נקודת מבט דין:
נכנסתי הביתה מחוייך מאוזן לאוזן, אני לא מאמין שעכשיו נישקתי את סקיילר וסיפרתי לה את רגשותיי,עליתי לחדרי ולא הפסקתי להסתובב בסיבובים בחדר, מה היא הולכת להגיד מחר?, היא תהיה חייבת להגיד משהו, מה אם סתם יצאתנ טיפש גמור מכל השיחה הזאת?! למה לעזאזל הייתי חייב לעשות את זה!! נכנסתי להתקלח, תמיד שאני רוצה לשכוח מהמחשבות שלי אני מתקלח, וכן אני יודע מקלחת זה מקום לחשוב אבל אצלי זה שונה, אני יותר מתרכז במים החמים שמרגיעים אותי ושוכח מהכל, יצאתי מהמקלחת לאחר כמה דקות של שקט מהמחשבות ואז נזכרתי בהכל, במה שעשיתי ואיך שהגיבה ועוד מלא תרחישים שעברו בראשי לגבי איך היא תגיב מחר,כל הלילה התהפכתי מצד לצד במיטה כשבערך לפנות בוקר נרדמתי.
"אני אוהב אותך"אמרתי וחיבקתי אותה,
"גם אני אוהבת אותך" אמרה והחזקתי אותה מהמותניים וסובבתי אותה בזמן שהיא צעקה
"תוריד אותי משוגע!"קראה חיוך,
"אני בחיים לא אעזוב אותך עכשיו סקיילר!"קראתי בקול והיינו במרחק שערה אחד מהשני,
"דין! דין! תתעורר!" אמא, מה אמא שלי עושה פה בזמן שאני עם סקיילר?
"אמא מה את עושה פה?"שאלתי בפליאה,
"קום כבר!!" ואז הבנתי, אני חולם!
"מה אמא"מילמתי מתוך שינה, בקשה שהיא תעזוב אותי בשקט ותתן לי לחזור לחלום שלי!
"קום כבר אתה מאחר!"שמעתי את הדלת נטרקת והתהפכתי לצד השני ותוך שניה נאנחתי בכאב שהרגשתי את הרצפה הקרה תחתיי, ישנתי ממש על קצה המיטה איכשהו זה תמיד קורה לי בחלומות על סקיילר, קמתי מהרצפה ונפלתי על המיטה ועצמתי את עיניי,
"דין!!"
"מה?!"
"קום!"
"בסדר!"נאנחתי בעצבים וגגרתי את עצמי לחדר האמבטיה,צחצחתי את שיניי תול כדי שאני נרדם תוך כדי, לבשתי את בגדיי באיטיות כמו צב, גררתי את עצמי ללמטה משתדל לא ליפול במדרגות ויצאתי מהבית מדלג על ארוחת בוקר כי במילא אין לי כח, נכנסתי לבית ספר והתיישבתי במקומי הסתכלתי הצידה מחפש אותה בעיניי,אבל לא,היא לא הייתה שם, הנחתי את ראשי על השולחן משיג לעצמי עוד כמה שעות שינה עד ששמעתי את הדלת נפתחת ציפיתי שמפהמורה ייכנס כי כבר מאוחר אבל לא, היא נכנסה, זאת שבגללה לא ישנתי כל הלילה,היא התיישבה מולי כשגב הכיסא מופנה אל החזה שלה,
"חשבתי על מה שאמרת אתמול בלילה"היא עצרה ואני ציפיתי להמשך,
"ו..." קדימה את הורגת אותי פה!
"זה פשוט,אני אגיד לך מה הפגמים שלי ואתה לא תוכל לאהוב אותי אם אתה תדע את הפגמים שבי" ציפיתי למשהו אחר אבל אני אזרום איתה, הדעה שלי לא הולכת להשתנות כל כך מהר!
"בסדר תתחילי"אמרתי,
"אני בן אדם פסימי"
"זה בסדר אני יכול להסתדר עם זה במילא מה כל כך יפה בחיים נקסט"
"אני בן אדם עם מזג חם"
"אני אוהב את זה,נקסט"
"אני שונאת אנשים"
"גם אני, מה יש לאהוב בהם?"
"אני בן אדם עקשן"
"גם אני, בזה אנחנו טובים"
"אני לא תלמידה טובה"
"לא אכפת לי"
"הייתי בכלא"
"לא אכפת לי"
"אני בן אדם נקמן"
"זה די מדליק אותי"
"מה הבעיה שלך?! אני אומרת לך כל פגם ופגם!"
"את! את הבעיה שלי! בגללך לא ישנתי לילה שלם בשביל לצפות למה שאת הולכת להגיד! ועכשיו את אומרת שאת מציגה את הפגמים שלך! נחשי מה סקיילר?! זה לא מפריע לי! כל פגם שאת אומרת רק גורם לי לרצות אותך יותר!"אמרתי בצעקה וקמתי ממקומי מתעלם מכל התלמידים שהתסתכלו עליי,היא נאנחה ואני יצאתי מהכיתה, אני חייב קצת שקט,בואו נסתכל על הצד החיובי לפחות עכשיו אני ער, הלכתי לגינת הירק והתיישבתי על הדשא נשען על העץ ונותן לעצמי להירגע, כנראה שהחלומות שלי לא הולכים להתקיים בזמן הקרוב,לאחר כמה דקות שמצאתי את השקט כמשעמם נרדמתי,
"תתעורר!"שמעתי קול נעים קורא באוזניי ופתחתי את עיניי מופתע לראות שנרדמתנ על הכתף של סקיילר,
"מה נרדמת לי על הכתף?!"
"מה אתה עושה פה?" שאלתי למרות שלא הייתה לי בעיה להמשיך לישון על הכתף שלה,
"באתי לדבר איתך ואז נרדמת עליי"
"על מה רצית לדבר"
"תוותר"היא ביקשה,
"אני לא יכול, וויתרתי לעצמי כל יום מלהגיד לך איך אני מרגיש ועכשיו שהוצאתי את הכל אין סיכוי שאני הולך לוותר,"אמרתי נחוש,
"אני עקשנית יותר ממך"
"אנחנו עוד נראה,שהטוב מבנינו ינצח"אמרתי ושלחתי את ידי לאחיזת יד, היא אחזה בידי ועוד לפני שהפסיקה להוציא מילה משכתי אותה אליי ונישקתי אותה,אני לא הולך לוטתר סקיילר תתכונני!
סליחה על הפרק הצולע סיימתי היום את הבית ספר בחמש!! וכל היום עשיתי שיעורים ולמדתי למבחנים משהו שממש לא מתאים לי! ורק עכשיו היה לי זמן לכתןב אז סליחה!! בקשה תגיבו ותדרגו אוהבת אתכן!!<3<3<3
YOU ARE READING
would you take my hand?
Romance"אל"היא אמרה, "מה?"שאלתי, "אל.תתאהב.בי"היא ענתה מדגישה כל מילה,כל מילה שגרמה לליבי לכאוב, "מאוחר מידי"עניתי, קוראים לי דין האריסון וחיי השתנו ביום שפגשתי אותה,ביום שפגשתי את סקיילר וויליאמס.
