פרק 4

2.5K 183 19
                                    

''אם תצטרך עצות בנושא אהבה יש לך את אבא שלך פה''אבי אמר,כאילו אתה רציני?!אתם רציניים?!אני מרגיש את לחיי מאדימות מבושה,למה דווקא אני יצאתי להורים כאלה?למה?!הם יצאו מהמטבח,אימי חזרה מציצה מהדלת ''אה וכן אתה מרותק לשבוע הקרוב''אמרה מחייכת וחזרה למשרד שלה,מה?!,נאנחתי במילא מה יש לי לעשות חוץ מהבית? הבן אדם היחיד שאני מכיר זה אלכס וגם הוא צריך להתארגן למחר,עליתי לחדרי,נשכבתי על המיטה כשאני שומע את סבי מנגן,אני כבר בקושי רואה אותו,המנגינה הכל כך נעימה,נרדמתי,קמתי לצלצול המעצבן של השען המעורר מוזר לא קמתי מהמנגינה של סבי? קמתי ממיטתי וציחצחתי שיניים,לבשתי את תלבושת האחידה וירדתי למטבח,מופתע למראה עיניי, אימי וסבי ישבו על יד השולחן אוקיי משהו קורה פה,''אמא מה את עושה פה?את לא אמורה ללכת לעבודה?''שאלתי מעט חושד,''לקחתי יום חופש אני באה איתך לבית ספר''היא אמרה,מה?!למה?!לא?!''למה?''שאלתי מתיישב בזמן שליילה מוזגת את החביתה לצלחת שלי,''אני רוצה שהריתוק יימחק מהתיק שלך אז אני באה לדבר עם המנהלת''היא אמרה כאילו שזה דבר מובן מאליו,מה?! לא?! אני לא צריך להיות הילד החנון של אמא!מספיק הסתבכתי ביום הראשון!''אמא את לא צריכה''אמרתי מנסה להניא אותה מזה,''כל אמא הייתה עושה את זה''היא קמה ומתקדמת ליציאה ''אני מחכה לך באוטו''היא הוסיפה,לא אמא לא כל אמא הייתה עושה זה?! חלק מהאימהות או רובם לא היו מביכות את הילדים שלהם!!!הסתכלתי על סבי הוא בהה בנוף דרך החלון הצלחת שלו הייתה מלאה,לפעמים זה נראה כאילו הוא יודע משהו שאנחנו לא,התקדמתי לדלת,''יום טוב ילד!''זו הייתה ליילה,חייכתי לעצמי,''בהצלחה''אוקיי זאת לא הייתה ליילה יכול להיות שזה סבא שלי?הוא דיבר איתי?כבר יצאתי מהבית אמא שלי תכעס עוד יותר אם היא תראה אותי נכנס בחזרה,נכנסתי למכונית אני רואה את המבט הנחוש על פניה של אימי,זה לא טוב!,''אמא באמת את לא חייבת תתקשרי לעבודה תגידי להם שאת מגיעה''ניסיתי שוב להניא אותה מזה,היא הסתכלה עליי מעט כועסת זה הסימן שלי להיות בשקט,הגענו לבית ספר ראיתי תלמידים כבר נכנסים לבניין וחלק נשארים בחוץ בטח מחכים לחברים שלהם,נכנסתי בצעדים מהירים אני לא רוצה שמישהו יראה אותי,עד שנתקעתי במישהו,''אולי תסתכל לאן אתה הולך?!''יותר נכון מישהי,היא אמרה,זו הייתה סקיילר,היא לבשה חולצה עם כתפייה נופלת בצבע כחול עם כיתוב באנגלית,ג'ינס בצבע שחור ונעלי אולסטר לבנות,היא נראית כל כך יוצאת דופן לעומת כל אלה שלובשות את תלבושות האחידה,''מצטער''מילמלתי,היא גילגלה עיניים והתכוונה ללכת כשאימי עצרה אותה ''מי זאת?''היא שאלה עם חיוך כל פניה,סקיילר הסתובבה,''זאת סקיילר''עניתי במקומה,''נעים מאוד אני קלרה אמא של דין''היא אמרה ולחצה את ידה של סקיילר,היא סובבה את מבטה אליי ''זאת היא?''היא שאלה בלי מילים,דפקתי את מצחי בידיי כמיואש אני באמת כזה,סקיילר שמה לב אל זה והסתכלה עליי כלא מבינה,ברצינות אמא לא תמיד חייבים להתערב!,הצלצול נשמע ובחיים לא הייתי יותר מאושר מלשמוע את הצלצול הדפוק של הבית ספר הזה,סקיילר הלכה לכיתה בזמן שאני מודה על הטיימינג הממש טוב,אני ואימי התחלנו ללכת למשרדה של המנהלת,ואני כבר מדמיין את הפדיחות שאמא שלי הולכת לעשות לי,נכנסנו והמנהלת חייכה אבל גם מבטה היה של מישהי שלא מבינה כלום אנחנו באותה סירה,התיישבנו על הכיסאות ואימי התחילה להגיד ''נעים מאוד אני קלרה אני אמא של דין''כאילו מה היא תחשוב שאת?הכלב של השכנים?''אני אליסון מקריידי אני מנהלת את המוסד המכובד הזה''הם לחצו ידיים,''אז במה אני יכולה לעזור לך גברת האריסון?''המנהלת שאלה,''או בבקשה תקראי לי קלרה''אימי ענתה,ואותי תהרגו עכשיו,''אני רוצה שיימחק הריתוק מהתיק של הבן שלי''היא הוסיפה,לא באמת תירו בי עכשיו!,המנהלת בדקה משהו במחשב וענתה''אני חוששת שזה בלתי אפשרי בנך היה צריך לדעת שזה מה שקורה אם מאחרים לשיעור''היא אמרה בנחמדות אני חייב להוסיף,אבל אני מכיר את אמא שלי היא עקשנית כמו פרד,גם חיסרון וגם יתרון כאחד,''תראי,בני מאוד השתדל להיות במוסד המכובד הזה הוא טעה,כל אחד טועה ביום הראשון שלו,ובגלל זה לא צריך לזכור לו את זה לשארית חייו,אז אני מבקשת למחוק את הריתוק מהתיק שלו''אימי אמרה אני חייב להגיד שהיא קנתה אפילו אותי טוב עורכת דין למה ציפיתי?,''אני מבינה אבל עם כל הכבוד אני השארתי אותו עם תלמידה שהראתה לו את בית הספר,אין שום סיבה שהוא היה אמור לאחר לשיעור זאת הייתה האחריות שלו''המנהלת ענתה למה יש לי הרגשה רעה?,''מי זאת התלמידה הזאת?''אימי שאלה,שיט!,''סקיילר''המנהלת ענתה,ובדיוק נפתחה הדלת וסקיילר נכנסה,למה לא דיברנו על מיליון דולר?,כאילו אתה רציני אלוקים?אתה נהנה מזה נכון?חשבתי לעצמי,''המנהלת המורה שלחה אותי לפה,היא רוצה שאני אביא ממך אישור שהייתי פה''סקיילר אמרה,אמא שלי דפקה בה מבט רצחני וסקיילר לא הבינה ובצדק,''מה קרה הפעם סקיילר?''המנהלת שאלה,תפסיקי לדבר בבקשה!!,''כלום נשבעת לך!''היא ענתה המנהלת המשיכה להסתכל עליה וכך גם אימי שמתי לב שהיא התחילה להרגיש לא בנוח,''טוב,לא באתי עם תלבושת אחידה ונרדמתי בשיעור''היא ענתה,למה ענית?למה?!,''את השארת את הבן שלי איתה?''אמא שלי שאלה את המנהלת,המנהלת הנהנה,''אז בגללה הבן שלי נכנס לריתוק?!''היא אמרה כועסת,סקיילר הופתעה,''אמא זה-''ניסיתי להגיד,אבל היא קמה ופנתה לסקיילר,''תתרחקי מהבן שלי!''היא אמרה,סקיילר הסתכלה עליי והייתה מופתעת ולא מבינה,אבל היא לא הראתה שזה משפיע עליה,''טוב,המנהלת אני צריכה אישור שהייתי פה''היא יצאה מהבלבול שהייתה בו ואמרה את זה כאילו כלום לא קרה,אמא שלי הייתה מופתעת מהחוסר התחשבות ות'אמת גם אני,המנהלת חתמה על איזה דף וסקיילר לקחה את זה,''תודה''אמרה,והיא נעצרה לפני שיצאה ''אה וכן אני לא אוהבת שמפילים עליי דברים''ויצאה היא אמרה את זה לי,או נו באמת עכשיו היא בטח כועסת עליי,רגע מה אם היא תתנקם בי?! אוי לא!עוד משהו רוצה לקרות היום?! ''איזה נערה חוצפנית!''אימי אמרה,למה אין לי אומץ להגיד לה את האמת,אני יודע שאם אני אגיד שכמה ילדים הרביצו לי זה לא ייגמר אמא שלי לא תעצור עד שכל אחד יקבל את העונש שלו ובגלל זה לא סיפרתי לה על הילדים מהבית ספר הקודם,סתם אמרתי לה שאני רוצה לעבור לבית הספר הזה כי אני חושב שאני אצליח יותר לא יכולתי להגיד לה שהציקו לי ולאלכס בבית ספר ולקחו את הכסף שהיה לי לאוכל,''תראי קלרה בואי נשכח ממה שקרה עכשיו אני אמחק את כל העניין של הריתוק מהתיק שלו אבל אני עדיין מאוד בטוחה שסקיילר תוכל לעזור''המנהלת אמרה,כן אלוקים אתה סוף סוף בעדיי!,''תודה רבה לך אבל אני לא מוכנה שהבן שלי יכנס לצרות בגללה''אימי אמרה,באמת!סתם נתת לי תקוות שווא?!''אני חוושבת שאני אלך עכשיו''אימי אמרה,''דין אולי תישאר כמה דקות?''המנהלת שאלה והנהנתי,אימי שלי חשדה אבל קיבלה זאת ברוגע ויצאה ממשרדה,''אתה רוצה לספר לי מה באמת קרה?''שתקתי לא עניתי,''תראה אני מכירה את סקיילר הרבה שנים וכן הציונים שלה בוא נגיד את זה ככה לא הכי טובים בעולם,והיא מבריזה משיעורים ולא מייחסת חשיבות לכללים אבל היא לא תכניס מישהו לריתוק אני מתכוונת שהיא לא הייתה גורמת לך לצרות,אז מה באמת קרה? למה איחרת לשיעור והמורה הייתה צריכה לשים אותך בריתוק?''לספר או לא לספר? זאת השאלה,

would you take my hand?Where stories live. Discover now