נק׳ מבט הארי:
ראיתי את המכונית האדומה של אלכס מחנה בחוץ ומיהרתי אליו , אליסון יצאה ורצה אליי , חייכתי והתכופפתי בשביל שאוכל לחבק אותה
״אבא !״ אליסון צעקה כשנפלה בין זרועותיי
״חיכיתי לך יותר מדי זמן״ אמרתי , היא נישקה אותי וזה גרם לי לחייך
״התגעגעתי אליך״ היא אמרה. זה ריגש אותי מילים כאלה , כי לא כל הילדים מראים כזאת חיבה
״נלך הביתה ?״ שאלתי ועמדתי , היא אחזה בידי וחייכה
״ביי אמא״ היא אמרה ונופפה לחלון המכונית , הסתכלתי על אלכס שרק חייכה ואז נסעה מפה
״את יודעת מי בבית ?״ שאלתי בחיוך בזמן שנכנסתי דרך השער
״לומן !״ היא צעקה בחיוך ולבי נחת , בלעתי רוק ונשמתי עמוק
״לא״ אמרתי. לא ראיתי אותו כבר יומיים שלמים... לא לאחר שדיבר איתי , אני לא מפסיק לחשוב על השיחה הזו למען האמת. זה מטורף כמה מישהו יכול לשנות את החיים שלך ״זאין וליאם״
״עם מתנה ?״ היא שאלה בזמן שרצה לדלת , אלוהים אדירים
״זה לא מנומס לבקש מתנות״ אמרתי
״אני רוצה ממתקים״ היא אמרה , זה לא בריא , זה מלא סוכר
״אולי במקום זה תאכלי לחם עם גבינה ? זה בריא״ הצעתי בחיוך , היא השמיעה קול נגעל , פתחה את דלת הבית ונכנסה. שנכנסתי ראיתי את זאין מחייך לליאם מקרוב והתרחק באיטיות , אני מאוד מקווה שהם לא התנשקו כי זה לא חינוכי ״תראו מי פה !״
״אלי״ זאין אמר בחיוך , אליסון רצה אליו לחיבוק , לאחר מכן התיישבה בספה בין ליאם וזאין
״אני רוצה לראות את האחיות בקרח , אני ולומן לא סיימנו את זה״ אליסון אמרה , הנחתי שהיא התכוונה לפרוזן. אבל אני לא יודע לשים את זה למען השם... לואי ידע.
״פעם הבאה אליסון״ אמרתי וגירדתי בעורף
״הבטחת לי להכין פיצה״ אליסון אמרה , נאנחתי והסתכלתי לצד השני
״לא היום...״ אמרתי , היא נראתה עצובה ולא אהבתי שהיא עצובה
״בקשר לפיצה״ ליאם אמר וזה משך את תשומת לבי כי כנראה קרה משהו ״לואי לא הגיע אתמול והיום״
״זה מוזר...״ מלמלתי וחשתי את לבי נוחת , דיברתי איתו לפני יומיים , הוא עד כדי כך כועס שהוא לא מגיע לעבודה ? לעזעזל אני לא אשקר , זה מדאיג אותי. ״אל , את יכולה לעלות לחדר ולהביא לי את הטלפון שלי ?״
״כמובן אבא״ היא אמרה והלכה למדרגות , היא עצבנית עליי... היא תזרוק את הטלפון לאסלה או משהו ? אני לא חושב זה לא הסגנון שלה
״באמת שמתי לב לזה שאין לידך בחור חוצפן״ זאין אמר בחצי חיוך
״תשתוק זאין...״ מלמלתי
״קרה משהו ?״ ליאם שאל בדאגה , נשמתי עמוק והנדתי את ראשי בשלילה
״הכל פשוט מצויין...״ מלמלתי , כשראיתי את אליסון יורדת במדרגות הלכתי אליה , אני אתקשר אליו ואברר מה קורה. היא עצרה במדרגה הרביעית
״אבא תראה מה מצאתי״ היא אמרה והרימה את היומן הקטן , לבי החסיר פעימה ונשימתי נקטעה בגרוני , זה בטח נפל לו ״אני יכולה לקבל את זה ?״
״אני אקנה לך אחר עם ציור של מיקי מאוס״ אמרתי בזמן שלקחתי את האייפון והיומן מידה ״לכי לליאם ולזאין אני עולה רגע , בסדר ?״
״אם הוא עולה למה הוא ביקש ממנה להביא לו את הטלפון ?״ שמעתי את ליאם שואל כנראה את זאין , גלגלתי את עיניי ועליתי במדרגות במהירות , תוך כדי התעסקתי באייפון עד שמצאתי אותו באנשי הקשר , התקשרתי אליו ונכנסתי לחדר , התיישבתי במיטה ושילבתי את ידי בהמתנה
״קדימה לואי...״ לחשתי , אבל הוא לא ענה. ״לעזעזל״ פלטתי והנחתי את האייפון על המיטה , הסתכלתי על היומן הקטן והייתי מלא במחשבות מה אעשה איתו... לואי בעצמו אמר שאם מישהו כותב משהו הוא רוצה שיקראו. למרות שהיומן הזה די אישי... נשמתי עמוק ופתחתי על העמוד הראשון שכתוב בו בכתב קטן.
