תמונה

IX

דרך אגב, אני לא זוכרת אם הזכרתי את זה בפרקים הקודמים או לא, אבל ההורים של כריסטי גרים בדירת קרקע בבניין אז יש להם גינה משלהם.

ϟ ϟ ϟ

לאחר שכריסטי שבה הביתה, היא החליטה להתקשר לראיין ולהציע לו לבוא אל ביתה החדש של קורטני איתה.
אבל, למרבה הצער, ראיין לא ענה לה. היא החליטה להשאיר הודעה בתא הקולי שלו.

"היי, תחזור אליי כמה שיותר מהר בסדר? אני צריכה תשובה עד מחר, או מחרתיים. אבל עדיף מחר."

בנוסף להודעה הקולית, היא השאירה לו מספר הודעות כגון- 'ראיין?' או 'בבקשה תענה'.

אבל הוא לא ענה.

לאחר מכן, החליטה כריס להתקשר לקורטני ולעדכן אותה שכרגע אין לה תשובה סופית. קורטני הציעה לה ללכת לבקר בביתו, הריי גם ככה הוא גר במרחק של רחוב אחד ממנה. וכך היא עשתה.

כריסטי נקשה על דלת הבית, וציפתה לראות את ראיין פותח לה את הדלת ומתנצל על כך שלא ענה לה, כי ישן אחריי מסיבה פרועה או משהו בסגנון.

בזמן שהיא המתינה, השוטר שמונה כאחראי על החקירה של רצח אימה, התקשר אליה.
כריסטי רצתה להיות מעורבת כמה שפחות בחקירה, ולכן ביקשה מהבלש להתקשר אליה רק במקרה שהם מגלים מידע חשוב.

"כן?" היא שואלת.

"מצאנו מספר עדים שראו את הפושע מסתובב ליד השער של הגינה של הורייך, כולם יכלו להעיד שזה היה זכר. לאחר שחקרנו את כל העדים האפשריים, מישהו התקשר אלינו ודיווח באנונימיות שהוא זיהה את הרוצח, ונתן לנו את שמו. זה יכול להיות אחד מהעדים, אולי הבן אדם הזה מפוקפק והם לא רצו שהוא יגלה בטעות שהוא הלשין עליו. בכל מקרה, חיפשנו את השם שקיבלנו במאגר הנתונים שלנו, ואין עליו שום דבר. אין לו כתובת, מכונית, מקום עבודה, כלום. אה, ולא תאמיני איך קוראים לחשוד. כריס מקנדי. נולדתם באותו התאריך. מגניב נכון?
אז שללנו את כיוון החקירה הזה בגלל שהבן אדם היחיד בכל העולם כולו ששמו כריס מקנדי, הוא את."

"תודה שסיפרת לי." אמרה כריס וניתקה את השיחה.

במשך כל הזמן הזה ראיין לא הופיע בפתח הדירה, אבל זה לא הדאיג אותה. היא שיערה שהוא פשוט נסע לאנשהו וניגמרה לו הסוללה בפלאפון, זה כבר קרה לו כמה פעמים.

היא החליטה שהיא צריכה לנסוע לפארק ולחפש את כריס. אם תגלה שהוא אכן אחראי למותה של אימה, זה יהיה הסוף שלו.

ϟ ϟ ϟ

"מה... מה עשית לי?" שואל ראיין כשהוא מתעורר בתוך אוהל, ורואה את כריס מולו.

"תודה רבה באמת שהחלטת להתעורר. אין לי זמן ואני חייב לזוז בעוד כרבע שעה. תקשיב לי טוב יפהפיה נרדמת, אני יודע שהסיפור שלי מסקרן אותך עד מוות, אבל זה לא העסק שלך. אתה מבין שהעובדה שאתה רק יודע במה מדובר, מסכנת אותך?"

ראיין היה מבולבל מאוד, בפעם האחרונה שהם נפגשו הוא היה כל כך נחמד אליו, ואפילו שמח כששמע שהוא מתעניין בסיפור, ואפילו מאמין לו. לכן, הוא שאל את כריס מה הסיבה ליחס הזה פתאום.

"זה פשוט מאוד. לא רציתי שכריס תשנא אותי. אני צריך אותה עכשיו לצידי יותר מכל."

"אז מה תעשה איתי? תניח לי למות פה כדי שלעולם לא אגלה לאף אחד את הסוד הזה?"

"לא, אתה מטורף? אני לא רוצח! חוץ מזה, אם אתה תמות אז גם אודרי תמות." כריס התכוון לקום ולחזור לעולמו, כיוון שזמנו כמעט תם, אך ראיין עצר בעדו.

"מי זאת אודרי?"

"המקבילה שלך, אודרי הארט, נולדה בשנת 1993 ב13 בדצמבר בתור ראיין הארט. אבל היא שינתה את שמה לאודרי. נו באמת, מי קורא לבת שלו ראיין? טוב, אני ממש חייב לזוז. אני מקווה שלא ניפגש לעולם, ושהבנת את מטרת השיחה הזאת."

ϟ ϟ ϟ

כריסטי הגיעה לפארק ומיד התחילה בחיפושים אחר כריס. זה לא לקח לה יותר מידי זמן, כי מיד ראתה אותו יוצא מתוך אוהל.

"אתה! עשית את זה כדי לנקום בי על כך שלא הקשבתי לך והתעקשתי להגן על אמא שלי?!"

רוב הצלמים שהיו בפארק ושמעו את כריסטי הפנו את מבטם לעברה.
חוץ מכריס, שהתנהג כאילו לא שמע כלום.

כריסטי רצה אליו ותפסה את זרועו, שואלת אותו שוב את אותה השאלה.
"אני באמת חייב לזוז... אסור לי להישאר בעולם שלך יותר מידי זמן. צר לי על אימך. ולא, זה לא הייתי אני. אמרתי לך, יש איי שם דברים שדואגים לכך." הוא השתחרר מאחיזתה ודחף אותה הצידה, ממשיך בדרכו.

"אבל היו עדים... כולם אמרו שזה זכר, ואחד מהם אמר ששמו כריס מקנדי. אתה כריס מקנדי היחיד ביקום, חוץ ממני."

כריס העדיף לא לענות לה כרגע, הוא ביזבז יותר מידי זמן כאן עם ראיין. לכן, הוא פשוט הסתלק בזמן שכריס שמה לב לראיין שיצא מאחד האוהלים.

לאחר שהצליחה לתפוס את תשומת ליבו, היא שאלה אותו, " ראיין, איך אתה הגעת לפה בכלל?"

ϟ ϟ ϟ

טוב, אז הנה מגיעה עוד "חפירה שאחריי הפרק" (מישהו קורא את מה שאני כותבת בסוף הפרקיםO_O?)
אז החלטתי לפרסם פרק לקראת כיפור המתקרב, כי אני לא אפרסם פרקים בכיפור כדי לכבד את החג:) (אגב, צום קל למי שצם!)

ואם מישהו שקורא את הסיפור הזה קורא גם את "סיפורי האימה" שלי, אז דעו לכם שפרק חדש יעלה בקרוב (אני לא בטוחה מתי בדיוק, אבל בטוח בחופשת סוכות, כשיהיה לי המון זמן וחשק לסיים כבר את הפרק הבא!)

ותודה רבה שאתם בכלל קוראים את הסיפור, ואת הסיפורים האחרים שלי, זה גורם לי לשמוח מאוד :c

אני ממש אשמח אם גם אתם, ה"קוראים האנונימיים" תגיבו את דעתכם על הסיפור, ממש חשוב לי לדעת מה אתם חושבים על הסיפור ומה אפשר לשפרD: (אני גם בכלל לא אתנגד אם תצביעו (; )

אז שבוע טוב שיהיה לכם, ושוב, תודה על הכל!!!

ϟ ϟ ϟ

בתמונה- ג׳יימי צ׳אנג, אודרי הארט.