כפתרתי את החולצה השחורה שלבשתי , הרגשתי את עיניו של מאט מהצד אז הסתכלתי עליו וראיתי שחייך
״אתה יפהיפה״ הוא אמר בקול שקט , גלגלתי את עיניי והסתכלתי חזרה במראה , אני לא מתכוון לענות כרגע. ״כשניכנס לביתה של אמי אז תאמר לה חג הודיה שמח , אל תהיה סנוב-״
״מאט אני לא סנוב״ קטעתי אותו בכעס ״אני גם שונא עוף של חג ההודיה , זה דומה לגוף של תרנגול.״
הוא הסתכל עליי מבולבל , לא הבנתי למה ״בייב... אתה יודע מאיפה בא העוף ?״
״מהסופר״ השבתי בפשטות , הוא חשב שאהיה אידיוט ולא אדע את התשובה ?! לפתע הוא כחכך בגרונו וגירד בעורף
״עוף זה תרנגול״ אמר. קפאתי במקומי והסתובבתי באיטיות. כשהייתי קטן גידלתי תרנגול ושמו היה מני... אכלתי את מני ? אלוהים אדירים
״איך אתה כלכך בטוח ?״ שאלתי בשקט ובתדהמה
״לואי אתה בן תשע עשרה , מבוגר מספיק בשביל לדעת ממה כל בשר עשוי-״
״מתרנגולות ?! אנשים באמת הורגים תרנגולות ?! ואני אכלתי את החרא הזה !״ התפרצתי , יצאתי מדעתי , אני מצטער אמא של מאט אבל חג ההודיה הזה לא אגע בעוף. ״אני לא מאמין שאכלתי חיות...״
״אתה צוחק איתי ?״ הוא שאל בחצי חיוך , למה שאצחק איתו ?!
״תן לי לשכוח מזה..״ מלמלתי בתסכול
״יש קוקאין ב-״
״מאט !״ קטעתי אותו בכעס , לפני שיאמר איפה ואתפתה לזה
״אני מצטער אתה ביקשת״ הוא הרים את ידיו בכניעה
״יש שיטות אחרות לשכוח דברים״ אמרתי וגלגלתי את עיניי בכעס , לקחתי את היומן הקטן מהארון והכנסתי אותו לכיס הג׳ינס שלי
״סקס ?״ הוא שאל בחצי חיוך וגופי נרתע , קיבלתי בחילה ופרעתי את עיניי אליו , לא אשכב איתו.
״אנחנו מאחרים״ אמרתי ויצאתי מהחדר , שיחררתי נשימה וירדתי במדרגות
״בייב למה אתה נראה כלכך מוטרד ?״ הוא צעק מלמעלה אבל התעלמתי והמשכתי לרדת , פחדתי לראות את הארי בחוץ , אבל גם קיוויתי לזה. כשפתחתי את הדלת ולא ראיתי את המכונית הלבנה שלו הבנתי שהוא לא פה , ברור שלא , זה חג ההודיה.
***
מאט עצר את המכונית מחוץ לביתה של אמו , הסתכלתי עליו וראיתי שגם הוא עליי
״אני אוהב חגים״ הוא אמר בחיוך , הבנתי שעכשיו הוא כנראה יאמר נאום מוזר , הכנתי את עצמי לזה ״זוכר את חג ההודיה הראשון שלנו יחד ?״
״לא , הייתי על סמים״ אמרתי בחצי חיוך , ניסיתי לגרום לו לרגשות אשם , אבל הוא רק צחק
״זה היה חג טוב״ אמר. הוצאתי את החגורה ופתחתי את הדלת
״אנחנו נאחר״ אמרתי בשקט לפני שיצאתי מהמכונית , לא היה לי מצב רוח לחג , לא היה לי מצב רוח לפגוש את משפחתו המורחבת של מאט , אני ארגיש צבוע , אני יודע שרק ארצה להיעלם משם , אני פשוט לא רוצה להיות פה. אני יודע שמאט יכול להבחין בזה שאני לא רוצה להיות פה , אבל זה נראה שהוא משכנע את עצמו שאני כן... כשהרגשתי את כף ידו בגבי התחתון נבהלתי והתרחקתי , הוא צחק
״זה רק אני״ אמר. שיחררתי נשימה וצעדתי איתו לביתו
״אני לא אוכל את התרנגול המסכן״ אמרתי , זה יכול להיות מני.
״אתה אוהב עוף-״
״אהבתי לפני שידעתי שזה חיה״ קטעתי אותו , הוא פשוט בהה בי כאילו אני מוזר
״אבל כולם יודעים שעוף זה תרנגול״ הוא אמר בפשטות , אני לא ידעתי. זה מסביר המון דברים... עצרנו ממול דלת ביתו של מאט , נשמתי עמוק והסתכלתי עליו , הוא חייך והניח את ידו באגני
״אתה מוכן ?״ שאל , ולא רציתי כרגע לחגוג את חג ההודיה עם תרנגול מסכן על השולחן , אבל אני אעשה את זה
״כמובן״ הבלעתי חיוך מזוייף , מאט פתח את הדלת וקרא ׳חג הודיה שמח !׳ , אמא שלו באה אלינו בחיוך , חיבקה את מאט ולאחר מכן אותי , נכנסנו בחיוך , הסתכלתי לשולחן והחיוך שלי ירד באיטיות בזמן שגופי קפא , נשימתי נעתקה בגרוני ולבי פעם בחוזקה , בשולחן לצד נייל יושב הארי. מה הוא עושה פה ? צעדנו לשולחן ונראה שמאט ניסה להתעלם ממנו , אבל אני לא הצלחתי , הכל היה שקט פתאום וריק , רציתי... רציתי לחבק אותו , זה נשמע מפגר. המקומות היחידים בשולחן זה לידו , בלעתי רוק והתיישבתי בכיסא ליד הארי , מאט לידי , אני ביניהם... לפתע הרגשתי את כף ידו של הארי על הירך שלי וזה גרם לי לחוש שאני מאבד את שיווי המשקל. הרגשתי לאחר מכן את היד של מאט על הרגל השנייה שלי , שתיהם שמים עליי יד כאילו אני שייך להם , כחכחתי בגרוני כשאמו של מאט באה עם העוף והניחה על השולחן , כולם דיברו אבל זה הרגיש שלא יכולתי לשמוע אותם. הורדתי את היד מתחת לשולחן והנחתי אותה על כף ידו של הארי , נשכתי את שפתיי וניסיתי לעצור עוד חיוך מטופש , אני מתכוון לדרוש מהארי את כל התשובות , איך לעזעזל הוא הגיע לפה האידיוט הלוהט הזה.
