פרק 27

3.6K 231 6
                                    

אוקיי אז לא יכולתי להתאפק אז העליתי את הפרק והחלטתי להוריד את המטרות כי זה לא כזה מעניין אותי העיקר שיקראו ❤️
ועוד דבר שרציתי להוסיף. הילדה שבתמונה זאת זיו. היא הייתה ילדה מיוחדת שנלחמה במחלה. תמיד הייתה מאושרת , שמחה, ואופטימית. אישית לא הכרתי אותה אבל כקראתי מה שכתבו עליה באינסטגרם היא תפסה לי פינה קטנה בלב!
החיים לא היו הוגנים כלפיה ואני חושבת שהיא פשוט מושא להערצה ולמידה.
ת.נ.צ.ב.ה
**********

"ממ.. איזה ריח" נועם אמר כשהוא לוחש לי באוזן ומלטף את השקע שבין הצוואר לפנים עם אפו.
ידיו הונחו על מותני כשחזהו נצמד אל גבי ואני עומדת מול הכיריים מבשלת את הארוחה הערב שתסיח את דעתם כשנספר להם.

"תקרא לכולם לשולחן״ אמרתי כשסיבבתי את חצי מפני אליו רואה רק חצי מפניו. שפתיו נפגשו עם שלי לפעם האחרונה לפני שעזב את המטבח.

"אוו עלמה איזה ריח מדהים״ אמר בני כשהתיישב מסביב לשולחן מריח את האוויר בצורה מוגזמת ממחיש את אמירתו.

"וואו איזה ריח עלמה מה בישלת לנו?" שאלה אפרת בהתלהבות כשהתיישבה לחיקו של בני.
נועם התיישב לידם ואני הנחתי קרש מעץ על השולחן כאשר אני מניחה את המחבת שבה בישלתי עליו .הרמתי את המכסה וראשיהם רכנו קדימה באופן אוטומטי מנסים לראות מה מתחבא מאחורי כל האדים.שקשוקה.

"רגע איפה ארז ואביאור?" שאלתי לפני שהתחלתי למזוג לכולם.

"אביאור עם נועה וארז עם חברים" אמרה אפרת.
׳גם ככה זה לא היה מעניין אותם׳ הקול הפנימי שלי אומר. יש משהו בזה אבל שאלתי כי בכל זאת דאגתי שיואכלו.

"עלמה זה מדהים" אמר בני שוב חוזר על מילותיו כשהוא מכניס עוד חתיכה של שקשוקה לפיו ומבקש עוד.

"תודה" אמרתי בחיוך גדול מרוצה מכך שהם אוהבים את מה שהכנתי עבורם.

"טוב אז ככה" התחיל לומר נועם מרכז את העיניים של כולם עליו.
"עלמה לא הכינה סתם את הארוחה הזאת" הוא אמר כשהוא מסתכל עלי מחיוך ומחזיק בידי על השולחן, מלטף אותה מול בני ואפרת שנראו קצת מבולבלים מהסיטואציה שנקלעו אליה.

"כן.. אני.. אני רציתי לומר שאנחנו.." אמרתי לאט מנסה לחשב בראשי את מילותי שיצאו בעיקוב קל.
הרגשתי מחנק קטן בגרוני. המילים נבלעו לי ולא הצלחתי לומר כלום אחרי ״אנחנו״.

עלמה - AlmaWhere stories live. Discover now