would you take my hand?

פרק 42

נקודת מבט אנה:

"תשאל"עניתי,מצפה לדעת מה יש לו כבר לשאול אותי.

"את תעני לי את האמת?"שאל.

"תלוי מה תשאל"התחכמתי,

"את יודעת מה, אני אשאל אותך דברים ב קצר מהיר ואת חייבת לענות שקר על כל שאלה מוסכם?"

נו יאלה נזרום איתו,

"מוסכם"עניתי.

"מה צבע העיינים שלך?"

"כחולות"

"צבע הקירות של הבית?"

"שחור"

"צבע שיערך?"

"ג'ינג'י"

הוא התחיל למהר עם השאלות מה שגרם לי לענות לו תשובות מהירות.

"צבע השיער שלי?"

"חום"

"צבע העיניים שלי?"

"חומות"

"האם הנער שהיה פה אתמול היה חבר שלך?"

"כן" מה?!
"ושאלה אחרונה האם יש לך רגשות כלפיי??"

"לא,כלומר כן כאילו אין לי רגשות כלפייך" מה הרגע אמרתי?! הוא חייך חיוך גדול שגרם לחיי לבעור.

"זה כל מה שרציתי לדעת" אמר והלך,רגע מה?!.

"חכה!"צעקתי ויצאתי מביתי מיד אחריו לא מייחסת חשיבות לעובדה שאני עם פיג'מה.

"אה?"הוא שאל כשהסתובב.

"מה היו השאלות האלה?"שאלתי, אני לא אמינה שאני הרגע סוג של הודיתי שיש לי רגשות כלפיו,יש לי? אין לי! אני חושבת שיש לי...

"סתם לידע כללי"ענה בפשטות.

"מה ידע כללי?! אתה שאלת אותי אם הוא היה חבר שלי ואז שאלת אותי אם יש לי רגשות כלפייך מה פה בדיוק ידע כללי??"שאלתי במעט כעס על התשובות שהוא עונה.

"אנה, אסור לי לדעת דברים עלייך?"שאל עם חיוך זדוני.

"לא! אסור לך!"כעסתי,

"זה בסדר כבר קיבלתי את התשובה שרציתי לשמוע" אמר עם חיוך מרוצה שגרם לי להילחץ, איזה תשובה בדיוק??

"איזה תשובה?"

"רוצה רמז?"שאל מתחכם ואני עשיתי פרצוף,אבל אם יש משהו שאני רוצה לדעת אני חייבת לדעת אותו! כבר קראו לי דברים שהתחרטתי עליהם שביקשתי לדעת אותם...

"כ-כן,לא תלוי מזה" פחדתי מהתשובה שהוא הולך לתת.

"לא שמעתי זה כן או לא?"

"כן תגיד כבר את הרמז המטופש שלך לתשובה-"הוא נישק אותי! הבן אדם פשוט לא נותן לסיים משפט!הוא אחז ביד אחת בלחי שלי והשניה במותן שלי,לא נותן לי אפשרות לזוז, העיניים שלי החלו להיעצם ואפילו לא נאבקתי בהם,הידיים שלי נכרכו סביב צווארו והיד שהייתה על הלחי שלי ירדה לכיוון המותן וקירבה אותי יותר אליו, למה אני לא מתנגדת?! למה םעימות ליבי מתגברות שהוא רק מסתכל עליי? ולמה עניתי לו שיש לי רגשות כלפיו שאני אפילו לא ידעתי?? למה הוא בכלל מנשק אותי? יש לו את הבנות שרודפות אחריו! התנתקתי ממנו במהירות שהבנתי, הוא סתם מנצל אותי! יש לו את הבנות שרודפות אחריו! בנות יותר יפות ממני ורזות ממני,יותר עם ביטחון עצמי 'הוא לא ירצה להיות עם מישהי כמוני' חשבתי בעצב, למה אני עצובה מזה??

"קרה משהו?"הוא שאל עם חיוך,ועכשיו הבנתי לא התנגדתי לו בכלל זה כאילו שרציתי את זה! לא טוב אנה, צאי מזה!

"א-אל תע-תעשה את זה שוב" למה גימגמתי?!

"מה? לנשק אותך? חשבתי שאת אוהבת את זה אחרי הכל את נישקת אותי בחזרה"אמר עם חיוך מרוצה שגרם ללחיי להפוך לגמבה,(ראיתן שיניתי מעגבניה לגמבה!)

"לא אני לא! ואני לעולם לא יאהב את זה! תלך לבנות שרודפות אחריך ותעזוב אותי במנוחה במילא אין לך מה לעשות איתי!"כמעט וצעקתי, התקדמתי במהירות לביתי לא מוכנה לשמוע ממנו שום דבר עד שאסדיר את נשימתי,'אני אוהבת אותו' חשבתי ופעם ראשונה שלא התנגדתי למחשבה הזאת,אני אוהבת את סטיבן אבל הוא,הוא לעולם לא יאהב אותי,עדיף כבר לשכוח ממנו חשבתי והפעלתי את הטלוויזיה על פול ווליום כדי שלא תהיה אפילו אפשרות לשמוע את המחשבות שלי וחזרתי לנקות את ביתי.

פרק קצר!!!אני יודעת סליחהה אני לא יודעת אם אני אספיק לעלות עוד פרק היום אבל אני אשתדל!! אז מה אתן חושבות?? העיניינים מתחחמים בין סטיבן לאנה!!;-);-) אז אוהבת אתכן תגיבו ותדרגו!!<3<3<3 כבר הזכרתי שהתאהבתי בתגובות שלכן???!!!!
נ.ב.
יש לי בעיה עם הקטגוריה של הסיפור כל פעם זה חוזר לאקראי במקום רומנטיקה אז מי שיודעת איך לסדר את זה שתכתוב לי בפרטי או בתגובות כי זה משגע אותי!!!