would you take my hand?

פרק 15

נקודת מבט דין:
עבר יותר משעה והחובש הזה עדיין לא הגיע סקיילר נרדמה מנסה כמה שיותר לא לזוז יותר מידי בזמן השינה,היא נראית כל כך שלווה שהיא ישנה כאילו שהיא נטולת מחשבות עכשיו למרות שאני יודע שזה בלתי אפשרי,שיערה נח על פניה ומסתיר חלק מהם,אני מוזיז כמה קצוות שיער לצד האוזן שלה ורואה שהפנים שלה מתכווצות כל כמה שניות יכול להיות שהיא חולמת סיוט?
"אני מצטערת..."היא מילמלה,היא דיברה עכשיו מתוך שינה?! "קלואי אני מצטערת!"היא אמרה טיפה יותר גבוה אבל יותר במילמול ופניה נראו כואבות,"אני לא התכוונתי..."היא אמרה שוב ופקחה את עינייה באיטיות,איטיות מענה כאילו שהיא לא רוצה להתעורר שהיא לא רוצה לקום לחיים האלה,מי זאת קלואי?,"היי הכל בסדר?"שאלתי,שמעה ירדה מעינייה של סקיילר והיא מחתה אותה במהירות כזאת שכמעט ולא ראיתי את הדמעה הזאת,היא התרוממה לישיבה,"כן הכל בסדר"היא אמרה בקול שבור ועיניים רדופות,אף לא ראיתי את סקיילר בוכה ואני גם לא חושב שזה היה בכי זה היה נראה כאילו הדמעה התאמצה לצאת מעינייה,"החובש עדיין לא בא?"היא שאלה והסתכלה על רגלה שניסתה להוזיז אותה אך עדיין חשה בכאב,"לא,אני בטוח שהוא בדרך"אמרתי מנסה להרגיע אותה מהכאב שהיא חשה,"לעזאזל התחרות בעוד חודשיים..."היא מילמלה לעצמה כנראה חשבה שלא שמעתי אבל שמעתי!,איזה תחרות?אבל הייתה לי שאלה יותר חשובה,"מי זאת קלואי?"שאלתי והיא פערה את עינייה והתקשתה לבלוע את רוקה,"איך אתה יודע?"היא שאלה,"את אמרת את שמה בזמן שישנת,מי זאת?"שאלתי אני מת לדעת מי זאת וואו בזמן האחרון נהייתי סקרן!,"היא אחותי"היא אמרה,לסקיילר יש אחות? מסתבר שכן,"למה ביקשת ממנה סליחה?"שאלתי,"מתי אני-" קטעתי אותה "כשישנת ביקשת ממנה סליחה יותר נכון די התחננת ממנה לסליחה"אמרתי,"זה סיפור ארוך"היא אמרה,"יש לי זמן" עניתי היא צריכה להוציא את מה שכואב לה,"שלום אני החובש מצטער על האיחור מה החולה?"הוא ניסה להיות מצחיק לא עבד לו,למה עכשיו היא עוד שניה הייתה מספרת לי! "אני ולקח לך הרבה זמן להגיע!"סקיילר אמרה בכעס אפשר להבין אותה יותר משעה היא סובלת מכאבים,הוא לא ענה למען האמת אין לו גם מה להגיד גם לא הייתי מציע לו לענות אף אחד לא מתעסק עם סקיילר שהיא עצבנית עכשיו שאני חושב על זה אני היחיד שבאמת מתמודד איתה שהיא עצבנית,הוא הוזיז לה את הקרסול מצד לצד וכל פעם היא רק החניקה זעקת כאב,"תראי אני מניח שזה נקע אני אחבוש לך את הקרסול ואתן לך משככי כאבים שיעזרו לך זה עניין שלא לדרוך על הרגל כמה שבועות"הוא אמר והוציא תחבושות מהתיק עזרה ראשונה שלו,סקיילר הנהנה בעצב אני חושב שיש פה עוד משהו חוץ מלא לדרוך על הרגל,הוא חבש לה את הרגל בעדינות והביא לה כדורים,"תיקחי אחד ביום רק אם יכאב לך הקרסול בכאבים בלתי נסבלים"הוא אמר וסקיילר הנהנה,"בינתיים אני מניח שהחבר שלך יכול לעזור לך ללכת"הוא אמר בחיוך,
"היא לא חברה שלי"
"הוא לא חבר שלי"
אמרנו שנינו ביחד ולא יכולתי שלא להסמיק הסתכלתי הצידה אל סקיילר ואני חושב שהיא הסמיקה גם?רגע היא הסמיקה?? היא הסמיקה! היא הסמיקה?טוב די לחשוב!,"אוקיי"החובש אמר במבוכה ויצא מחדר האחות,"טוב אם מסתכלים על הצד החיובי אני לא אצטרך לבוא לבית ספר"היא אמרה וחייכתי איך היא עוד מסתכלת על משהו חיובי?,היא הוזיזה ממנה את השמיכה וניסתה לעמוד על רגלייה ללא הצלחה היא כמעט ונפלה מזל שאני שם עוד פעם כדי לתפוס אותה,ממש האביר על הסוס הלבן,"בואי אני אעזור לך"אמרתי ולקחתי אצ תחקה בידי הפנויה,"אני בסדר לבד" היא אמרה והתרחקה ממני בזמן שהיא לוקחת את תיקה,"למה כל הזמן את מסרבת לקבל עזרה?"שאלתי במעט כעס זה באמת מתחיל לעצבן,"למה כל הזמן אתה מציע אותה?"היא שאלה ובלי לתת לי להשחיל מילה היא יצאה מחדר האחות צולעת,אוח היא יכולה לשגע אותי לפעמים,אני לא מתכוון לתת לה לצלוע כל הדרך הביתה גם אני יודע להיות עקשן שזה מגיע לדברים החשובים,

כן אני יודעת פרק עלוב די אל תהרגו אותי הפרק מוקדש ל-Shanismily באמת שמחתי לקרוא את הסיפור שלך על טיילר ואני מזה מציעה לך להמשיך את הסיפור 'ואז נשימתי נעתקה' זה באמת יפה!
סליחה על הפרק אבל אני במילא לא מרגישה טוב אז לא יעזור לכם להרוג אותי! <3