רצתי מהר לעבר המכונית הגדולה והלבנה , אני לובש עליי רק ג׳ינס והחולצה ביד שלי , שנכנסתי למכונית היה שקט יותר וחמים , הסתכלתי על הארי והתנשמתי מעט
״אני מצטער על האיחור״ אמרתי אבל הוא לא דיבר , הוא רק נראה כועס והתחיל לנסוע , לבשתי את החולצה ומיד חגרתי את עצמי
״השעה שמונה ורבע , אמרתי לקום בשמונה״ הוא נזף ואני גלגלתי את עיניי
״השעה שמונה ורבע..״ חיקיתי את קולו ואז צחקתי ״זה רק עבודה״
״עבודה שאתה נמצא בניסיון ! אני לא אהסס לפטר אותך״ אמר , צמצמתי את עיניי בבלבול , הוא לוקח את זה ברצינות
״אתה לא בחור של בוקר״ אמרתי ״אתה מאוד מעצבן בבוקר . אתה מצליח לסבול את עצמך ?״
״לעזעזל לואי תשתוק״ הוא פלט , וחשבתי אולי הוא כועס מסיבה מסויימת
״קרה משהו ?״ שאלתי
״לא קרה דבר״ הוא אמר במהירות
״אם אתה אומר..״ מלמלתי , אין מצב שהוא כועס כך בגללי או סתם בגלל שזה בוקר , רואים בוודאות שקרה משהו אבל זה לא ענייני ״אתמול תיקנתי את האייפון״ סיפרתי בחיוך
״זה נהדר״ הוא פלט בשקט ללא טון
״כן ! אני מתכוון לא בדיוק תיקנתי , מאט קנה לי חדש והצליחו לשחזר חלק מהזיכרון״ משכתי בכתפיי ״אה , ועוד משהו , מאט סיפר לי מאיפה הוא מכיר אותך״ שיקרתי בתקווה שהוא יפול בפח ויסיפר בעצמו
״יופי לו״ אמר
״העבר שלכם מטורף״ גיחכתי , אבל לא באמת ידעתי מה קרה
״אתה יכול להפסיק להעמיד פנים״ אמר ״החבר שלך הוא חתיכת פסיכי״
״הוא בסדר״ אמרתי ״אתם אחים ?!״ התפרצתי והוא לשנייה הסתכל עליי וקימט את אפו , אני מניח שלא ״רגע.. אתם אותו גיל , למדתם יחד ?״
״מה זה החקירה הזו ?״ הוא שאל
״שכבתם״ אמרתי , ניסיתי לראות מתי הבעת פניו משתנה אבל היא לא ״בחייך הארי ספר לי״
״אני לא חייב לך כלום״ הוא פלט
״אתה כלכך מעצבן״ אמרתי והסתכלתי דרך החלון , לא ידעתי מה לצפות ממנו בעבודה החדשה שלי , הוא נראה בוס קוץ בתחת . בעצם אני לא יודע , יש בו משהו משונה היום . לפתע הטלפון שלי צלצל ושראיתי על המסך ׳אמא׳ לבי נחת
״שיט..״ פלטתי ולקחתי נשימה לפני שעניתי , זה היה על רמקול ״כן אמא ?״
״מה שלומך מתוק ?״ היא שאלה ונשמעה מודאגת
״אני בסדר״ עניתי
״איך אתה מרגיש מאז שיצאת מהגמילה ?״ היא שאלה וראיתי את עיניו של הארי עליי ״בקולג׳ יש המון פיתויים , אני דואגת לך , תתרחק מזה״
״כן אני מתרחק , אל תדאגי אני מתעסק רק בלימודים״ אמרתי
״בסדר אני אדבר איתך מאוחר יותר , רק רציתי לוודא שאתה בסדר״ היא אמרה
״להתראות אמא״ אמרתי וניתקתי , שמעתי גיחוך מכיוונו של הארי וגלגלתי את עיניי אליו
״אתה עושה צחוק ?״ הוא שאל ונשמע המום , ידעתי שהוא יתחיל עם זה
״זה לא עניינך״ פלטתי ולא הסתכלתי עליו
״אתה משקר לאמא שלך בלי בושה״ הוא אמר ״היא חושבת שאתה בקולג׳ ?״
״אמרתי שזה לא עניינך״ הסתכלתי עליו והיה לו חיוך , מצאתי מה גורם לו לחייך , לראות אותי דחוק בפינה , הוא לא יודע דבר
״אתה יצאת מגמילה לואי ולפני יומיים היית מסומם כמו סנופ דוג״ הוא אמר וזה גרם לי לצחוק
״סנופ דוג..״ מלמלתי , אני אוהב את המטאפורה הזו . הוא עצר את המכונית גורם לי להסתכל עליו
״הגענו״ אמר , הורדתי את החגורה ויצאתי מהמכונית בלי להסתכל עליו , היה קריר . ממולנו מספר חנויות , חלקם של בגדים , יש פה פירות וירקות , מכולת רגילה , ופיצרייה . שלט ישן עם תמונה של פיצה וכיתוב ׳סאני׳
״מי זו סאני ?״ שאלתי בסקרנות והסתכלתי עליו , הוא עקף אותי והלך לעבר המקום , יש דלת רחבה
״סאני זו הדודה שלי״ הוא אמר , הוא פתח את הדלת ונכנס , הסתכלתי מסביב על הרחוב הריק ומיד נכנסתי אחריו , הוא הדליק את האורות , יש כמעט עשרה שולחנות בצבע אדום וארבע כיסאות מסביב , כל שולחן בצבע משבצות של אדום לבן , יש דלפק ארוך שהארי הלך לעמוד מאחוריו וסידר כמה ניירות שהיו מפוזרים
״אף פעם לא עבדתי בפיצרייה״ אמרתי והסתכלתי מסביב , על הדלפק יש משטח ברזל ומנורות שכנראה מיועדות לחמם את הפיצות , מהצד השני יש זכוכית שעומדת כנראה בשביל שאנשים לא ייקחו או יגעו בפיצות ״המקום הזה דוחה״ אמרתי , הוא עצר הכל והסתכל עליי , לבי החסיר פעימה ״אל תביט בי כך , לעבוד במקום של מזון מהיר זה עלוב״
״אתה יכול ללכת אם זה לא לרמה שלך״ הוא אמר ושילב את זרועותיו
״אני מתרגל לכל מצב״ אמרתי
״בוקר טוב !״ שמעתי צעקה שגרמה לי להסתובב , מישהי בעלת עור שזוף , שיער חום ואסוף נכנסה הנה , עיניה חומות והריסים שלה מלאות
״לואי זו דונה״ הארי אמר , חייכתי אליה בנימוס והיא באה אליי בחיוך
״היי״ אמרה ואז הסתכלה על הארי
״הוא עובד חדש , אני רוצה שתעזרי לו בהמשך היום״ הוא אמר ״ותתעלמי מהחוצפה שלו״
״איזה חוצפה ?״ שאלתי במעט כעס והסתכלתי עליו
״אוקיי לואי בוא נכין פיצה יחד״ היא אמרה וכרכה את היד שלה מאחוריי כתפיי בזמן שמשכה אותי אחריה
״אוקיי דונה תעיפי את היד שלך״ אמרתי בחיוך ״אני לא סובל שנוגעים בי״
״הו..״ היא פלטה ונראתה מופתעת
״הריסים שלך אמיתיות ?״ שאלתי והסתכלתי עליהם ״כי שמעתי שבנות מדביקות ריסים , זה לא מוזר ?״
״זה לא הריסים שלי ולא זה לא מוזר״ היא גיחכה , נכנסנו לתוך חדר שהנחתי שהוא המטבח
״פה הכל קורה ?״ שאלתי והסתכלתי מסביב , מחשבותיי רצו ״זה מדהים... אני אוהב פיצה״
״נהדר״ היא גיחכה , היו משטחים והסתכלתי על הכל ״אז בעיקרון אנחנו תמיד מכינים כמות גדולה של קמח-״
״קמח ?! ממה פיצה עשויה ?״ שאלתי במהירות ״ידעתי שזה משמין אבל קמח ? כמו המרכיב של לחם ?״
״אתה מוכן לתת לי לדבר ?״ היא שאלה בכעס , זקפתי את גבותיי בתמימות , איך היא מצפה ממני להקשיב למשהו שלא מעניין ? אי אפשר לקנות פיצה מוכנה מהסופר וזהו ? ״ולאחר אתה שם מהרוטב האדום-״
״זה קטשופ ?!״ קטעתי אותה ולקחתי את הקערה הגדולה שהייתה עם רוטב אדום
״אין לי כוח לזה !״ היא אמרה בכעס והלכה מפה , גיחכתי , הכנסתי אצבע לרוטב וטעמתי , זה טוב...
״לואי״ שמעתי את הארי והסתובבתי
״היא משקרת ! אני ניסיתי ללמוד !״ אמרתי מיד בלי לדעת למה הוא פה
״אתה מוכן להפסיק לעשות צחוק ?״ שאל ברצינות , גלגלתי את עיניי , הוא צעד לעבר מקרר עם דלת שקופה ״פה יש את התוספות״
״מעניין..״ מלמלתי והתקרבתי
״פטריות , תירס , זיתים , טונה , אננס-״
״דוחה ! מישהו אוכל פיצה עם טונה ?!״ התפרצתי לדבריו , זה לא מסתדר לי ! ואננס ?!
״כן לואי , עכשיו תקשיב !״ הוא כעס ומשום מה חייכתי ״שם המקפיא , אנחנו מאכסנים שם את כל הגבינות״ הוא אמר וצעד לדלת אפורה , כשפתח אותה יצא עשן קריר , זה חדר מקרר ? נכנסתי אחריו פנימה והיה כלכך קר פה , היו מדפים ועליהם גבינות גדולות ״עכשיו יש בעיה , הדלת לא נפתחת מבפנים , אז תיזהר לא לסגור אותה כשאתה נכנס״ הוא הזהיר וצעד פנימה , גלגלתי את עיניי ויצאתי מהחדר מקרר הקפוא הזה ״פה יש לך כמה סוגי גבינו-״ לא שמעתי אותו יותר כשסגרתי את דלת המקרר וחייכתי לעצמי
״לואי תפתח את הדלת המזויינת !״
