פרק 39

1.2K 119 43
                                    

נקןדת מבט סטיבן:

הודעה אל-הנערה שמשגעת לי את החיים!

-זה סטיבן-

שלחתי בתקווה שהיא לא תיבהל יותר מידי אבל הייתי חייב לדעת אם הבחור הזה הוא חבר שלה, הוא באמת נראה יותר קטן ממנה,

הודעה מאת-הנערה שמשגעת לי את החיים!

-מה אתה רוצה?-
היא שלחה, וליבי התכווץ, אני אפילו לא יודע מה אני רוצה!

הודעה אל-הנערה שצשגעת לי את החיים!

-הוא החבר שלך?-

הודעה מאת:הנערה שמשגעת לי את החיים!

-מזה עיניינך?!-

הודעה אל-הנערה שמשגעת לי את החיים!

-תעני לי!-
דרשתי לדעת,

הודעה מאת-הנערה שמשגעת לי את החיים!

-כן,כן הוא החבר שלי מרוצה?!-

היא שלחה וזרקתי את הפלאפון על הקיר,הוא נשבר אבל כבר לא היה לי אכפת, אני כל כך כועס ואני אפילו לא יכול לעשות כלום, אני לא לוקח בנות תפוסות לא משנה כמה אני רוצה שהיא תהיה שלי! רגע מה?! אני רוצה שהיא תהיה שלי?
אני רוצה שהיא תהיה שלי.
אבל זה כבר מאוחר מידי...

נקודת מבט דין:

"מה אמרת?" סקיילר שאלה, וסוף סוף מביטה בעיני.

"תני לי להגן עלייך" אמרתי כשקמתי מהסלע.

"אני לא צריכה הגנה!" אמרה בתוקפניות.

"כן אני גם ממש ראיתי שאת לא צריכה הגנה!"כמעט וצעקתי,היא מעצבנת אותי, בייחוד השפתיים הורודות בהיר שלה שאני כל כל כך רוצה לנשק שוב! רגע מה?! אתה באמצע ריב תתרכז!

"אם היית מחכה שתי שניות היית יכול לראות שכן יכולתי להגן על עצמי!"היא הביטה לתוך עיני,שחור פוגש בירוק,

"מה הם בכלל רצו ממך?!"שאלתי,

"זה לא עינייך!"

"מעכשיו כל עיניין שאת תהיי מעורבת בו אני ארצה לדעת!" רגע מה?! למה שאני ארצה לדעת את זה?!

"למה? למה שאת תרצה לדעת כל דבר עליי?!"

"כי את מחרפנת אותי! כבר נהייתי משוגע עם תעודות! כל פעם אני רק חושב עלייך! כל פעם שאני הולך לחדר כושר לאימון אני מקווה שאת תהיי שם! הרגע הזה שנקעת את הקרסול ונפלת מגובה גבוה הלב שלי הפסיק לפעום לשניה! אז אולי את תגידי לי מה את עושה לי?!" מה אני אומר?! איך הכל נפלט לי?! למה זה נפלט לי?! למה דווקא המילים האלו?!

"אני לא יודעת את המשוגע מבינינו"

"ואת המעצבנת מבינינו" עניתי וחייכתי, היא ניסתה להסתיר חיוך,

"את מחייכת!" קראתי בשמחה,

"לא אני לא"

"כן את כן! אני הצלחתי לגרום לך לחייך!"

"סתום" אמרה וחייכה,יש לה חיוך כל כך יפה,

"מה הם רצו ממך?"שאלתי,

"שהייתי 'חברה' בכנופיה הזאת שסיפרתי לך אני גם פרצתי למקומות, והנערים האלה שמעו על זה והם רצו שאננ אפרוץ יחד איתם, אמרתי להם שאני לא עושה דברים כאלה והם איימו שהם יפרצו לבד אבל יגידו לשוטרים שאני הייתי שם למקרה שייתפסו אותם, משהו שבטוח יקרה כי הם חבורת סתומים!" אמרה וטיפה התעצבנתי,מי הם חושבים שהם?!

"אני הולך להרוג אותם!"קראתי בכעס והתקדמתי רק בשביל להימשך לאחור על ידי סקיילר,

"תירגע פה משוגע, אני אדאג להם, בינתיים אתה צריך לדאוג לגבה שלך שלא מפסיקה לדמם" אמרה והביטה למעלה על הגבה שלי, זה כיף להיות יותר גבוה ממנה,

"טוב" קראתי בחוסר כוח,

"לך לישון, היינו תקועים בחדר כושר למשך נרבה שעות בינתיים לי יש חבורה של מפגרים לדאןג להם" אמרה בחיוך זדוני והלכה, חייכתי הרגשתי כאילו היא דואגת לי ואני אוהב להרגיש ככה! 'די כבר תראה מה אתה חושב!' חשבתי בכעס והתקדמתי לכיוון ביתי, עברתי דרך הבית קברות וראיתי את אלכס עומד מול קבר ובוכה, הרבה זמן לא ביקרתי בקבר הזה,


אני לא ידעתי שהפרק של אתמול היה קצר אז הנה אני מעלה עוד פרק כפיצוי<3
אני רק אומרת לכם לכל דמות יש סיפור משלה את הסיפור של סקיילר ושל סטיבן כבר הבנתם איזה סיפור תרצו לשמוע??
אז תדרגו ותגיבו אוהבת אתכן!!<3<3<3

would you take my hand?Where stories live. Discover now