XVII

197 25 46
                                    

בחמש הדקות הבאות, כריסטי סיפרה בקצרה לכריס את מה ששמעה מדודה, ג׳ים.

"...ועם כל המטרות שהצבנו לעצמינו, יש גם את הבעל של החברה הכי טובה שלי שכל הזמן מציק לי בנוגע לפגישת-היכרות שלהם, שלי, ושל ראיין- שאני בטוחה שלא ירצה לבוא איתי לפגישה איתם בפעם השניה."

"את יודעת מה? אני יכול לבוא איתך במקומו. תציעי להם לעשות פיקניק בפארק בעולם שלך. נניח... מחר בשעה שתיים עשרה בצהריים?" הציע לה כריס, בזמן שהיא שאלה את עצמה שוב ושוב איך היא לא חשבה על הרעיון הזה בעצמה.

"כריסטי... אנחנו צריכים לזוז... אנחנו פה כבר בדיוק שעה, ואני מעדיף לא להישאר כאן יותר מידי זמן..." אמר ג׳ים.

ϟ ϟ ϟ

עד שכריסטי חזרה הביתה, היא הספיקה לקבוע עם קורטני ואיימן למחר. רק עוד 15 שעות.
בבית, חיכה לה דיירון. "אתה עשית את זה?" היא עמדה המומה בפתח הבית.

"כן." הוא אמר בגאווה.

בכל השנה האחרונה שבה היא התגוררה בדירה הזו, היא מעולם לא ראתה אותה מסודרת עד כדי כך.

ϟ ϟ ϟ

דיירון ביקש להישאר בדירה של כריסטי לעוד זמן, עד שהוא יצליח למצוא סידור קבוע. והיא כמובן הסכימה. אמנם היא לא הבינה למה הוא לא יכול לחזור בינתיים לעיר שבה הוא גר במשך כל השנים האלה, מאז שמלאו לו 18, אבל היא לא שאלה אותו יותר מידי שאלות.

במקום זאת, היא החליטה לחטט בחפציו ולמצוא עליו עוד מידע, בגלל שהיא הרגישה שהמידע שהוא מסר לה על עצמו לא מספיק.

כריסטי בדקה שהתמונות והיומנים עדיין נמצאים מתחת לכרית שלה, ולאחר מכן היא הלכה אל הסלון.

דיירון כבר נרדם. היא חיפשה מסביב לספה, ולא מצאה דבר. היא נזכרה שלדיירון הייתה מזוודה קטנה שהוא הביא עימו, וחוץ מיזה כלום. ברגע שבו היא נזכרה במזוודה, היא שמה לב אליה, היא עמדה ליד דלת הכניסה הראשית לדירה.

כריסטי פתחה אותה באיטיות, ובשקט- כדי לא להעיר את דיירון.

במזוודה הקטנה לא היה הרבה; רק בגדים ועוד כמה חפצים שיש לכל אחד, חוץ משני דברים. פלאפון, ותעודת זהות. היא נזכרה שמאז שהיא ראתה אותו בפעם הראשונה ועד עכשיו, הוא מעולם לא השתמש בפלאפון.
מילא פלאפון, אולי פשוט לא היה לו צורך באחד כזה... אבל תעודת זהות?
כריסטי סגרה את המזוודה, וחזרה לישון.

ϟ ϟ ϟ

באותו הזמן, בעולם הפוך לגמריי, ישב כריס מקנדי על כיסא ליד השולחן שבמטבח והסתכל על כל השמות. לצערו, אף אחד מהם לא נראה לו מוכר.

אבל כריס לא התייאש. לא היה לו מושג מי זה יכל להיות, אבל הוא ידע רק דבר אחד על האיש המסתורי. הוא יודע איך להסתיר את עצמו בצורה טובה, יותר מידי טובה. מהידע הכללי שלו הוא יודע שכל מי שמנסה להתחבא עושה טעות קטנה ואז נתפס.

תמונהWhere stories live. Discover now