נק׳ מבט לואי:
כשהתעוררתי הייתי במיטתו של הארי , אחזתי בראשי וצמצמתי את עיניי , זכרתי את אירועי אמש. חייכתי לעצמי ונשכתי את שפתיי , הוא אוהב אותי ? או שרק הזיתי את זה ? נשכבתי חזרה במיטה ועצמתי את עיניי , ראשי הסתחרר , הרגשתי שאני צריך זמן להתאפס על עצמי כאן.
״לומן ?״ שמעתי את אליסון ומיד פקחתי את עיניי וראיתי שנכנסה לחדר , אליסון פה ? הארי בא עד אליי אתמול למרות שאליסון הייתה פה ?
״אלימן״ אמרתי בחיוך , היא צעדה אליי ונשענה עם ידיה משולבות על המיטה
״אבא שלח אותי להגיד לך שארוחת הבוקר מוכנה״ היא אמרה. לא ידעתי מה להגיד כי פחדתי שהמצב יהיה מביך , אני רוצה לדבר עם הארי לפני , אנחנו צריכים לדבר אני חושב
״בסדר״ אמרתי ועצמתי את עיניי
״עכשיו״ היא אמרה , הסתכלתי עליה מבולבל , היא בדיוק כמו אבא שלה.
״בסדר״ הדגשתי כל אות במילה , נאנחתי ועצמתי את עיניי
״לומן אתה חוזר לישון !״ היא צעקה ונתנה מכה לגופי
״לא אני לא... אני ער עם עיניים סגורות״ מלמלתי , שמעתי אותה מצחקקת
״בסדר. בוא לאכול איתי , שמרתי לך מקום לידי״ היא אמרה. חייכתי ופקחתי את עיניי
״מה הוא הכין לי ?״ שאלתי והתיישבתי באיטיות
״פסטה״ היא אמרה ופרסה את זרועותיה , נתנה רושם שהיא אוהבת את האוכל הזה.
״קדימה אלימן !״ צעקתי ורצתי מחוץ לחדר , שמעתי אותה רצה מאחוריי ומצחקקת , ירדנו במהירות במדרגות ושראיתי את הארי ניסיתי להפסיק לצחוק ולהיות רציני , חשתי את לבי פועם בחוזקה. הוא הסתכל עלינו בחיוך שגרם לגומות שלו לבלוט. שאגיד בוקר טוב ?
״בוקר טוב״ הוא לבסוף אמר , חייכתי בביישנות ונסחבתי לאחר אליסון שמשכה את ידי
״בוקר טוב בחור זקן״ אמרתי , התיישבתי ליד אליסון בשולחן ולפתע היא קמה ונראתה מבוהלת
״שכחתי את בובת מיקי !״ היא צעקה ורצה למדרגות. איזה מהם ? הארי צעד לעברי וזה גרם לי לאבד את נשימתי , אני לא טוב בשיחות כאלה. אני לא יודע איזה מן שיחה ננהל גם
״איך אתה מרגיש ?״ הוא שאל והתיישב לצידי
״אני בסדר״ השבתי בשקט ושקעתי כשהבטתי בעיניו הירוקות ״א-אני כלכך מצטער״
״בקשר למה ?״ הוא שאל ונראה מבולבל
״אני השתמשתי ואכזבתי אותך. אני מצטער גם שברחתי. אני ניסיתי לצאת מהכל ולשכוח כל מה שקרה בשכונה הזאת , רציתי במיוחד לשכוח שהכרתי אותך אבל שהופעת אתמול אין לך מושג כמה שמחתי״ הודיתי , נשכתי את שפתיי והשפלתי את מבטי
״לא נראית שמח״
״הייתי על... השתמשתי. אבל אני הייתי שמח. לעזעזל תשתוק...״ אמרתי והוא גיחך , חייכתי והסתכלתי עליו ״זה היה מפגר לברוח רק כי... דחית אותי״ קולי נהפך לשקט , אבל החלטתי להיות כנה , לדבר איתו.
״כן אני-״ הוא גירד בעורף שלו
״אתה לא צריך להתנצל״ אמרתי מיד
״לא לואי זה-״
״זה בסדר , באמת זה בסדר״ קטעתי אותו , הוא נאנח וללא התראה ריסק את שפתיו כנגד שלי , גורם לצמרמורת לזחול בגופי , לדמי לפעום בעורקיי ולבטני להתכווץ. כשהפריד את שפתיו הוא הביט בי , הייתי מבולבל כי... לא צפיתי את זה , כן זאת רק נשיקה אבל זה מהארי , אני לא יודע... יש לזה חשיבות גדולה בשבילי
״אתה צריך ללמוד לשתוק...״ הוא מלמל בחיוך מהפנט. אחזתי בפניו ונישקתי אותו , חשתי איך נאבדתי כך והרגשתי כה נזקק לחוש בשפתיו הממכרות , בתחושה שזה גורם לי להרגיש
״אבא ?״ שמעתי את אליסון מאחורינו והארי התרחק במהירות ופרע את עיניו , גיחכתי והסתובבתי לאליסון שנראתה מבולבלת
״אל... שבי לאכול״ הארי אמר בקול לא יציב
״אני לא יכול להישאר״ אמרתי וקמתי מהכיסא , הוא הוריד גבה ונראה קצת כועס ״אל תביט בי כך. אני רק צריך לטפל במשהו״
״במה ?״ הוא שאל. חשבתי על זה והוא צודק. הגיע הזמן לספר לאמא שלי את האמת , הגיע הזמן להיפרד ממאט אחד ולתמיד , הגיע הזמן שאבחר באושר שלי.
״אני אספר לך כשאחזור״ אמרתי , הוא התקרב אליי ותפס את הזרוע שלי
״אתה הולך לרכוש סמים ?״ הוא שאל בשקט
״לא !״ צעקתי ״למען השם הארי אני רק הולך לדאוג לכמה דברים״
״רק... תחזור נכון ?״ הוא שאל , חום התפוגג בבית החזה שלי והבלעתי חיוך , הוא רוצה שאחזור
״כן.״ השבתי , תמיד אחזור אליו.
***
המונית עצרה מחוץ לבית של אמא , שילמתי לנהג והודיתי לו לפני שיצאתי. פחדתי... בלעתי רוק וצעדתי לבית , ידעתי שזה לא יהיה פשוט , אלוהים אני שיקרתי לה במשך כלכך הרבה זמן אני כלכך עלוב. אבל הגיע הזמן להתמודד... אני מוכן. דפקתי בדלת ונשמתי עמוק בעיניים עצומות , אני לא יודע איך אני אמור להתחיל. כשהדלת נפתחה פתחתי את עיניי והיא נראתה מופתעת
״לואי...״ היא אמרה ומשכה אותי לחיבוק , לבי נחת מהמחשבה שהיא עלולה לכעוס עליי כרגע ולהתאכזב , התנתקתי מהחיבוק וצעדתי פנימה , הרגשתי את הלחץ בכל גופי ״התגעגעתי אליך כלכך״
״אני באתי לדבר איתך״ אמרתי ויצא לי קול שקט , אני בטוח שזה בגלל הפחד. הסתכלתי עליה והיא נראתה מודאגת , הובילה אותי לסלון
״אתה מדאיג אותי״ היא אמרה , התיישבתי בספה והיא לידי , היא החזיקה את היד שלי ״קרה משהו בלימודים ?״
״ז-זה הבעיה״ אמרתי בלחץ , היא צמצמה את עיניה ״אני לא לומד״
״מה ?״
״למעשה נשרתי מהלימודים לפני שנתיים״ אמרתי במהירות בלי להביט בה ״ולאחר הגמילה אני שוב השתמשתי... אבל אני נשבע שאני נקי עכשיו , אני מנסה״ אמרתי במהירות , אתמול השתמשתי... לעזעזל , לפחות לא הגזמתי עם הכמות
״לואי על מה אתה מדבר ?״ היא נשמעה המומה. הסתכלתי עליה ולקחתי נשימה עמוקה , אני פשוט מספר הכל בבת אחת מרוב הלחץ
״ויצאתי עם מישהו״ אמרתי בשקט , הפעם היא לא ענתה אז נאלצתי להמשיך לבדי ״וזה גבר... מאט למען האמת , הוא לא חבר ללימודים הוא היה בן הזוג שלי״
״זה בדיחה ?״ היא שאלה , הרגשתי שאני מתקשה לנשום , לא האמנתי שאני מעלה בפניה הכל
״ועכשיו אני עם מישהו אחר ואני אוהב אותו. ואני מצטער שהסתרתי את זה ממך״ אמרתי וקמתי במהירות , צעדתי לדלת
״לואי חכה-״
״אני מצטער אמא לא רציתי שתתאכזבי״ קטעתי אותה , פתחתי את הדלת , למרות הכל אני כן יוצא עכשיו פחדן , כי אני לא מוכן לסיים את השיחה הזאת.
״לואי תיכנס-״
״אני מצטער״ קטעתי אותה ויצאתי מהבית במהירות , נשמתי עמוק והלכתי , אני לא מסוגל , אבל לפחות סיפרתי לה... כשאהיה מוכן יותר אדבר איתה על הכל , עכשיו יש לי משהו אחר לסיים.
***
כשהמונית עצרה מחוץ ביתו של מאט כל מה שהסתכלתי עליו היה הבית של הארי , אני רוצה ללכת לבית שלו כרגע אבל רק לאחר שאסיים את השיחה עם מאט. התחיל להחשיך ואני מפחד מהחושך , אסיים את זה כמה שיותר מהר. דפקתי בדלת ביתו והפעם לא הייתי לחוץ , אני תמיד הייתי צריך לעשות את זה. אני לא צריך שיבגדו בי ושידרדרו אותי... מאט הרס את החיים שלי. כשהדלת נפתחה הוא נראה מבולבל , עקפתי אותו ונכנסתי
״בייב מה אתה-״
״אל תקרא לי ככה״ קטעתי אותו ונשימותיי הואצו ״אני רק רוצה להבהיר משהו אחת ולתמיד״
״לפני זה אני חייב רגע״ הוא אמר במהירות. ״אני יודע שעברו עלינו ימים לא קלים״
״לא קלים...״ גיחכתי בזלזול , אם ללבגוד בי הוא קורא לא קלים הוא לגמרי אידיוט
״אני יודע שטעינו-״
״אתה טעית מאט !״ צעקתי ״אתה יודע מה ?! זה כבר לא משנה״
״זה כן.״ הוא אמר , הכניס את היד לכיס והוציא משם טבעת , בלי קופסא , רק טבעת.
״מה לעזעזל...״ פלטתי ופרעתי את עיניי , הוא חייך
״מחר אני טס. אני רוצה אותך חלק מהחוויה הזו. שם יהיה לנו התחלה חדשה לואי... נתחתן , אעבוד בעבודה מסודרת , מה טוב מזה ?״ הוא שאל , בלעתי רוק
״מה ?״ שאלתי מבולבל , זה מוזר , אני כמעט לא מבין מה קורה פה...
״תינשא לי ?״
