Larry Stylinson - Little diary

Little diary - 14

הבטתי בחלון , השמש זרחה וציפורים מפגרות לא הפסיקו להרעיש . לאחר השבוע הזה זו הפעם הראשונה שאני רואה את הזקן , הארי... ובכן זה מוזר... אני בטוח שהוא לא טס לשום מקום . יכולתי להבחין בפעמים שהבית שלו היה מואר ופעמים שהיה חשוך , הוא היה בפנים . זה מוזר מאוד , לאחר שלוש ימים התקשרתי אליו והוא לא ענה , אבל הוא שלח הודעות , לא סתם הודעות , הוא רק רשם מתי המשמרת שלי בפיצרייה מתחילה , וששלחתי הודעה חזרה הוא התעלם . כאילו ונעלם בשבוע הזה... ביום החמישי דפקתי על דלת ביתו , אני בטוח ששמעתי קולות מביתו אבל הוא התעלם... ובאותו רגע החלטתי להפסיק . אני מפחד. המסתורין הזה יותר מדי , הוא כמו דמות מסרט אימה , השבוע הזה גרם לי לחשוש ממנו , אני לא מכיר אותו וחוץ מזה מאט אומר לי להתרחק ממנו , אני אומר לו שאני לא מתקרב , והרגשות אשם מכסחים אותי , אני לא בוגד אבל התנשקתי עם הזקן הזה באותו יום , אני מרגיש נורא .
״בייב , ראית את החולצה הלבנה שלי ?״ מאט שאל ולבי קפץ , הסתובבתי וראיתי שנכנס לחדר , לובש גינס אבל לא חולצה
״אתה נראה מושקע״ אמרתי , הוא גיחך
״מושקע ?״ שאל
״אתה יודע מה כוונתי . לבוש טוב , מאורגן... מה המילה שאני מחפש ?״ שאלתי , הוא העביר את אצבעותיו בשיערו החום
״רשמי ? נאה , לוהט !״ הוא צעק והצביע עליי , צחקתי
״מהודר״ אמרתי
״אני הולך לראיון עבודה״ אמר בחיוך
״מה ?״ שאלתי מבולבל ״יש לך כבר עבודה״
״עם משכורת של תלמיד״ אמר בזלזול ״יש סופר קרוב , משלמים שם יותר״
״כל הכבוד״ אמרתי , הלוואי ויכולתי גם ללכת לאיזה ראיונות עבודה שמתחשק לי ״בהצלחה״
״תודה״ הוא קרץ , עמד ממול המראה הארוכה בחדר וסידר את שיערו
״אמ... אמא שלי התקשרה אתמול״ סיפרתי והוא הסתכל עליי דרך המראה ״היא כמעט תפסה אותי על השקר , מסתבר שתלמידי קולג׳ מבקרים בביתם בסופי שבוע״
״לא מחויב״ מאט אמר
״אבל היא ציפתה ממני לבקר״ אמרתי , הוא הסתובב מבולבל
״אתה רוצה שאקח אותך היום לבקר אותה ?״ הוא שאל , לא כלכך ידעתי מה לענות . אקבל ממנה חקירה על השימוש בסמים , ואני נקי שבוע... מרצוני , ללא שום מכון גמילה , אני עשיתי את זה .
״כן , זה יהיה נחמד״ אמרתי
״רוצה עכשיו ?״ הוא שאל בחצי חיוך שמיד גרם לי לחייך , הוא יודע עד כמה אני אוהב לעשות שטויות , אבל אני לא יכול להבריז מהעבודה
״זה לא כמו שהייתי בתיכון ויכולתי להבריז איתך , כרגע זו עבודה , ואני לא יודע אם אצליח למצוא עבודה אחרת״ אמרתי
״השוטרים המזויינים הגזימו במה שרשמו בתיק שלך , אתה לא פשעת״ אמר
״זה לא נראה כך בעיניהם״ גיחכתי ״בכל אופן אני חושב שיהיה נחמד אם לאחר העבודה נלך״
״אין בעיה״ אמר בשקט
״אתה יודע איפה הפיצרייה ?״ שאלתי
״ברור הייתי שם המון פעמים״ אמר , זה רק גרם לי לחשוב מה היה עברם של מאט ושל הארי יחד
״יש שם איזה ליאם שיוצא עם חשפן״ סיפרתי לו והוא צחק
״על מה אתה מדבר ?״ הוא שאל
״מכיר את זאין ?״ שאלתי , אולי הוא מכיר כי הוא מכיר את הארי , מאט די גדל פה כשהיה צעיר יותר .
״ז-זאין ?״ הוא שאל ונראה חסר אוויר , זה לא טוב .
״אמ... הוא נראה כמו חשפן . בכל אופן , תרצה תה ?״ מיהרתי לשנות נושא ולצאת מהחדר
״לואי״ הוא קרא והסתובבתי , שלחתי מבט שואל . הוא הרים את היומן החום והקטן שלי ולא הבנתי מה זה עושה בידו ״שכחת את זה״
״כן , תודה״ אמרתי וצעדתי לעברו , לקחתי את היומן הקטן והכנסתי את זה לכיס ״קראת מזה ?״
״לא , נשבע״ הוא הרים את ידיו , שיחררתי נשימה והנהנתי
״אוקיי אני מאחר לעבודה״ אמרתי , נישקתי לשפתיו והסתובבתי מיד לצאת
״תהנה !״ הוא צעק , גיחכתי בזמן שירדתי במדרגות
״זה עבודה מאט , לא דיסנילנד״ צעקתי אליו , צעדתי לדלת ואז עצרתי כשהבנתי עד כמה אידיוט אני . לקחתי נשימה עמוקה ״מאט אתה מוכן להסיע אותי ?!״
״מה ?״ הוא עמד למעלה מעל המדרגות והביט בי
״אין לי דרך ללכת , אתה כל בוקר לוקח אותי״ אמרתי
״יש לי ראיון״ אמר ״תלך עם הבוס האידיוט שלך״
״אתה רציני ?״ שאלתי מבולבל , הוא אמר לי כרגע ללכת עם הארי ? מאט ביקש ? הארי ? מה...
״כן , אני לא רוצה לאחר לראיון״ אמר
״אלוהים מאט אתה בן זונה״ אמרתי בכעס אך הוא רק חייך ״אני מפחד , הבחור הסתגר בביתו שבוע שלם״
מאט צחק , כאילו והפחד שלי שיעשע אותו
״הייתה לו סיבה״ מאט אמר , ולפי המשפט הזה הבנתי שהוא יודע למה .
״מה הסיבה ?״ שאלתי בשילוב ידיים , לא חשבתי שיענה על השאלה אבל היה שווה לנסות ״אתה באמת רוצה שאלך איתו ? חשבתי שאתה שונא אותו״
״אני שונא״ אמר ״אבל אני סומך עליך״ המשפט הזה גרם ללבי לנחות , שוב רגש אשם , רגש אשם ארור !
״אוקיי אני מניח...״ מלמלתי , לא אשקר שחששתי . גם לא הייתי בטוח אם הארי ירצה להסיע אותי. ״בהצלחה בראיון עבודה״ אמרתי לפני שיצאתי מהבית , נשמתי עמוק , הסתכלתי לביתו של הארי ומשום מה פחדתי , מה אם הוא לא שפוי ? צעדתי באיטיות לביתו , לא ידעתי למה לעזעזל לצפות . נכנסתי דרך השער וצעדתי לדלת ביתו , לקחתי נשימה , לא הייתי בטוח אם נגמר השבוע והוא פשוט יסכים לצאת . שניסיתי לפתוח את הדלת הפעם היא הייתה פתוחה , נכנסתי וראיתי אותו עומד במטבח במבט מבולבל , לבי פעם בחוזקה וגופי קפא , לא הצלחתי לומר דבר
״למה לעזעזל אתה נכנס בלי לדפוק ?״ שאל בכעס . לא טיפוס של בוקר , הזכרתי לעצמי
״אמ... בוקר טוב״ אמרתי בחצי חיוך , נכנסתי וסגרתי אחריי את הדלת , בלעתי רוק והסתכלתי עליו
״אתה שקט...״ הוא אמר ונראה מופתע . כן , כי אני מבולבל לגמרי
״אני רק התעוררתי״ אמרתי כתירוץ ״אז תקשיב , אני צריך שתסיע אותי לעבודה״
״תסלח לי ?״ שאל בזלזול
״אין לי דרך להגיע לשם״ משכתי בכתפיי בחוסר אונים
״אתה אמור להיות אחראי״ אמר , גלגלתי את עיניי
״זה כן או לא ?״ שאלתי ישירות , הוא שילב את זרועותיו , הידק את שפתיו , לא הסטתי את מבטי , לא הרגשתי שיכולתי
״אני צריך להיות שם כרגע בכל אופן אז אין בעיה״ אמר , הנהנתי פעם אחת והשפלתי את מבטי , שומע ממנו צחקוק קל
״אתה ממש שקט״ אמר , זה נשמע יותר כאילו הוא מתגרה בי במובן כלשהו ״מה קרה לך ?״
״ובכן... אמרת שאתה טס לשבוע , נכון ?״ שאלתי , הוא נראה מבולבל
״מה הבעיה בזה לואי ?״ הוא שאל והתחיל ללכת למדרגות , אני בעקבותיו
״אתה היית בבית״ אמרתי בפשטות , עליתי אחריו במדרגות וחיכיתי שיאמר משהו
״נכון״ אמר , ידעתי ! ״טסתי ליום וחזרתי-״
״אלוהים אדירים זקן !״ צעקתי לתוך דבריו , נראה שהוא קצת נבהל ופחדתי שאגרום לו להתקף לב , אחרי הכל הלב שלו כנראה מתפקד שונה בגיל שלו ״אתה פשוט מסתגר ?! אתה עושה טקסים סודיים ?!״
״הנה הצעקות שלך חזרו״ הוא נכנס לחדר , כששמתי לב שהוא פושט את החולצה עצרתי בפתח החדר , זה לא שאני מפחד , אבל זה מרגיש אינטימי מדי ״אני הייתי בבית לואי ומה שעשיתי לא עניינך״
״היו ימים שהמכונית שלך נעלמה״ אמרתי , אני סקרן לגבי הכל , אם יש משהו שאני לא יודע אני מנסה לגלות אותו ״אתה סטרייט ?״
״לואי...״ הוא גלגל את עיניו
״אתה ערפד !״ צעקתי
״מה ? איך אתה מגיע למסקנות הללו ?״ הוא צמצם את עיניו ״אני ראיתי את ההודעות שלך , השיחות , שדפקת בדלת-״
״והתעלמת ?״ קטעתי אותו ״חשבתי שאני יכול להרים טלפון כפי שאמרת בשפה המיושנת שלך״
״מה היה כלכך חשוב ? השתמשת ?״ שאל , הסתובב לארון ולרגע בחנתי את הגב שלו שהיה רחב , הזרועות שלו שגיששו במדף , ליקקתי את שפתיי
״מ.. מה ?״ מלמלתי וניקיתי לרגע את מחשבותיי ״לא ! ברור שלא״
״אז לא היית צריך אותי״ הוא אמר בפשטות
״זה רק אני או שאתה מדבר כמו מת ?״ גיחכתי ״אתה עצוב״ אמרתי וכשהוא הסתכל עליי ללא הבעה הבנתי שאולי זה נכון , ואני לא מתכוון לצחוק על רגשות של מישהו אז שתקתי .
״דונה אמרה לי שזרקת השבוע על לקוח פיצה..״ הוא אמר , לבש חולצה שחורה , בלעתי רוק , חשתי את לבי פועם בחוזקה ללא סיבה מסויימת
״מי זאת דונה ?״ שאלתי מבולבל
״מנהלת המשמרת בפיצרייה״ אמר ״איך אתה לא יודע את שמה ?״
״היפהפיה עם הריסים מפלסטיק ?״ שאלתי , מלשנית מזויינת ״אמ...״ מלמלתי והסטתי את מבטי ״הבחור הקניט אותי״
״תנמק״ אמר . גיכחתי , מי אומר תנמק ?
״הוא ביקש מפית , הבאתי מפית , הוא הסתכל עליי והיית חייב לראות איזה גבה מחוברת הייתה לו-״
״לואי״ הוא גלגל את עיניו
״הוא קרא לי מתרומם״ אמרתי ״אז שילך להזדיין הבחור הבודד והאידיוט״
״אני לא אומר שזה בסדר״ הארי אמר והרים את האצבע , זקף את גבותיו כאילו ומחנך אותי במילים ״אבל אם אתה מתעצבן על מישהו זו לא הדרך להגיב״
״מה אתה היית עושה ?״ שאלתי בסקרנות , הוא הסתכל לנקודה באוויר ואז הידק את שפתיו הוורדרדות
״סביר להניח שהייתי מסלק אותו-״
״מסלק אותו ?!״ שאלתי , לא האמנתי שהוא רציני ״בחייך זקן ! אתה בטח היית מכה אותו״
״אני לא אומר שכן״ הוא פלט , לקח מפתח די רחב מהארון שלו , עקף אותי ויצא מהחדר ״אבל אני בהחלט לא אומר שלא״
צחקתי ״ידעתי״ אמרתי , הוא צעד לדלת החדר שממול שלו , נעל את הדלת ושיחרר אנחה . סיקרן אותי לדעת מה יש שם... כי זה החדר היחידי שלא ראיתי בביתו , ואם הוא נועל סימן שהוא מחביא משהו .
״קדימה עיניים כחולות״ הוא אמר וצעד למדרגות , אני לצידו
״אפשר להיות כנה ?״ שאלתי , הוא זקף גבה ומשך בכתפיו ״להיות מנהל פיצרייה זה מגניב , אבל עלוב״
״למה אני לא מופתע שאתה אומר דבר כזה ?״ הוא שאל
״בחייך הארי ! אתה כלכך זקן וכל מה שעשית בחייך זה זה ?״ שאלתי בציניות , חשבתי שאולי זה לא היה מתאים לזלזל כך אבל הוא לפתע חייך
״אני מורה פעם בשבוע לילדים בני עשר״ אמר ״זה גם משהו״
״למה ?״ צחקתי עליו , ירדנו במדרגות
״מה למה ? כי זה די מגניב גם למען האמת״ אמר
״למדת בקולג׳ ?״ שאלתי
״רק שנתיים״ אמר , לא ציפיתי
״בזבזת שנתיים מהחיים שלך״ אמרתי , הייתי מופתע ״מגיל שמונה עשרה עד תשע עשרה וחצי״
״זה שנה וחצי אז״ תיקנתי אותו , יצאנו מהבית והוא נעל את הדלת
״ובכן... כן״ אמר ״בתקופה הזו די זלזלתי , מאט תמיד הצליח לשכנע אותי לעשות דברים מטופשים״
״זה מוזר״ צמצמתי את גבותיי ״מוזר שאתה ומאט מכירים ויש לכם היסטוריה כלשהי... אולי תספר לי עליה ?״
״אתה יכול לבקש ממנו״ הוא אמר , פנה ללכת לעבר השער ואני בעקבותיו , הוא לא מתכוון לספר .
״נשרת בגללו מהקולג׳ ?״ שאלתי
״לא״ אמר , הקול שלו יבש , אולי הוא לא רוצה לדבר על זה .
״הרגשת מבוגר מדי ליד כולם ?״ התגריתי בו ושמעתי צחוק חלש שגרם ללבי להחסיר פעימה . נכנסתי למכונית למושב שלצד הנהג , חגרתי את עצמי והסתכלתי איך הוא עושה את זה גם . לפני שבאתי אליו רק חשבתי לעצמי שהוא משוגע לגמרי ומסתורי מדי , אבל עכשיו הוא בסדר .
״הייתי מתווכח איתך על זה שאני לא זקן אבל זה חסר טעם״ הוא אמר והחל לנסוע
״כי אתה באמת זקן״ אמרתי , בחנתי את פניו , כל דבר... אך מיהרתי להסיט את מבטי כשהבנתי שאני בוהה בו . ״הארי... איך ההורים שלך קיבלו את זה שאתה אוהב לזיין בנים בישבן ?״
הוא צחק , הביט בכביש והיה מרוכז ״יש מילים יפות יותר להגיד את זה״ אמר ״לא בדיוק סיפרתי להם , אבל כשידעו זה לא שימח אותם במיוחד״
״זה נורא.. היום הם בסדר עם זה ?״ שאלתי , זה מפחיד , אנשים שלא חווים את זה לא יודעים את החששות הלא מוסברות.. אצלי זה גרוע יותר . נשרתי מהלימודים בגיל שבע עשרה , הייתי בכלא , יש לי חבר שאני גר איתו ואני משקר שאני בקולג׳ , וכל זה אמא שלי לא יודעת .
״היום זה כבר לא משנה״ הוא אמר , הייתי סקרן לדעת אם בסוף ההורים שלו קיבלו אותו עם זה , אבל לא נראה שהוא מתכוון לספר .
אני לא יודע אם אי פעם אהיה מוכן לספר את זה לאמא שלי .