כשפקחתי את עיניי בבוקר הייתה לי בחילה וכאב ראש קטן , נגעלתי מעצמי כשראיתי שאני ערום ושוכב כה צמוד למאט , במיוחד כעסתי , חשתי בושה , רציתי לצעוק כרגע , לצווח אבל לא יכולתי לעשות דבר , כפות ידיי רעדו וראשי רץ במחשבות , אני שונא אותו... לעזעזל , אני שונא אותו , כלכך שונא אותו ! קמתי מהמיטה בכעס וחיפשתי את הבוקסר בחדר הריק הזה , ראיתי אותו לבסוף על המיטה ומיד לבשתי אותו , חבטתי בקיר בכעס והרגשתי את הכאב ביד , לעזעזל !
״בוקר טוב בייב״ מאט אמר בחיוך , גלגלתי את עיניי ובלעתי רוק
״לך תזדיין !״ פלטתי בכעס ועמדתי מולו ״למה לעזעזל הבאת לי את הקוקאין ?! אתה ידעת שזה לא טוב לי ! עשית את כל זה רק בשביל להכניס אותי למיטה ?!״
״בחייך בייב אתה היה זה שהתחנן בפניי״ הוא גיחך ומיד הסתרתי את פניי והרגשתי את הגוש בגרוני
״פ-פאק , תחזיר אותי לבית מאט , עכשיו !״ דרשתי בכעס וניסיתי להחזיק את עצמי מלהישבר
״לואי אנחנו רק נהנים״ אמר וקם , ללא בושה לחשוף את הגוף העירום שלו מולי , הסטתי את מבטי במבוכה
״זה לא נקרא ליהנות , אסור לי להסניף זה לא טוב לי , יש לי בעיית סמים מחורבנת מאט ! אני לא יכול להפסיק עם זה מתי שיתחשק לי !״ אמרתי במהירות ומחשבותיי רצו בראשי
״בסופו של דבר זה היה הבחירה שלך״ הוא אמר בחיוך , לבי נחת והאוויר נתקע בריאותיי וסירב לצאת החוצה , הוא הוציא מהמגירה שבשידה את השקית וזרק אותה על השידה , גורם למעט אבקה להתפזר , כפות ידיי רעדו והרגשתי שדמי זורם במהירות בעורקיי , הסטתי את מבטי , אני לא צריך את זה , אני לא צריך את זה ״אני לא מכריח אותך לעשות כלום.״ הוסיף ויצא מהחדר , הסתכלתי על האבקה הלבנה והרגשתי את הלב שלי דוהר בבית החזה שלי , לקחתי צעדים החוצה ויצאתי מהחדר בכעס , מטיח אגרוף לדלת העץ הלבנה והלכתי בעקבות מאט למקלחת , עמדתי בכניסה ושילבתי את זרועותיי , הבטתי בו עומד ופותח את המים
״אתה יכול להצטרף״ לפתע הוא אמר , גיחכתי בזלזול
״לא תודה״ פלטתי
״אל תגיד לי שאתה כועס עליי״ הוא אמר , הסתכלתי עליו ומיהרתי להסיט את מבטי ״בחייך לואי-״
״אני הולך לנוח״ קטעתי אותו והלכתי אל החדר , מכנס הג׳ינס שלי היה זרוק ברצפה וזקפתי גבה כשהבחנתי שהוא רטוב , מיד הרמתי את המכנס והוצאתי מהכיס את המחברת החומה והקטנה , לבי נחת , היא לגמרי רטובה ! הדפים , מה שכתבתי נמצא שם !
״לא , לא לא ! שיט..״ פלטתי בשקט ופתחתי את זה , מכיוון שכתבתי שם בעיפרון אז זה לא יימרח על שאר הדפים או יימחק , רציתי להשאיר את זה בחלון אבל אני לא אקח סיכון שמאט יציץ בזה . חיפשתי את האייפון בכיסים של הג׳ינס ונלחצתי כשלא ראיתי או הרגשתי אותו , הסתכלתי על המיטה והעפתי את השמיכה
״מאט !״ צעקתי ויצאתי מהחדר ״איפה לעזעזל האייפון שלי ?!״
״אל תדאג לא לקחתי את זה בשביל לחטט בהודעות שלך עם האמא הדאגנית שלך״ הוא פלט , גלגלתי את עיניי והסתכלתי עליו בכעס , המים זורמים עליו
״זה לא מצחיק״ אמרתי , היום הוא מכעיס אותי ואם חשב שבאמת נעבור לגור יחד ונסתדר הוא טעה לגמרי ! ״למה הכל רטוב ?! כל הבגדים שלי״
״אולי כי קפצת לתוך בריכה אתמול״ אמר , מ-מה ?
״איזו בריכה ?״ שאלתי מבולבל
״זה לא משנה-״
״מה אם האייפון שלי שם ?״ שאלתי קוטע את דבריו
״זה לא משנה לואי״ הוא אמר ושלח לעברי מבט קודר ״תקנה אייפון חדש״
״כל הדברים שלי נמצאים שם , האנשי קשר , התמונות״ אמרתי , בלעתי רוק , אני זוכר במעורפל שירים ... הייתה מסיבה כלשהי אבל אני לא זוכר את המקום
״נצא היום לקראת ערב לקנות בגדים , אני גם אקנה לך אייפון חדש , חוץ מזה רצית גם למצוא עבודה נכון ?״ שאל , גלגלתי את עיניי , רציתי לסרב אבל ידעתי שאני צריך את זה... אני לא החלפתי טלפון הרבה זמן ואני לא חושב שיהיה לי קל להתרגל למספר חדש
נאנחתי ״בסדר״ אמרתי , הלכתי לעבר החדר
״אני אוהב אותך !״ הוא צעק מהמקלחת , גיחכתי והמשכתי לחדר , התקרבתי לחלון והנחתי את המחברת הקטנה , בתקווה שהשמש תייבש אותה מהר יותר , הרמתי את מבטי וראיתי את הבית הגדול שממול , שנאתי בתים כאלה... אנשים עשירים הם תמיד מתנשאים ודוחים , הם חושבים שאפשר לקנות הכל בכסף , כולל אנשים . כשראיתי את הבריכה זה משך את תשומת לבי , זו הבריכה . יצאתי במהירות מהחדר , ירדתי במדרגות וניסיתי לא למשוך תשומת לב , יצאתי מהבית והלכתי לעבר הבית הסמוך , הצצתי פנימה וראיתי שכרגע אין אף אחד, טיפסתי בזהירות עד שעברתי לצד השני , כל החצר הגדולה הזו מגודלת בדשא ירוק והבריכה באמצע המקום , הבית גדול כמו הבית של מאט רק שלמאט אין חצר , אני שונא את השכונות האלה . התפללתי שלא יתפסו אותי כי אם המשטרה תוערב בזה אני לא יודע מה יקרה , אני יכול להעצר . צעדתי לעבר הבריכה ושהייתי מספיק קרוב ראיתי בוודאות את האייפון שלי בתחתית המים , פלטתי קללה בשקט ונאנחתי בכעס , אין אני מתכוון להביא את זה ?!
״אפשר לעזור לך ?!״ כששמעתי את הקול העמוק מעדתי מבהלה ונפלתי לתוך הבריכה , מיהרתי לשחות החוצה ולנשום עמוק , העברתי את אצבעותיי בשיערי וכשפקחתי את עיניי ראיתי מישהו צועד לעברי , גופו חזק וגדול , הוא לבוש בבוקסר אפור כהה , הרמתי את מבטי והסתכלתי על הבחור שנראה כועס , לבי החסיר פעימה והרגשתי שבלעתי את הלשון , ציפיתי למישהו מבוגר וזקן אבל אני חייב להודות שלא התחרטתי על זה שנתפסתי על ידי מישהו שנראה כמו כוכב הוליוודי ״מה לעזעזל אתה עושה בבריכה שלי ? שוב ?״ שאל , שילב את זרועותיו
״אלוהים אדירים״ פלטתי בלי להביט בו ״אני חושב שהפלתי את האייפון שלי לבריכה שלך , זה נשמע מפגר אני יודע... אבל לא ידעתי מה לעשות חוץ מ-״
״תקח אותו ותסתלק מפה״ הוא קטע אותי בקשיחות , גיחכתי משום מה
״למה אתה כלכך קשוח ?״ שאלתי בהתגרות , הוא גלגל את עיניו והסיט את מבטו בכעס , אני מכיר אנשים כמוהו... הוא עשיר ולא שם זין על אף אחד , אפשר לומר שהוא מרגיש כמו מלך , טוב מכולם ״הבנתי אותך״ אמרתי לפי מבטו הזועם , שחיתי לתחתית הבריכה ומיששתי את הרצפה עד שהרגשתי את המרובע המתכחתי של האייפון , שחיתי למעלה במהירות וטיפסתי אל הדשא , ישבתי עליו והתנשמתי מעט
״להביא לך אולי חלוק ? שמן שיזוף ? אל תתן לי להפריע לך״ הוא אמר בציניות וזה גרם לי לצחוק , חלק בי רצה פשוט לקום ולברוח מפה , אני לא מדבר עם זרים , אבל פשוט קמתי על רגליי והסתכלתי על האייפון ששבק חיים
״אוי לא... אתה חושב שאוכל לשחזר את אנשי הקשר וכל מה שהיה לי ? תראה , זה נרטב לגמרי״ אמרתי והרמתי את זה מול פניו , עיניו מביטות בזה בזלזול וגבותיו מקומטות בכעס
״קיבלת את האייפון שלך , תסתלק מפה״ אמר והושיט את ידו לכיוון הגדר , הוא לא מתכוון להראות לי את השער ? הוא פשוט ייתן לי לטפס שנית ?
״אתה התעוררת על צד לא טוב הבוקר״ אמרתי , הוא נאנח בכעס
״תקשיב עיניים כחולות , אני הסכמתי לך לקחת את האייפון המסריח שלך , עכשיו אתה יכול לצאת איתו ולעשן את הסמים שלך״ אמר , לבי נחת ומעט נרתעתי , מ-מה לעזעזל הבעיה שלו ?!
״תסלח לי ?״ שאלתי וצמצמתי את עיניי ״מי לעזעזל אתה חושב שאתה ?!״ התפרצתי , זה שיש לו יותר לא אומר שיש לו את הזכות לדבר אליי ככה !
״אני בעל הבית פה , ואתה נמצא בשטח שלי , עכשיו תעוף מפה״ אמר , עיניו נראות קרות ואפלות , לבי פעם בחוזקה בבית החזה שלי , עשיתי צעד אחד לעברו , הכעס בער בי וראשי כמעט התפוצץ מעצבים , הסתכלתי על עיניו מקרוב
״לך תזדיין.״ פלטתי בשקט , עברתי אותו וגרמתי לכתף שלי להתנגש בשלו , עצמתי את עיניי לרגע , הוא אידיוט ! ואני לא מתכוון לגור פה ולהיות שכן של איזה בחור לבן ועשיר שחושב שהעולם שייך לו ! אני בטוח שכל האנשים כאן כאלה , כולם אותו דבר . ואם הוא ראה אותי אתמול בהשפעה של הסמים לא אומר שיש לו הזכות לומר את זה כך , זה לא עניינו , הוא לא מכיר אותי .
YOU ARE READING
Larry Stylinson - Little diary
Hayran Kurguאני רוצה להסתכל על הכל ולומר עשיתי את זה.