נקודת מבט אנה:
חייכתי שראיתי מי זה, זה היה ג'ייק בן הדוד שלי הוא גר קרוב לפה ולרוב הוא מבקר פה, תמיד הוא בא בזמנים הכי טובים, ירדתי לכניסה ופתחתי לו את הדלת עם חיוך כמו תמיד, הוא תמיד מחייך ומצחיק אותי הוא הבן דוד הכי טוב שאפשר לקבל, הוא נכנס לבפנים וישר התיישבנו בסלון, לאחר חצי שעה של צחוקים הייתי חייבת לשאול,
"אז ג'ייק למה באת לפה?"שאלתי וזפזפתי בין הערוצים בטלוויזיה,
"אמא ואבא שוב רבים לא רציתי להיות שם"
הוא אמר בעצב, ההורים שלו בתהליכי גירושין אבל בגלל שאף אחד לא מוכן לוותר על הבית אז שניהם גרים שם ועושים לג'ייק את המוות בגלל זה הוא בדרך כלל נמצא פה הרבה,
"זה בסדר,למעשה אני בדיוק עושה מרתון סרטי אדם סנדלר רוצה להצטרף?" שאלתי בחיוך,
"שאני אסרב לאדם סנדלר?!"שאל בפליאה מזוייפת וצחקתי,שמתי את הסרט בסלון ואז נזכרתי בגלידה שבטח נמסה לי בחדר,
"ג'ייק אני שניה עולה לחדר יש לי גלידה להציל" אמרתי בלחץ ועליתי לחדרי במהירות, ראיתי שאפשר להציל את הגלידה התקדמתי לחלון במטרה לסגור אותו אבל משהו תפס את עיני, הבטתי מבעד לחלון וראיתי את סטיבן הוא היה עם ראש מושפל, ממתי הוא מתנהג ככה? למה הוא בכלל היה באיזור? 'טוב די מספיק לחשוב! זה הזמן איכות שלך עם הגלידה!' חשבתי וסגרתי את החלון ויורדת עם הגלידה,ועצרתי במדרגות כשראיתי דמעות בודדות נוזלות מעיניו של ג'ייק, למרות שהוא בן 17 אפשר לראות שזה קשה לו ואף אחד לא יכול לשפוט אותו ההורים שלו בקושי מתייחסים אליו, הוא ניגב את עיניו במהירות הוא לא מרשה לעצמו לבכות הוא אומר שבנים לא בוכים אף פעם לא הבנתי את המסקנה המעניינת הזאת גם בנים הם בני אדם זה שהם יותר חזקים מבנות לא אומר שהם לא נשברים,התקרבתי אליו שראיתי שהוא כבר נרגע והיגשתי לו את הגלידה הוא לקח כף ואפילו לא חיכה שניה והתחיל לטחון את הגלידה,'הגלידה שלי' חשבתי בעצב, נו טוב לא נורא לפחות הוא מרגיש יותר טוב,העפתי את כל המחשבות מראשי והתרכזתי בלצחוק מהסרט.
נקןדת מבט דין:
אני חיבקתי את סקיילר בעוד שהיא טופחת בעדינות על גבי,היא ניסתה להתנתק אבל רק חיזקתי את אחיזתי בה,
"דין?" היא שאלה בלבול,
"עוד קצת,רק עוד קצת"ביקשתי ואפילו לא ידעתי למה, אפילו לא ידעתי מאיפה יש לי את האומץ לבקש את זה,
"נו דביקי שחרר" היא אמרה וניסתה להתנתק ממני,והפעם החלטתי לעצבן אותה כמו שהיא עושה לי אז רק חיזקתי את אחיזתי בה ולא נתתי לה אפשרות לזוז,
"אתה עושה את זה בכוונה?!"היא התחילה להתעצבן ופה הבנתי שהמטרה שלי הושלמה,
"לא" אמרתי שהתנתקתי ממנה, היא דפקה את ידה במצחה כצורת יאוש ואני חייכתי,
"עכשיו את האמת" אמרתי והתיישבתי על המזרון שרק עכשיו שמתי לה שהיה רק אחד,
היא הביטה בי בלבול והתיישבה לידי,
"למה מחקת את התמונה של מלודי?" שאלתי,
"אמרתי לך לא לשאול שאלות!"היא אמרה בכעס,אבל אני חייב לדעת,
"זה בגלל שאני ביקשתי ממך?" שאלתי בחיוך שלא הצלחתי להסתיר,
"אולי מספיק לשאול שאלות! בגלל השאלות שלך נתקענו פה!" אמרה בכעס,
"בגללי!! אולי בגלל שאת לא מוכנה לענות על שאלה מסכנה!"
"אולי בגלל שאתה לא מוכן לוותר על תשובה מסכנה!"
"מה לעשות סקיילר אני עקשן בדברים החשובים לי! ואני רוצה לדעת למה עשית את זה ואני לא אעזוב אותך עד שתגידי לי למה!"
"אז אתה תצטרך לחכות הרבה זמן כי אני עדיין לא פגשתי את הבן אדם שיותר עקשן ממני!" בתכלס זה נכון היא ממש עקשנית,אבל גם אני!
"מזל שאנחנו תקועים פה להרבה זמן!"אמרתי בכעס ובציניות כאחד,והיא רק גילגלה עיניים ונשכבה על המזרון,
"מה את עושה?"שאלתי,
"אם אנחנו הולכים להיתקע פה כל הלילה לפחות אני אנצל את זה לשינה" אמרה ועצמה עיניים,
"אבל-"
"ששש" היא אמרה וסימנה עם אצבעה ליות בשקט,שתקתי ומצאתי את זה קשה להפסיק להביט בה,אני לא יודע כמה זמן עבר אבל ככול שהבטתי בה יותר הרגשתי כאילו החלום שלי עומד להפוך למציאות ואני אפילו לא רוצה לעצור אותו,
'תעשה את זה' קול בראשי אמר,
'אל תעשה את זה היא תרצח אותך!' הקול השני אמר,
'היא ישנה היא לא תשים לב ככה תדע מה החלום ניסה להגיד לך!' הקול אמר את זה בצורה משכנעת מאוד,
'מה אם היא תתעורר?!' הקול אמר, וואו אני ממש לא החלטי,
'זה הזדמנות של פעם בחיים אתה בעצמל אומר שאסור לפספס הזדמנויות כאלה!' הקול אמר והחלטתי,החלטתי לעשות את זה,
התכופפתי לפניה של סקיילר ובחנתי אותם מקרוב, הרגשתי כאילו אני מסתכל על מלאך, קירבתי את שפתיי לשפתיה והצמדתי את שפתינו,הלב שלי התפוצץ הוא פעם כל כך מהר שחשבתי שהוא רץ מרתון, אני יכול להישבע שהרגשתי חשמל, חשמל שאני כל כך רוצה להרגיש כל הזמן,התרחקתי ממנה והתיישבתי מהר, מה לעזאזל עשיתי?! הרגע נישקתי את סקיילר!אז נכנעתי אתן צודקות הרבה פרקים ואין נשיקה אז קיבלתם וגם שיניתי את הכריכה של הסיפור,קרדיט ל-lili20083, תגידו לי מה אתן חושבות על הכריכה ועל הפרק עצמו,אז אוהבת אתכן!!<3<3<3 תגיבו ותדרגו!!!
YOU ARE READING
would you take my hand?
Romance"אל"היא אמרה, "מה?"שאלתי, "אל.תתאהב.בי"היא ענתה מדגישה כל מילה,כל מילה שגרמה לליבי לכאוב, "מאוחר מידי"עניתי, קוראים לי דין האריסון וחיי השתנו ביום שפגשתי אותה,ביום שפגשתי את סקיילר וויליאמס.