"תוריד את הידיים המטונפות שלך ממני" אני צועקת ונעמדת במקומי , מעיפה את ידו ממני בגסות רוח.
"די נסיכה שלי מה קרה לנו?" הוא שואל בנאיביות מתקרב אלי לאט כשאני מתרחקת ממנו. 'אין הוא מעז בכלל?' הקול הפנימי שלי שואל בכעס רב גורם לי להתחמם יותר.
"די נועם" אני אומרת בשקט מנסה להירגע מהעצבים שרוטטים בגופי. "זה נגמר" .
"שום דבר לא נגמר עד שאני לא אומר!" הוא צועק עלי ותופס בידי שוב בחוזקה. אני פוערת את עיני מבהלה ומההפתעה על השינוי במצב רוח הקיצוני. יש לו פיצול אישיות או משהו?!
"אל תצעק עלי!" אני צועקת עליו בחזרה לא מראה פחד. כל הסובבים אותנו שהיו מחוץ לבית מצאו בנו כיותר מעניינים מעיסוקיהם. עיניהם היו מופנות אלינו , רק מביטים , לא עושים דבר.
"את לא תגידי לי מה לעשות!" הוא צועק שוב. עיניו היו מלאות זעם ופתוחות לרווחה. לסתו הייתה חשוקה בין שיניו כמו רוטוויילר. " תסבירי לי מה עשיתי".
"אני לא מתכוונת שוב לפתוח את זה ובטח שלא כאן" אני אומרת בזלזול ומנסה להשתחרר מידו שרק נתפסת יותר חזק על ידי כמו מהדק. דלת הבית נפתחת והסיחה את דעתי לשניה מנועם. מדלת הבית יצא בסערה גבר , גבו היה אלי וראשו זז ללא הפסקה מצד לצד מחפש אדם מסויים. הוא סיבב את ראשו לכיווני ורק אז הבנתי שזהו אביאור. עיניו היו חשדניות , חוקרות אותי ואת נועם בעמדת הנוח שלנו.
"תסתכלי עלי שאנחנו מדברים!" נועם הרים את קולו ותפס בפני בחוזקה מוחץ את לחיי פנימה עם אגודליו. הוא נהיה אלים מרגע לרגע.
"היי בן אדם תרגיע" אביאור אמר בכעס והתקרב אלינו בצעדים גדולים. נועם שיחרר את ידיו ממני והסתובב באופן מאיים כאילו הוא הולך לכסח את הפנים לאדם שהתערב.
"נועם?" שאל אביאור בהפתעה כשגילה שהאדם שהסתובב אליו הוא לא אחר מאשר נועם.
"אל תתערב בן דוד" אמר נועם בנוקשות והסתובב אלי חזרה. וככה עמדנו כשאני מביטה בפניו של אביאור כמו כלבלב מפוחד מחכה שיציל אותי מידיו של נועם שהביט בי במבט זועם. החלטתי לקחת יוזמה ולברוח לפני שאביאור יחליט ללכת ולהשאיר אותי עם המשוגע הזה.
"לאן את חושבת שאת הולכת?" נועם שאל בשנית הערב וחסם את המעבר עם גופו.
"תן לה לעבור" אמר אביאור כשהוא מרים את קולו ועושה צעד לקראתי עומד ביני לבין נועם. ואכן נועם לא נראה מרוצה מכך.
"אני אוהב אותך והכל בן דוד אבל אל תתערב בעניינים שלא נוגעים לך" אמר נועם כשפרצופו אדיש בצורה שהפחידה אותי. נועם בזמן האחרון נהיה אדם בלתי צפוי , והשינוי במצבי הרוח האלה שמתהפכים תוך שניות בלי התרעה לפני מלחיצות ביותר.
"אני כן אתערב כשזה נוגע לכך שמרימים יד על אישה" אביאור אמר כשהוא מרים את ראשו בכעס כלפי נועם. הם היו קרובים מדי , מאיימים מדי ולא נראה לי שזה יגמר ברוגע. הם היו עצבנים וראשיהם כמעט נגעו אחד בשני.
'שאביאור יתן לו כבר איזה נגחה ונגמור סיפור' הקול הפנימי שלי אומר גורם לי לגחך ולהעלות חיוך קטן אך הוא ירד מהר מאוד כשנועם החטיף אגרוף ללסת של אביאור. עיניי נפערו מבהלה , מרוב מחשבות לא שמתי לב. אביאור נפל על הרצפה כשהוא תופס בלסת שלו מחייך חיוך לעגני. תפסתי בידו של אביאור מקימה אותו מהרצפה ומרחיקה מנועם מקווה בכל ליבי שאביאור לא יתחיל להתנגד לי והתקוטט איתו כמו חיה.
יצאנו משביל הבית של השלישיה , כל החשק למסיבה ומצב רוח טוב ירד. נעמדתי במקומי עוצרת את אביאור יחד איתי . אני מחליטה שאין מצב שכל הכוח יהיה אצלו. הוא לא יקבע דברים והוא לא יהיה זה שיגיד את המילה האחרונה!. סובבתי את ראשי לכיוון נועם מקווה שהוא עדיין מסתכל עלי ואכן זה מה שהיה. התקדמתי אליו בצעדים בטוחים יודעת מה אני הולכת לומר לו.
"זה לא יעבור לך בשתיקה. אם כל מה שקרה בצהריים אני ילך למשטרה. אני מבטיחה לך, מילה שלי" אמרתי והנחתי יד על ליבי מראה לו שאני רצינית בדברי. למרות שלא באמת התכוונתי לעשות עם זה משהו אלה רק ניסיתי להפחיד קצת. חייכתי אליו חיוך מנצח כשהבעת פניו הייתה אדישה. הפנתי לו את גבי מעיפה את שערי בתנופה מהירה שנחתה על פניו של נועם כמו סטירה.
לדעתי יצא לי פרק על הפנים
כל כך רציתי להעלות לכן שחירבשתי בלי הרבה מחשבה אז הפרקיפ הבאים יהיו כפולים אבל באיחור
YOU ARE READING
עלמה - Alma
Romansהכירו את עלמה , נערה בת 17. עלמה היא בת יחידה להורים ממעמד הביניים , היא רואה את הקשיים הכלכלים של הוריה ומחליטה לצאת לעבוד בסתר אצל משפחת לוינשטיין ומשקרת להוריה . מה יקרה שתכנס לבית משפחת לוינשטיין? ומה יקרה כשהוריה יחשפו את שקריה ?
