנהגות? סטיבן הביט בי ואני הסטתי את מבטי מה עובר עליו?! הבטתי בו שוב רק בשביל לראות איזה בחורה נותנת לו מספר טלפון ומפלרטטת איתו,הוא לקח את הטלפון ברצון אני חייבת לומר! מה נסגר איתו?! קודם הוא מנשק אותי אחר כך הולך למישהי אחרת?? משהו לא טוב עובר עליו ואני לא מתכוונת להיות באזור בשביל לסבול את זה!!!! סקיילר נכנסה לכיתה והתיישבה לצידי,"הניסוי עדיין לא נגמר?"שאלה בחוסר עצבנות,הנדתי בראשי והיא נאנחה,דין נכנס אחרי כמה דקות והתיישב ליד מלודי בזמן שהוא מנסה לסיים עם הניסוי מלודי בוהה בו כמו משוגעת,זה מתחיל להלחיץ,איך הוא לא קולט שהיא רוצה אותו???אפילו בן אדם עיוור רואה את זה!!טוב על מה אני חושבת אני חייבת לחזור לניסוי!!!"סקיילר"אמרתי והיא המהמה,"אנחנו צריכות להמשיך את הניסוי,היא נאנחה בכעס ותוך שניה לקחה כמה מבחנות עירבבה אותם ביחד ויצרה את הצבע הכחול סגול שהיינו אמורות ליצור,"א-איך?"שאלתי,אני כבר שעה מנסה להגיע לזה!"את הוספת את המים במקום את החומץ"היא אמרה כמובן מאליו,"ורק עכשיו חשבת להגיד לי?!"שאלתי במעט עצבנות,"היי זו הטעות שלך אל תכניסי אותי לזה"מה?!?!המורה ניגש אלינו,"או אני רואה שהצלחתן אתן משוחררות משיעורי בית"אמר ושמחתי פחות שיעורים!!!!סקיילר הניחה את ראשה על השולחן משהו שאני לא הייתי עושה השולחן הזה מלא במבחנות עם כימיקלים שאלוקים יודע מה יכולים לעשות לנו!אבל כזאת היא חסרת פחד הלוואי שהייתי יותר כמוהה!לא אבל אני הייתי חייבת להיוולד חסרת ביטחון!!!!חלק מהתלמידים הסתכלו עלינו והביטו בנו בקנאה רואים שהם מתאבקים עם המבחנות האלה,"אנה"מישהו קרה מאחורי והסתובבתי,"את יכולה לעזור לי אני לא יודע מה לעשות!"זה היה ג'ון,הוא אמר את זה בצורה כל כך נואשת שחייכתי לעצמי וניגשתי לעזור לו,"אז הבנת?"שאלתי בזמן שמזגתי נוזל למבחנה הגדולה,"אני חושב"הוא אמר ונראה אובד עצות,טפחתי לו על הכתף במטרה לעודד ותוך שניה הוא לא ישב אלא עמד ומולו סטיבן מחזיק בחולצה שלו,"מה לעזאזל?!?"סטיבן שאל ואפשר היה להרגיש שהוא כועס,רגע זה לא מה שאני אמורה לשאול??"תירגע סטיבן,לא באמת חשבת ש-"ג'ון אמר וצחק באמצע,סטיבן נהיה כועז אפשר לראות את זה על פניו,סטיבן חבט בו כל כך חזק שהוא עף על הרצפה ותוך שניה אפו דימם,הייתי קפואה במקומי מה עדיף שאני אנסה להפריד ביניהם ואקבל מכות על הדרך,ג'ון גיכך וקם והעיף אגרוף לסטיבן שפצע את שפתו,ותוך שניה שניהם התנפלו אחד על השני,המורה ניסה להפריד ללא הצלחה והכיתה בכלל עודדה אותם,מה אתם סתומים?,"מזה הרעשים האלה?!"סקיילר נעמדה לצידי ואמרה בכעס,היא ראתה את שניהם רבים וגילגלה את עיניה,"אני לא אוהבת שמפריעים לי לישון"היא אמרה לי בלחש,היא התקדמה אליהם ואחזה לג'ון בזרועה והפכה אותו על גבו וכך עשתה זאת לסטיבן,שניהם נאנחו בכאב,"יופי! פעם הבאה אל תפריעו לי לישון!"אמרה,ניגשתי לג'ון ועזרתי לו לקום,"א-אתה בסדר?"שאלה מפגרת ברור שהוא לא בסדר הוא מדמם,"אנה לכי לסטיבן"סקיילר אמרה,מה?! למה שאני אלך למטורף הזה!? סטיבן הביט בי ויצא,"לא"עניתי חד ונוקשה,"זאת לא הייתה שאלה לכי אליו אני אדאג למפגר השני"אמרה והסתכלה על ג'ון,"א-אבל-"ניסיתי להגיד,"אנה לכי לסטיבן תסמכי עליי הוא לא יעשה לך כלום"היא אמרה ומשהו בטון קולה גרם לי להרגיש בטוחה,היא נתנה מכה על ראשו של ג'ון ועזרה לו ללכת לכיוון חדר האחות,"מפגרים"היא מילמלה לעצמה וחייכתי,יצאתי לבחוץ וראיתי את סטיבן יושב על ספסל ומעבחר את ידו על שפתו התחתונה ומכווץ את עיניו בכאב,התיישבתי לצידו יכולתי להרגיש שהוא היה מופתע אבל לא אמר כלו רק הביט לעצים שהיו מחוץ לגדר בית הספר,טוב די אני לא יכולה יותר עם השקט הזה!!!
"למה?"שאלתי בלי להביט בו,
"יש לי את הסיבות שלי"אמר בטון שחצני,
"איזה סיבה בדיוק יש לך להכות אדם שלא עשה לך כלום?!"שאלתי במעט כעס,
"את בחיים לא תדעי"
"מה הבעיה שלך?"
"יש לי הרבה בעיות אל תדאגי להם"
"אולי תפסיק להתחכם?"
"מה את עושה פה?"
מה לענות לו? שסקיילר סוג של הכריחה אותי?
"סקיילר אמרה לי לבוא לפה"
"ובאת?"הוא שאל מופתע,
"אני פה,לא?"שאלתי בציניות,והוא חייך את החיוך המקסים שלו,נער מעצבן!!והחלטתי להביט בו השפה שלו המשיכה לדמם אבל לא נראה שזה הפריע לו,נער מעצבן ומוזר!
"אתה מדמם"אמרתי בשקט,
"אני יודע"אמר ונאנח,אני גיכחתי כנראה שזה באמת לא מפריע לו,אה נו ברור הוא רק מות כח שני וחמישי מזה בשבילי חתך בשפה??!,
"למה את צוחקת?"שאל וחייך,
"יש לי את הסיבות שלי"עניתי באותו מטבע כמוהו,הוא גיכך וחייכתי למה אני מחייכת?!?
"אני מצטער"רגע מה?! ממתי יש לו בכלל חרטות??
"מה?"שאלתי כלא מבינה,
"את תכריחי אותי להגיד את זה שוב?"והנהנתי בלי שרציתי והוא חייך,
"אני מצטער"אמר והביט בעיניי,עינו הכחולות פוגשות בעיני החומות,חום קקי אני חייבת לציין!,שוב העיניים האלה שחשו חרטה ואשמה אבל על מה?הסטתי את מבטי במהירות לדשא,מה קרה פה עכשיו?! רוח חזקה העיפה את שערי לפניי והרגשתי יד מעבירה חלק מהשיער למאחורי האוזן שלי,הסתכלתי הצידה וראיתי את סטיבן מחייך,"את צריכה להפסיק להסתיר את העיניים האלה"אמר,האלה?מה זה אומר?הוא התקרב אליי עם פניו עד שהיינו במרחק שערה אחד מהשני,הוא התקרב עוד טיפה,"סטיבן אתה צרעך ללכת לחדר המנהלת!"הוא נעצר שניה לפני שפגע בשפתי,"שיט!"הוא מילמל ואני שתקתי,הוא קם ונכנס חזרה לבית ספר,"או אני הפרעתי לכם"אנסטסיה שאלה במין זלזול? הנדתי בראשי במהירות והשפלתי אותי כשאני סמוקה כמו עגבניה,מה קרה פה הרגע?!

פרק ארוך!!!!!תתגאו בי!!!תגיבו ותדרגו!!!איך הלך החג???

would you take my hand?Where stories live. Discover now