לאחר הארוחה נייל שיכנע את מאט לעזור לו לזרוק את הזבל , וכשהם יצאו מהבית הארי אחז בזרוע שלי ומשך אותי במהרה לאחד החדרים , לא התנגדתי רק באתי בעקבותיו , ושסגר את הדלת יכולתי להביט בעיניו
״מה אתה עושה פה ?!״ שאלתי מיד
״למה לעזעזל יומיים אתה לא עונה לפאקינג שיחות שלי ?!״ הוא שאל בכעס , המילים נתקעו בגרוני וחשתי שאני לא יכול לנשום לרגע ״אז אתה עם מאט ?״
״מה... הארי לא״ השפלתי את מבטי והעברתי את אצבעותיי בשיערי , אני לא יודע מה קורה בחיי כרגע , אבל אני יודע מה אני רוצה. הרמתי את מבטי ולפני שיאמר משהו עמדתי על קצות אצבעותיי וריסקתי את שפתיי כנגד שלו , הוא אחז בפניי והחליק את הלשון שלו בין שפתיי , מנשק אותי בחוזקה , גורם לי לחוש שאני שלו. לפתע הצמיד אותי לקיר וירד לנשק את הצוואר שלי באגרסיביות , השענתי את ראשי לאחור ועצמתי את עיניי , נשמתי והתענגתי על שפתיו המהירות , הוא עלה באיטיות עם שפתיו לאוזן שלי ושיפשף אותם , חשתי את נשימתו החמה וזה גרם לי לאבד את עצמי
״אם לא היינו פה אתה היית צועק עכשיו כלכך חזק...״ הוא לחש לאוזן שלי , מצץ את הנקודה בצוואר שלי שגרמה לי להתפתל בזרועותיו ולהחזיק את נשימתי. אהבתי שדיבר כך , אלוהים אדירים , הוא יכול להישמע כלכך סקסי , אני רוצה לצעוק , אני רוצה להיות שלך. לעזעזל..
״ה-האחיות של מאט נמצאות פ-פה״ אמרתי חסר אוויר , היד שלו גלשה לאגני והגוף שלי היה צמוד לשלו , הנחתי את כפות ידיי נגד החזה שלו , שפשפתי את האף שלי בשלו והרגשתי את נשימותיו כנגד שלי
״אני לא מתכוון לשחק.״ הוא לחש , ליטף את פניי והביט בי , נותן לי לקרוס ממבטו , הרגשתי חלש , רציתי להיות בשליטתו , הרגשתי שאני פשוט משתגע ״אתה לא יכול פשוט להיעלם ביום בהיר ולא לחזור״
״אני יודע״ אמרתי בשקט וניסיתי להעביר לו עם מבטי שאני מצטער. הוא גלגל את עיניו והלך לשבת במיטה , עצמתי את עיניי בתסכול ונשענתי עם גבי כנגד הקיר
״חוץ מזה החזרתי אותך לעבודה , לא שזה קשור לנושא אבל...״ הוא נאנח , הביט בי ״יש לי דברים חשובים להתעסק בהם במקום לרדוף אחריך״
״א-אתה פה בשבילי ?״ שאלתי בשקט והייתי חסר מילים
״כן , נייל עזר לי... זה הדבר הכי מביך שאי פעם עשיתי... להיות עם המשפחה של האקס שלי בחג ההודיה״ הוא גיחך , יכולתי רק לתאר לעצמי כמה מוזר זה ״כרגע נייל מעכב את מאט בחוץ בשביל שיהיה לנו זמן״
״הארי...״ פלטתי בשקט והעברתי את אצבעותיי בשיערי
״חשבתי שנתחיל איזה משהו , אתה יודע״ אמר ״אבל אם אני הולך על משהו זה רציני. אני לא משחק ואני לא רוצה להלחיץ אותך , פשוט תגיד לי אם אתה בפנים או לא , זה כל מה שאני רוצה לדעת.״
״אני רוצה אבל...״ נעצרתי ״א-אלוהים הארי , מאט פצע את הרגל , עד עכשיו יש לו גבס ו-״
״ואתה לא יכול לעזוב אותו כי הוא צריך אותך״ הוא קטע אותי בזלזול , אבל מאט לבד , הוא פצוע וצריך עזרה ״אתה יותר מדי תמים״
״תשתוק״ אמרתי , צעדתי אליו והתיישבתי לידו ״אני לא רוצה להיות הבחור הרע״
״הבחור הרע ?״
״כן. הוא עבר תאונה ואז אני אעזוב אותו ? זה יהרוס אותו לגמרי״ אמרתי והשפלתי את מבטי ״אני צריך זמן״
״אני לא מתכוון לחכות לך לואי״ הוא אמר במהירות וצמצם את גבותיו בכעס , כאילו וזה דבר מובן מאליו ״לא פאקינג באתי לפה בשביל לתת לך זמן. עכשיו תבחר כי אני לא מתכוון לתהות בקשר אליך״
״לבחור ?״ שאלתי מבולבל
״אתה בא איתי בזה הרגע , ניסע לבית שלי ואתה נשאר איתי. או שאתה פשוט נשאר פה עם מאט״ אמר , הוא נעמד והסתכל עליי בזמן ששילב ידיים , שפתי נשמטה ״תבחר.״
***
עצמתי את עיניי באיטיות והתכרבלתי בשמיכה החמה
״לעשות בחירות זה הדבר הכי נורא בעולם...״ מלמלתי ״תמיד מישהו נפגע״
״תלוי איך בוחרים״ הוא אמר בחצי חיוך , לא הבנתי את הכוונה , אבל לא התאמצתי גם לנסות להבין , לא רציתי לחשוב כלכך כרגע , גם הייתע עייף
״איך אפשר לדעת מה טוב בשבילך כשאתה פשוט... מבולבל״ פלטתי בעייפות , הוא ליטף את פניי ונישק את ראשי , מנסה כנראה להרגיע אותי
״הכל בסדר , אתה פה איתי״ הוא לחש , חיבק אותי ולא התרגשתי מזה , רק עצמתי את עיניי
״אתה שמח שאני איתך ?״ שאלתי בשקט , זה כל מה שהייתי צריך לדעת.
״כן״ הוא לחש , שיחררתי נשימה ועצמתי את עיניי , הרגשתי צביטה בלב ״לילה טוב״ הוא לחש , עצמתי את עיניי
״לילה טוב מאט״.
