נק׳ מבט לואי:
נכנסתי לביתו של הארי למרות שאתמול תכננתי לא להתקרב אליו יותר. הייתי פגוע... ובכן אני אדבר איתו , הוא זקן , כנראה אצלו הכל קורה בדיבורים. הבית ריק ולא ראיתי אותו אז הנחתי שהוא ישן. סגרתי אחריי את הדלת וצעדתי למדרגות , עליתי בהם ובלעתי רוק תוך כדי , אני לא מאמין שאמרתי לו אתמול שאני אוהב אותו... אני חשבתי שאמות ורק רציתי להספיק דברים מסויימים , אני לא יודע... אני מניח שחשבתי שאין לי מה להפסיד. אבל זה בייש אותי התגובה שלו. כמובן שלא ציפיתי שהוא פשוט יינשק אותי ונלך אל הסוס הלבן , אם כי המכונית הלבנה בסדר בשבילי כפי שכבר אמרתי בעבר. פתחתי את דלת חדרו והופתעתי לראות את הרצפה מלאה בממחטטות אף מקופלות , הוא מכורבל בפוך ומביט בי , הוא לא נראה מופתע
״בוקר טוב״ לחשתי , הסתכלתי מסביבי בזמן שנכנסתי , התיישבתי בקצה המיטה שלו והשפלתי את מבטי
״אם תתקרב אתה תידבק״ הוא אמר ויצא לו קול משונה , מה שהוא לא יודע זה שגם אני מצונן. הוא היה אמור לשים לב לזה לפי הקול המוזר שיוצא לי
״גם אני חליתי״ אמרתי , הסתכלתי עליו וחשתי את לבי פועם בחוזקה , כרגע לא אדבר איתו על אתמול. ראיתי על השידה את המכתב שקיבל מאמו , זה משך את תשומת לבי ״אפשר לשאול משהו ?״
״אם זה על הזין שלי לואי...״ הוא מלמל , גיחכתי וגלגלתי את עיניי
״הפעם אני רציני״ אמרתי , הוא נראה די מופתע והתיישב במיטה
״כן ?״
״המכתב שקיבלת מאמא שלך , מה היא כתבה לך ?״ שאלתי. הוא גלגל את עיניו ונראה שהשאלה רק הציקה לו , אני לא רוצה להיות חטטן לגבי הפרטיות שלו , אבל הנחתי שייספר. חוץ מזה אני ממש סקרן , כי הוא אמר שהוא לא בקשר איתה , אז מה פשר המכתב ?
״זה לא משנה״ הוא פלט
״בחייך הארי , יש שם משהו״ אמרתי והצבעתי על המכתב , הוא אפילו לא התאמץ להביט בזה או בכל דבר אחר
״כמו שאמרתי לך לואי , ניתקתי קשר עם המשפחה.״ הוא אמר והסתכל לתוך עיניי
״לאמא שלך אכפת ממך אם היא שלחה מכתב״ אמרתי
״באמת ?״ היא לו חצי חיוך מתגרה
״בוודאי !״ אמרתי
״יש לך רשות להסתכל על המכתב״ הוא אמר בפשטות , היססתי כי לא הרגשתי בנוח לקרוא. הוא הרים את המכתב והביא לי , פתחתי אותו והיה שם פתק קטן וכסף. הוצאתי את הפתק והיה כתוב בו ׳להארי היקר. חג ההודיה חל , אני מצטערת שלא הוזמנת , אני מקווה שמאתיים דולר יפצו על זה.׳
״אלוהים...״ פלטתי בשקט , איך אמו מעזה לשלוח דבר כזה אנוכי ?! הסתכלתי על הארי שהנהן
״אפשר לראות כמה אכפת לה ממני , נכון ?״ הוא שאל , הרגשתי שבלעתי את המילים. ״ככה זה בכל חג. המשפחה שלי שולחת כסף , זה מפצה על זה שהם מכחישים קשר אליי , נכון ?״
״הארי...״ פלטתי בשקט וסגרתי את המעטפה , הנחתי אותה על המיטה לצידי והסתכלתי עליו. הוא לא נראה פגוע , הוא נראה כועס. ״לא ציפיתי לזה...״
״סיפרתי לך שהמשפחה שלי הם חתיכת חרא אחת גדולה״ הוא אמר , נשמתי עמוק והסתכלתי עליו , לא רציתי שזה ייראה כאילו אני מרחם עליו , אבל זה די עצוב למען האמת. אליסון התרגשה כשהבינה שהמכתב מסבתא שלה ושאמרה לי שהיא לעולם לא פגשה אותה זה היה לי מוזר. עכשיו אני מבין הכל... ״למה באת ?״
״אתה רוצה שאלך ?״ שאלתי
״אתה פשוט לא עובד היום אז זה די ברור שהייתה לך סיבה להגיע״ הוא אמר. כחכחתי בגרוני והשפלתי את מבטי , ועכשיו אין לי דבר להגיד
״אני לא יודע״ פלטתי , הוא הסתכל עליי מספר שניות לפני שקם מהמיטה , לשם שינוי הוא לבוש רק בבוקסר , אבל ניסיתי שלא להסתכל
״להכין לך תה ?״ הוא שאל ויצא מהחדר , קמתי ומיהרתי בעקבותיו
״איזה בריטי אהיה אם אסרב לתה ?״ שאלתי , ירדנו במדרגות וצעדנו למטבח , נשענתי על השיש והתבוננתי בו , חשתי איך לבי פועם בחוזקה , הוא יפה.. כה מושך ומעורר חושים , ובנוסף לזה הוא מכין לי תה. הדבר היחידי שמאט הציע לי זה לישון איתו. סירבתי וישנתי בספה... הנקודה שלי היא שאני מרגיש שלהארי די אכפת ממני. אין לו סיבה... אז זה נחמד.
״אתה רוצה עם סוכר ?״ הוא שאל ומשום מה כשדיבר בהיתי בדרך ששפתיו נעו , הרגשתי כאילו אש בוערת בגופי , דחפתי את עצמי לעברו ועמדתי על קצות אצבעותיי בכדי לנשק אותו , אך זה לא נמשך זמן רב מכיוון שהוא מיהר להתרחק ולהביט בי מבולבל ״מה אתה עושה ?״ שאל.
״אני רק...״ אמרתי חסר מילים , הוא דחה אותי ״הארי אני סיפרתי לך אתמול מה אני מרגיש כלפיך. אתה לא יכול לשחק איתי ככה״
״אני לא פאקינג משחק לואי״ הוא אמר , חשתי את לבי מתכוון ונסדק יותר עד שיישבר כמו משהו בלתי ניתן לתיקון ״כשאני רציתי אתה לא רצית״
״אני טעיתי״ אמרתי בשקט , ולעולם לא אמרתי את המשפט הזה לפני , אני לא מתמיד להודות בטעויות שלי.
״כמובן״ הוא גיחך בזלזול
״הארי..״ קולי חנוק , הוא הסתכל עליי עם זוג עיניו הירוקות שכרגע ריסקו את לבי
״אתה לא יכול להחליט שפתאום בא לך. כי מחר תרצה משהו אחר-״
״אני לא ככה !״ התפרצתי לדבריו והדמעות חנקו את גרוני ״הארי אני רציני... למה אתה מתנהג כמו חרא ?״
״כי כשהלכת למאט זה היה בלי היסוס. ולא אכפת לי שאתה יצאת איתו שנתיים ואתה מרחם וכל החרא הזה. אני חיכיתי לך ונמאס לי מזה , אתה רק משחק משחקים״ הוא אמר , זה הרגיש כמו סכינים חדים שמכוונים הישר ללבי , כל מילה שלו הרגה חלק אחר ממני
״אני לא משחק משחקים אני רציני״ אמרתי , אבל אפשר לראות שזה לא משכנע אותו
״אתה לא מוכן להיכנס למערכת יחסים״ הוא אמר והניד את ראשו
״מי אתה שתחליט לי ?!״ התפרצתי
״בחייך לואי... אתה משקר לאמא שלך בלי סוף ואתה מפחד להיפרד מהחבר שלך. אתה לא בנוי לזה...״ הוא אמר. לקחתי צעד אחורה ונשימה השתחררה מפי , רציתי לפרוץ בבכי כמו ילדה , אבל במקום זאת הסתובבתי ויצאתי מביתו במהירות , מלא כעס ושנאה אבל לא על הארי , על עצמי.
