התעוררתי בספת העור שבסלון של הארי , לקחתי את האייפון מהשולחן וראיתי שהשעה עשר , התיישבתי במהירות בעייפות , זה מוזר שהוא לא העיר אותי לעבודה או משהו... אני חושב שהוא בכלל ישן . בכל זאת הוא מבוגר , הוא זקוק ליותר אנרגיה . קמתי וצעדתי לעבר המטבח , פתחתי את המקרר , הייתי מופתע לראות אוכל מקורר , הייתי פחות מופתע כשראיתי שוקו עם ציור של מיקי מאוס . גלגלתי את עיניי וסגרתי את המקרר , החלטתי להכין תה . חיממתי את המים ונשענתי על השיש עם המרפקים , הסתכלתי על כל התבניות שעומדות בשורה , הבית הזה די מסודר יחסית למישהו שגר לבד . אולי ציפיתי שהארי יהיה מסוג הבחורים שמרגישים שהם על גג העולם , אולי עם מנקה. גם חשבתי שכל יום יש לו מישהו אחר , או סתם בן זוג , אבל הוא לבד . הוא לא מדבר על המשפחה שלו וחוץ מזאין וליאם אני לא יודע עם מי הוא עוד מתראה .
הוא בודד .
ובכן , הוא נראה כך . ולפי איך שאתמול הוא היה בטוח שאם אשאר בבית אחטט לו בדברים אז הוא גם לא בדיוק סומך על אחרים . אבל יש בו מסתורין , אני לא יודע מה יש בו... אני לא יודע למה התגובה שלי כה מוזרה אליו , אני לא מצליח להבין דבר ולחשוב להיגיון כשהוא בסביבה .
לפתע שמעתי צעדים במדרגות והסתובבתי , הוא לובש רק בוקסר ושיערו האסוף די מבולגן , גופו חזק וגדול , לבי פעם בחוזקה בבית החזה שלי ואיבדתי את נשימתי
״בוקר טוב זקן״ אמרתי , הוא הרים את מבטו ונראה מעט מבוהל
״לעזעזל לואי , שכחתי שישנת פה״ הוא אמר , צעד לעברי , אהבתי את סוג ההליכה שלו , איך שידיו נעות מצד לצד
״איך אפשר לשכוח ממני ?״ גיחכתי ״מה עם העבודה ? לא כתבת לי שום משמרת להיום״
״כי אתה לא עובד היום״ אמר , הוא עמד לידי ולקח את תבנית התה
״הו... אוקיי״ פלטתי , רציתי לשאול למה , אבל רציתי להישאר פה . ״תודה על שהסכמת שאשאר״
״תודה שלא התנהגת כמו אידיוט וביקשת שזאין ירקוד בשבילך״ אמר , צחקתי והשפלתי את ראשי תוך כדי
״תודה שאתה עוזר לי בעניין ההתמכרות שלי״ אמרתי , נשכתי את שפתיי והבטתי בו , אני חושב שלא הודיתי לו על זה מספיק. ״זה באמת קשה לי וזה נחמד שיש מישהו שעוזר לי בזה״
״לא אשקר שמוזר לראות אותך מודה לי״ הוא גיחך , נתתי מכה בכתפו
״בחייך הארי...״ מלמלתי ״אני לא עד כדי כך נורא״
״אתה לא״ הוא אמר בחיוך , הכין שתי תה ובשניהם לא הוסיף סוכר , לא הייתי מופתע , הוא אומר שזה לא בריא ״אז מה הסתדר בינך לבין מאט ?״ הוא שאל בלי להביט בי
״לא דיברתי איתו מאתמול...״ אמרתי ״הוא בטח נמצא כרגע בעבודה החדשה שלו אז לא אראה אותו עד הערב״
״אל תדאג , דברים יסתדרו מעצמם״ הוא אמר , חייכתי בכוח
״כן... אולי...״ פלטתי , גירדתי בעורף והסתכלתי הצידה ״זקן ?״
״כן ?״ הוא ענה , הושיט לי כוס תה ולקחתי אותה בשתי ידיי , הסתכלתי לעיניו הירוקות שהפילו אותי כמעט
״איך זה שאתה לבד ?״ שאלתי , הוא נראה קצת מבולבל מהשאלה הזו , לא רציתי להיות גס רוח ולגרום לשאלה להביך אותו או להכעיס אותו ״א-אני מתכוון .. אתה נראה ממש טוב , אתה נחמד... לגמרי הייתי שוכב איתך אם לא היה לי חבר״
הוא צחק ״תירגע״ אמר בשקט
״אני צוחק״ אמרתי
״אל תיעלב , אבל אתה- אני לא יודע אם אני יכול לומר את זה״ הוא הסיט את מבטו , הסתכלתי עליו בציפייה
״תגיד את זה״ ביקשתי , הייתי סקרן
״אתה ממש גס״ אמר ונשמע שניסה להישמע עדין
״בגלל שאמרתי שהייתי שוכב איתך ?״ שאלתי וזקפתי את גבותיי
״כן , זה דבר מאוד ישיר״ הוא אמר , גיחכתי
״אני צוחק אתה יודע את זה... אני לעולם לא שכבתי עם מישהו מלבד מאט״ אמרתי , נשכתי את שפתיי
״כן בטח״ הוא אמר בזלזול
״ברצינות״ אמרתי . הוא בהה בי מבולבל , הוא בטח לא ציפה לדבר כזה , אני בטוח שהוא חשב שאני שוכב עם כל גבר שני שאני פוגש . אז לא... זה תמיד היה רק עם מאט
״אלוהים אדירים ברצינות ?״ הוא שאל , הנהנתי ״לואי אני הייתי בטוח ששכבת עם מיליונים״
״תודה ?״ מלמלתי והסתכלתי מסביב
״בכל אופן שאלת למה אני לבד״ הוא אמר והסתכלתי עליו בסקרנות ״כי אני לא צריך מישהו״
״בולשיט... כל אחד צריך מישהו״ אמרתי בחצי חיוך
״אני לא״ אמר ללא היסוס , נשימתי נקטעה בגרוני לרגע
״מאז מאט לא יצאת עם אף אחד ?״ שאלתי בסקרנות
״לא״ הוא אמר ישירות , אז הוא ומאט כן יצאו בעבר
״למה לא ?״ שאלתי , לפי איך שהסתובב ללכת לסלון הבנתי שהשאלות שלי מפריעות לו
״זה מיותר בשבילי״ אמר . לעולם לא פגשתי מישהו כמוהו... אני עם מאט כי אני לא מסוגל להיות לבד . הבנתי את זה באחד הימים שדיברתי עם הולי , אני מפחד להיות לבד . הארי הוא ההיפך ממני , הוא בוחר להיות לבד .
״אני לא אציק לך עם השאלות שלי״ אמרתי , לקחתי את התה והלכתי בעקבותיו , לא ידעתי אם מפריע לו שאני עדיין בביתו אבל הוא לא אמר שום דבר אז הנחתי שזה בסדר . האייפון צלצל מתוך הכיס שלי , הנחתי את התה בשולחן והוצאתי את האייפון לענות
״לואי טומלינסון מדבר״ אמרתי , הארי גיחך
״בייב לאן נעלמת אתמול ?״ קולו של מאט מהקו השני הקפיץ את לבי
״חזרתי הביתה״ אמרתי ועצמתי את עיניי , אני שונא לשקר
״לא הודעת לי... דאגתי״ הוא אמר בשקט , זה רק גרם לי לרגשות אשם ״לא דיברנו...״
״אני יודע״ אמרתי בשקט , הרגשתי שזה חסר טעם לדבר
״אתה תחזור ?״ הוא שאל ונשמע מודאג . אני לא יכול פשוט לחיות בביתו של הארי...
״כן , אקח מונית״ אמרתי
״אני אבוא לקחת אותך-״
״לא !״ אמרתי במהירות ״כלומר אני לא רוצה להטריח אותך״
״זה בסדר , אני לא הלכתי לעבודה היום-״
״מאט , זה בסדר״ קטעתי אותו . בלעתי רוק והעברתי את אצבעותיי בשיערי , זה הרגיש שאבן עומדת בבית החזה שלי ומכבידה עליי ״נדבר מאוחר יותר..״
״הו.. בסדר , ביי״ הוא אמר בקול די חלש , ניתקתי וזרקתי את הטלפון על השולחן בכעס לפני שאחזתי בראשי
״זה לא נראה כמו שיחה טובה עם החבר״ הארי אמר , שיחררתי נשימה לפני שהתיישבתי לידו בספה
״למה הוא חייב להיות כך ?! פעם אחת חרא ואז יש את הרגע שהוא דורש את זה בקולו שאסלח לו !״ אמרתי בכעס , אני שונא את זה
״תסלח לו״ הארי אמר. זקפתי גבה לעברו
״הוא בגד בי״ אמרתי ״זו לא הייתה הפעם הראשונה״
״כולם עושים טעויות , אחרי הכל אנחנו אנושיים״ הוא אמר , השפלתי את מבטי ושיחררתי אנחה רכה ״אולי מאט מסוג הבחורים שאוהבים לקבל חיבה״
״למה אתה מתכוון חיבה ?״ שאלתי במהירות , אני לא מתכוון לשכב איתו
״תגיד לו שהוא חשוב לך , שאתה אוהב אותו... חיבה״ הארי משך בכתפיו
״אנחנו לא מהזוגות שמתנהגים כך-״
״אולי זו הסיבה לקרע ביניכם״ הוא קטע אותי.
״אתה חושב ?״ שאלתי וצמצמתי את גבותיי
״כל אחד היה רוצה לשמוע מילים טובות , אפילו מאט. אני בטוח שזה ישנה משהו לטובה אצלכם״ הוא אמר , שילבתי את אצבעותיי אחת בשנייה
״אולי אתה צודק...״ מלמלתי ״תודה״
״אל תודה לי״ הוא אמר , שתה מהתה
״אתה חושב שאנחנו אוהבים תה כי אנחנו בריטים ?״ שאלתי והוא כמעט צחק אבל מיהר לבלוע את התה לפני
״מאיפה לעזעזל השאלות האלה ?״ הוא שאל וצמצם את עיניו לאחת השנייה , חצי חיוך על פניו
״אומרים שבריטים שותים תה״ אמרתי , אחזתי בכוס התה שלי
״אנחנו פשוט אוהבים תה... זה לא משנה אם אנחנו בריטים״ הוא אמר , הידקתי את שפתיי לקו ישר והנהנתי באיטיות
״אנחנו פשוט אוהבים תה...״ אמרתי בשקט , ושתינו שתינו מהתה .
