נק׳ מבט לואי :
ישבתי לצד מיטתו של מאט עם ראש מושפל ולחץ בחזה , הייתה לי בחילה. הרגשתי שאני הורס הכל , אני יודע שהזקן התכוון לתת לנו הזדמנות למשהו , ואני רוצה במשהו הזה. אני מרגיש שאני יותר זקוק לזה , אני כנה עם הארי , הוא גורם לי לחייך ולצחוק , אבל בצורה טובה יותר. אני מפחד שפישלתי בגדול...
״לואי ?״ שמעתי את נייל וסיבבתי את ראשי בשביל להסתכל עליו ״אנחנו יורדים לאכול , אתה בא ?״
״תישאר״ מאט לחש במהירות , כאילו מה שנייל אמר העיר אותו בשנייה.
״א-אני נשאר פה״ אמרתי , נייל הנהן והלך. הסתכלתי על מאט בזהירות והוא הביט בי , שלח חיוך אבל לא הצלחתי להחזיר אחד. ״איך אתה מרגיש ?״
״טוב יותר מאז שבאת״ לחש ״תודה״
״אל תודה לי..״ גיחכתי בשקט
״אני אוהב אותך לואי״ הוא אמר בביטחון , אבל לא הצלחתי להביט בו. ״אני שמח שאתה איתי״ הוסיף. ורק חשבתי לעצמי , אני לא איתו. אבל לא הצלחתי לומר דבר.
״מ-מאט , אנחנו רבנו-״
״לא בייב״ הוא קטע אותי ואחז בידי , התאמץ להתיישב והשמיע קול של כאב ״אני יודע שרבנו כי שכבת עם הארי״ אמר בכלכך קלות , כאילו ולעשות סקס עם מישהו אחר זה לגמרי נורמלי. ״אבל הבנתי שזה אשמתי.״
״מה ?״
״אני בגדתי בך ואתה החזרת לי , זה אשמתי״ אמר. לא שכבתי עם הארי בשביל להחזיר לו , זה בכלל לא הייתה כוונתי ״אבל אני סולח לך״
״מאט לא ביקשתי ש-״ נקטעתי על ידי עצמי כשראיתי את מבטו , והגבס ברגל רק גרמה לרגשות האשם שלי להתגבר , אולי גם קצת ריחמתי עליו. ״בסדר״ לחשתי לבסוף.
״חג ההודיה בעוד יומיים , אמא שלי הזמינה אותנו לביתה , אתה בא נכון ?״ הוא שאל ופשוט הנהנתי , אני כבר רגיל לעשות חג אצל משפחתו , אבל אולי הפעם קיוויתי שלא , אני לא רוצה להמשיך איתו בזוגיות , אני אפילו לא רוצה להישאר חבר , כי הארי נתן לי להבין שמאט רק הרס לי את החיים. ואני יודע שמאט הוא בחור נקמן , אני מפחד שיהרוס את חיי יותר ״ועוד משהו שאני רוצה שנדבר עליו...״ הוא הוסיף
״אתה בהיריון ?״ התבדחתי והוא גיחך
״קיבלתי הצעת עבודה במשרד , זה יכול לסדר את החיים שלי , זה קריירה מעולה ואני מוכן בשבילה.״ סיפר בחיוך , ידעתי שניסה לסדר לעצמו עבודה טובה במשך זמן , משהו שימשיך לעסוק בו כל חייו , אבל לא ידעתי שזה יקרה כלכך מהר
״זה נהדר״ אמרתי
״לא כלכך..״ הוא מלמל ״זה מחוץ לארץ , עשרים וארבע שעות טיסה-״
״זה נשמע ממש רחוק״ קטעתי אותו
״אני יודע״ אמר ומשום מה היה חיוך על פניו ״אתה תעבור איתי לשם לואי ?״
״מ-מה ?״ גמגמתי. הוא יצא מדעתו ?! החיים שלי פה. אמא , הארי- הארי ?
״אתה לא צריך לענות לי עכשיו , אני יודע שזה משהו שתצטרך לחשוב עליו , אבל אני אצטרך תשובה״ אמר , ליטף עם אגודלו את גב כף היד שלי ״קח את הזמן לחשוב על זה״
חשבתי רק על הארי משום מה. זה מטורף , אני מכיר אותו פחות מחודש... האם אני משתגע ? זה נורמלי מה שאני מרגיש רק מלחשוב עליו ? לעולם לא הייתי כך , אבל אני לא מתחרט שאני מרגיש את זה , כי אני אוהב את זה , הוא עוזר לי בכלכך הרבבה דברים
״אם אגיד לא...״ התחלתי לדבר ״אתה תיסע ?״
״כמובן״ הוא אמר בלי להסס ״זה יסדר את החיים שלי״
״חשבתי שרצית לעבור לגור יחד בשביל להתגבר על דברים-״
״אז נעשה את זה שם״ הוא קטע אותי , הביט עמוק לעיניי , לא הצלחתי לדבר , הוא מכיר אותי טוב מספיק כדי לדעת שהתשובה שלי שלילית. ״אתה לא זוכר שדיברנו על לנסוע רחוק מפה יחד ?״
״לא אני לא זוכר מאט כי הייתי על פאקינג סמים״ אמרתי ונשמעתי כועס , אולי באמת כעסתי , אני לא יודע מה לחשוב על הכל
״אין סיכוי שלא היית פיקח אפילו לא קצת״
״תן לי לחשוב על זה בשקט...״ מלמלתי והעברתי את אצבעותיי בשיערי ״טוב , מאוחר , אני חושב שאלך להולי״
״בסדר״ אמר בשקט , שקמתי הוא משך אותי לחיבוק חזק , לא רציתי פשוט להעיף את זרועותיו ממני למרות שרציתי ״אני אוהב אותך לואי... אני שמח כלכך שיש לי אותך״ הוא לחש לאוזן שלי לפני ששיחרר את אחיזתו
״תודה״ אמרתי בשקט , לא ידעתי מה בדיוק להגיד כרגע.. הוא חייך אליי , הסתובבתי ללכת ושיחררתי נשימה רכה לפני שיצאתי מחדר בית החולים.
