פרק 30

3.1K 211 6
                                    

״אז מה החלטת שאת רוצה לעשות בעתיד?״ נועם שאל כששתינו שוכבים בחדר שלו מחובקים בזרועות אחד של השניה.

״אני מתכוונת קצת לחסוך כסף. להרשם לאוניברסיטה .ללמוד פסיכולוגיה לילדים .להתחתן .לקנות בית ולהביא ילדים״ אמרתי בחולמניות כשאני מסתכלת על נקודה לא ברורה ומדמיינת הכל בראשי.

״אני מקווה שאני כלול בתוכניות שלך״ הוא אמר בתחמנות כשהוא משנה תנוחה ומניח את שתי ידיו מצידי ראשי ורוכן לעברי כשאני מתחתיו.

״יכול להיות״ אני אומרת לו באותו טון תחמני ואפילו מגורה. ידיו של נועם ליטפו את כל גופי, מהקימורים שלי עד הירכיים. הנשיקה נסחפה יותר ויותר. אצבעותיו שיחקו בשולי חולצתי מרימות אותה בכל פעם ונוגעות במקצת בעורי גורמות לסמור. החולצה עלתה לאט לאט עד לקו החזייה שלי אך ירדה מהר כשדלת החדר נפתחה.

״סליחה על ההפרעה״ אביאור אמר כשהוא עומד בפתח הדלת. ״ביקשו ממני לקרוא לכם לארוחת ערב אבל אני רואה שאתם אוכלים אחד את השניה אז אני כבר יודיע להם למטה״ וחיוך מעצבן של ילד קטן שעושה דווקא התמוסס על פניו.

״תפסיק עם השטויות שלך אנחנו כבר יורדים״ נועם אמר בנוקשות לא משתעשע מדבריו.
אביאור יצא כשהוא משאיר אחריו את הדלת פתוחה. יש ילד יותר מציק ממנו?

״את בסדר?״ שאל נועם כשהוא מתקרב אלי שוב ברוך ומוריד את ידיי מפני.

״אלוהים זה היה כל כך מביך״ אמרתי בשקט שחיוך ביישני הופיע על פני .

״אל תתרגשי מאביאור. לפעמים אני לא מבין איך מלאו לו 19 כשהוא מתנהג כמו ילד קטן״ אמר נועם גורם לי להרחיב את החיוך על פני.

״טוב כדי שנרד לפני שהוא באמת יגיד משהו לא במקום״ נועם הציע וקם מהמיטה מושך אותי איתו ואנחנו יורדים שלובי ידיים.

״אז איך הייתה שנת הצהריים שלכם ילדים?״ שאלה אפרת כשהיא קמה מהשולחן מוזגת לי ולנועם את ארוחת הערב.
במשך היום עבדתי אצלם ואז כאשר סיימתי אני ונועם הודענו שאנחנו הולכים לנוח צהריים מה שלא קרה. התמזמזנו ושוחחנו ואני מודה לאל שזה אביאור פתח את דלת החדר ולא אפרת או בני. זה יכל באמת להיות מביך.

״היא הייתה בסדר״ עניתי לאפרת בחיוך כשגיחוך נשמע בשולחן מפיו של אביאור.
׳רק צרות הוא מביא׳ אמר הקול הפנימי שלי ובהחלט הוא צדק.

״אז מתי אתה נרשם לאוניברסיטה?״ שאלה אפרת את אביאור מתעלמת מהתנהגותו.

״מחר בבוקר״

״מה אתה הולך ללמוד?״ שאלתי בהתלהבות כשנזכרתי בשיחה שלי עם נועם בחדר.

״פסיכולוגיה״

><><><><><><

אחרי הארוחת ערב הודתי לאפרת על האוכל ונפרדתי לשלום מבני הבית. נועם כמובן התעלק עלי ולא היה מוכן שאעזוב עד ששני התקשרה אלי הזכירה לי שקבענו להפגש. אחרי כמה נשיקות פרידה יצאתי מביתם מתקדמת לביתה של שני.

״היי״ שני אמרה כשהיא קופצת עלי ואני משיבה לה בחיבוק.

״נוו הסתדרתם?״ היא שאלה . שכחתי לעדכן אותה לגבי המצב שלי איתו.

״כן. איך אצלך עם אדם?״ שאלתי מעבירה את הנושא ממני וגם קצת מתעניינת בזוגיות של החברה שלי שכל הזמן הייתה עסוקה בלעזור לי עם נועם .

״בקשר לזה.. רציתי להתייעץ איתך״ היא אמרה בשקט כדי שאף אחד לא ישמע למרות שהיינו לבד בביתה.
״אתמול אני ואדם הגענו למצב אינטימי אבל אז עצרתי אותו. הוא אמר שהוא מוכן לחכות ואני לא כל כך מאמינה לו אם הגענו לסיטואציה הזאת אז מן הסתם הוא רוצה את זה״

״אוקי..״ אמרתי לא מבינה לאן היא חותרת.

״ובקיצור אני לא יודעת אם לתת לו או לא״ היא אמרה כשהיא נאנחת על הספה.

״כמה זמן אתם ביחד?״

״כמעט חמישה חודשים״

״תיראי אם את מרגישה פתוחה איתו מספיק אז תעשי את זה אבל בלי התחרטויות. ויש פה התרון את לא בתולה אז זה לא כזה קריטי שיכאב לך או משהו״ אמרתי בחיוך מנסה לנחם אותה בזה כדי לרכך את דברי.
אני ושני אבדנו את הבתולים שלנו בסוף כיתה י״א. אני אבדתי את זה בטיול שנתי אם החבר שלי באוהל. ושני איבדה את הבתולים שלה במועדון כשהייתה שיכורה .קצת מזכיר את מה שבערך קרה לי עם אביאור רק שאנחנו לא שכבנו.

״את חושבת שאני צריכה ללבוש הלבשת תחתונה מתחרה שתפתה אותו?״ היא שאלה והבעה של לחץ הופיעה על פניה.

״אם תרגישי בזה יותר סקסית אז כן״

הזמן אצל שני עבר מהר. עשינו אחת לשניה פדיקור מניקור כשהיא ממשיכה לספר ולדבר על אדם מה שגרם לי לחשוב על מה שקרה בחדר של נועם. אנחנו גם היינו במצב אינטימי ואם אביאור לא היה נכנס אלוהים יודע לאן זה היה מוביל.
אולי גם נועם רוצה לעבור שלב?

עלמה - AlmaWhere stories live. Discover now