Little diary - 20

7.9K 486 681
                                    

פקחתי את עיניי באיטיות , התכרבלתי בשמיכה שעטפה אותי וכששמתי לב שחשוך לבי נחת , יכולתי לראות את דמותו של הארי ממולי ונשימתי נעתקה , מה השעה ?! אלוהים אדירים אני ישנתי פה עד עכשיו. אלוהים... מאט. העפתי את השמיכה והדבר הראשון שעשיתי היה להדליק את מתג האור , שיחררתי נשימה , הארי ישן. חיפשתי את הבוקסר שלי אבל לא ממש ראיתי דבר
״לעזעזל״ פלטתי בשקט , הזזתי את השמיכה מהמיטה , איפה הבגדים שלי ?!
״בוקר טוב״ קול צרוד ועמוק הקפיץ אותי , הרמתי את מבטי באיטיות להארי ושהבחנתי בזה שהוא עדיין ערום לבי החסיר פעימה , פשוט קפאתי כך. התקשיתי לחשוב שבאמת שכבתי איתו... אלוהים , אני בוגד.
״ב-בוקר טוב״ גמגמתי וקולי יצא חלש , כחכחתי בגרוני ״איפה הבגדים שלי ?״
״איפה שמת אותם ?״ שאל , אני שונא את השאלות האלה . כי אם פאקינג הייתי יודע לא הייתי שואל
״איפה אתה שמת אותם ? אתה פשטת אותם ממני״ אמרתי , הוא בחן את גופי ולבי החסיר פעימה , משכתי את השמיכה וכרכתי אותה מסביבי , חש את לחיי בוערות ״אמצא את זה בעצמי-״
״רק רגע״ הוא קטע אותי , התיישב והרים את מכנס הג׳ינס שלי ששכב עליו , הוא נראה מבולבל והרים את המכנס ״אני מאמין שזה שייך לך״ חטפתי את זה מידו ומיד הכנסתי את היד לכיס , היומן הקטן היה שם .
״אמ... אז אני מוכרח ללכת״ אמרתי במהירות ״אני צריך בוקסר , משהו״
״אתה יכול לקחת אחד משלי בארון״ אמר ובמהירות הלכתי לארון שלו , לקחתי את אחד מהבוקסרים שלו ולבשתי במהירות , מבחין בזה שהוא מביט בי וזה שיגע אותי . לבשתי במהירות את מכנסי הג׳ינס שלי , הוא לא אמר דבר וכך גם אני , אין לי מה לומר כרגע.  לקחתי את החולצה שלי מהמיטה ולבשתי התכוונתי לצאת מהחדר ואמרתי בשקט ״לילה טוב״ .
יצאתי מהבית במהירות האפשרית , זה נראה כמו חמש בבוקר , אני לא מאמין שישנתי אצלו , לאחר ששכבתי איתו ! שיט אלוהים , אני מוכרח לשכוח מזה , זה לעולם לא קרה , נכון ? אני לא בוגד , אני לא מסוג הבחורים האלה שיבגדו , זה... זה דוחה , ועכשיו אם מאט פשוט ינשק אותי אני ארגיש כלכך מגעיל. משכתי בידית אבל הדלת לא נפתחה , פלטתי קללה , הוא לא משאיר דלת פתוחה ! אלוהים , מה אעשה ? העברתי את אצבעותיי בשיערי ועצמתי את עיניי , רציתי להרביץ למישהו מרוב הכעס הזה , כעסתי על עצמי , הרגשתי מובך , מבולבל אולי... אני מאוכזב. אני לא מבין איך לעזעזל עשיתי דבר כזה. לפתע הדלת נפתחה ומיד הרמתי את מבטי , צעקתי כשראיתי את מאט מרים מחבת וכשראה אותי הוא הוריד אותה ומבטו מבולבל
״ל-לואי מה לעזעזל אתה עושה פה ?״ הוא שאל , הלב שלי דפק חזק והתפללתי שלא יבחין בלחץ שלי
״אני יודע , זה מאוחר״ עברתי אותו לתוך הבית ותוך כדי עצמתי את עיניי , הרגשתי שאין אוויר
״מה.. איפה היית ?״ הוא שאל , עצרתי והסתובבתי באיטיות , אלוהים , אני לא מסוגל להביט בו בלי להרגיש רע
״אצל הולי , אני מצטער על האיחור״ אמרתי בשקט , הלכתי מיד למדרגות ועליתי בהן , שומע אותו בעקבותיי
״בייב זה... שש בבוקר״ אמר , מה ? אין אור בחוץ
״א-אני יודע , נרדמתי אצלה״ אמרתי , נכנסתי לחדר מקלחת וסגרתי את הדלת , נעלתי ונשענתי עם ידיי על הכיור , הרמתי את מבטי למראה והתביישתי להביט בעצמי , מה עשיתי ? אלוהים מה
״ל-לואי ! הכל בסדר ?״ מאט שאל מבחוץ
״כן אני רוצה להתקלח״ אמרתי , הרמתי את מבטי למראה ושפתי נשמטה כשראיתי סימן מציצה בצוואר , לבי החסיר פעימה ובטני התהפכה כשהעברתי את הרגע הזה בזכרוני ״פאק...״ פלטתי בשקט
״אתה חזרת כלכך מוקדם ואתה מתנהג מוזר-״
״מאט תעזוב אותי , אני בסדר״ אמרתי , נשמתי עמוק , נשכתי את שפתיי חזק ואחזתי בראשי
״אני רק דואג לך. למה לא ענית לשיחות שלי ? שאל
״לשיחות ?״ צמצמתי את גבותיי
״כן , התקשרתי אליך איזה מיליון פעם. חזרתי אתמול לבית בחמש ובאתי עם פרחים , התחלה חדשה , נכון ?״ אמר. פלטתי אנחה שקטה ועצמתי את עיניי , בזמן שחיכה לי אני הייתי במיטה עם בחור אידיוט ולוהט
״מאט זה מקסים...״ אמרתי בשקט , הוא מנסה להשתנות , אני מרגיש מלא רגשות אשם , שבכל רגע אתפוצץ , שאני זקוק ללצרוך סמים ברמה של... אני משתגע , וזה מה שמרגיע אותי אבל לא אעשה את זה. הלכתי לדלת ופתחתי אותה , מאט נראה מבולבל ומיהרתי לחייך ״אני אוהב אותך״
״הו... מה ?״ הוא שאל , קשרתי את זרועותיי מסביב צווארו ונישקתי לשפתיו
״ואני שמח איתך , ושום דבר לא ישנה את זה , נכון ?״ הבטתי לעיניו , הוא נראה מבולבל , רק ניסיתי להסתיר את זה שאני חש בחילה
״כן , בייב אני אוהב אותך כלכך״ הוא חייך וחייכתי חזרה , הכל בסדר... אנחנו נהיה בסדר ושום דבר לא ישתבש כי מה שקרה עם הארי היה שום דבר.

***

התכרבלתי בשמיכה על הספה וצפיתי במסך הטלוויזיה , השעה די מאוחרת ומאט החליט לנסות את מזלו בבישול במטבח , לפי הריח זה לא הולך טוב , לפי העשן שיוצא מהמטבח אני רק תוהה אם הוא נשרף שם חי או משהו
״שיט ! זין !״ שמעתי אותו צועק ומשהו נופל
״מאט אולי נזמין לפה אוכל וזהו ?״ שאלתי
״לא ! אנחנו גרים לבד ולא נוכל כל יום להזמין אוכל״ אמר ונשמע עצבני , נשמתי עמוק ועצמתי את עיניי , הסתכלתי למסך הטלוויזיה בחוסר התעניינות , הקשבתי לגשם שבחוץ , אני אוהב גשם ״לעזעזל !״
״הכל בסדר שם ?״ שאלתי בזהירות
״נכוויתי מהסיר המזויין הזה !״ הוא צעק , גלגלתי את עיניי , הוא לא יודע לבשל והוא מנסה מתכונים קשים. לפתע דפקו בדלת , זקפתי גבה ולבי נחת , מי זה ?! אף אחד פה לא מכיר אותנו , זה מפחיד. מאט יצא מהמטבח עם מגבת בידו והסתכל עליי , קמתי מהספה והעפתי את השמיכה
״הזמנת אוכל ?״ מאט שאל וצעד לדלת ואני בעקבותיו , הנדתי בראשי לשלילה. הוא פתח את הדלת והארי היה שם , לפתע הבליע חיוך , לבי פעם בחוזקה ונשימתי נעתקה בגרוני , הו שיט , מה הוא עושה פה ?!
״ערב טוב שכנים״ אמר , הוא נראה מתנשא לרגע , מלא ביטחון , והוא מחייך
״מה לעזעזל אתה עושה פה ?״ מאט שאל בכעס , הארי זקף את גבותיו בגיחוך קל , הוא הסתובב והרים איזה משהו מהרצפה , הרים את זה ממולנו ולבי נחת , הבוקסר שלי ? ה-הוא שמר אותו
״אני מצטער פשוט לואי שכח את זה אצלי אתמול לאחר שזיינתי את הצורה ממנו״
״ה-הארי מה...״ דמעות עלו לעיניי ולחץ היה בבית החזה שלי , לא הצלחתי להתעלם ממבטו של מאט
״היית צריך לשמוע אותו צורח את השם שלי״ הארי צחק , פי נפער , מ-מה קורה כאן ? ״הוא התנהג כמו חתיכת זונה טובה-״
״תסתום את הפה שלך״ מאט קטע אותו בכעס , הייתי מושפל , כלכך מושפל ופגוע , גופי קרס ונשברתי מבפנים , כמו זכוכית שמתנפצת , כך הרגשתי , שנהפכתי לכלום ברגע
״בכל אופן לא היה לי מקום לבוקסר החמוד הזה , חשבתי שכדאי שתשמרו אותו אצלכם״ הארי אמר וחיוך זדוני על פניו בזמן שמביט במאט ״לילה טוב שכנים.״ הוא הסתובב ללכת , השתנקות שקטה נפלטה מפי וכפות ידיי רעדו , הרגשתי שאני נחנק והאוויר ניעלם , אני לא מצליח כמעט לנשום. וכששמעתי את הדלת נטרקת קפצתי מבהלה והסתכלתי על מאט
״היית אצל הולי ?!״ הוא כעס ״קח את כל הפאקינג דברים שלך ותזדיין מפה״ הוא הצביע על הדלת , הניד את ראשו בחוסר אמור לפני שהלך במהירות למדרגות ועלה בהם , הצלחתי לשחרר נשימה , לא הצלחתי להבין מה לעזעזל קרה פה... מ-מה קרה פה ? אלוהים... מה לעזעזל הוא עשה ?! הוא היה נראה קר ואפל באותו רגע , כאילו לא ראה בעיניו , הוא השתמש בי לנקמה הקטנה שלו.

Larry Stylinson - Little diaryWhere stories live. Discover now