בפרקים הקודמים......
"השחקנים הראשיים הם אלירן פרץ ולינה שמייב," הוא הקריא הרגע שמעתי נכון לינה שמייב לינה שמייב לא דמיינתי נכון.
"אתה"
"את" שנינו אמרנו באותו זמן חייכתי מצד אחד מרוצה זה הזמן להתקרב אליה אבל היא נראתה עצבנית.
-----לינה------
לא זה לא קורה לי, לא אני זה בטח עוד חלום עוד סיוט! לא זה לא אמיתי אני חייבת לברוח מכאן עכשיו! רק לחשוב על זה בשבילי זה גיהינום הוא למה הוא מה יש במעפן הזה.
"לא נכון זה לא קורה לי!" אמרתי בקול עצבנית עליו בעברית.
"אז מה מאמי התגעגעת אל בעלך האהוב נמאס לך מהגבר השני שלצידך?" הוא שאל אותי בעברית הבמאי הביט בנו מדברים בינינו.
"מאמי אני ממש אבל ממש מאוהבת בו דווקא חתיך ועוד תנחש מה הוא מפה." אמרתי לו בחיוך מלא אושר קולי היה מגרה ומעצבן חייכתי את החיוך המתנשא שלי.
"אני רואה שאתם מכירים?" הבמאי אמר לנו.
"מכירים ומתאמנים לתפקיד בדיוק עשינו את זה בעברית סתם לבדוק זאת." אלירן אמר בחיוך.
"טוב אם אתם מכירים אז טוב תבואו ביום שני בחמש לכאן באולפן ונתחיל בחזרות לסדרה החדשה שלנו." הבמאית אמרה בחיוך עם שיניים לבנות.
"טוב," אמרתי. "דן נלך?" שאלתי אותו בחיוך אלירן הביט בי עיניו נראו זועמות ממה שאמרתי לו קודם חייכתי חיוך מנצח שלי והלכתי עם זרועות שלובות בידיו של דן.
"אז מה הוא רצה כשדיברתם בעברית?" הוא שאל אותי ראיתי את הקנאה נוצצת בעיניו למרות שאנחנו עדיין לא ביחד ואפילו לא התנשקנו.
"יחחח סתם התחיל את המונולוג בעברית ואני המשכתי אותו זה סצנת הריב באוניברסיטה." אמרתי לו בחיוך הוא צחקק.
"כן זה נשמע שאת מעצבנת אותו והוא אותך והחיוך הפראי שלך הו כאילו את מוכנה לרצוח אותו." אמר מצחקק אבל בקולו נכרה קנאה.
"חחחח אתה יודע יש לי פיוז קצר מדי כשאני עצבנית טילים אפילו הסערה והטייפון בים לא ישרוד אותי, ככה לפחות אבא שלי ואמא שלי אומרים כי כשאני עצבנית אש אף אחד לא יכול להתווכח איתי לא משנה מה אני אומרת אני מנצחת בוויכוח." אמרתי מצחקקת הוא צחקק גם.
"טוב את זה עוד לא ראיתי ואני מקווה לא לראות זאת," הוא אמר מצחקק.
"גם אני מקווה בשבילך." אמרתי מצחקקת כשהלכנו היה חושך העיר מייאמי היתה עיר רוגשת אנשים ברחוב והרבה הרבה כוכבים זוהרים בשמיים הכהים של הלילה נוצצים ביופיים המשגע. הבטתי בירח הלבן השלם והבנתי שראש חודש קרב. אז עלה במוחי זיכרון רחוק עם המשפחה שלי הוריי ואחי אני זוכרת איך היתה לנו את המסורת בבית ללכת בראש חודש לבית כנסת. ובימי שישי רק לעשות את הקידוש לפחות אחרי הדלקת נרות בבית, כן אלה היו הימים הכי מאושרים בחיי עד היום שבו הגיעה האסון שלי אלירן פרץ שהרס את חיי ביחד איתם.
"טוב הגענו," הוא אמר לי בחיוך. "נפגש?" הוא שאל אותי.
"בכיף היה לי נעים להכיר אותך," אמרתי לו בחיוך ועליתי לחדרי במעלית לחדרי החדר היה ריק וטוב שכך צעדתי לכיוון הארון עד שהדלת נפתחה לה בחרתי לעצמי בגדים נקיים. בחרתי שורט קצר ללא גומי או ג'ינס וגופייה קלילה עורי לא השתזף כלל וטוב שכך.
"מה נשמע אשתי היקרה?" הוא שאל תופס אותי במותניי כשאני עם הגב אליו והצמיד אותי עליו.
"תשחרר," אמרתי מסירה את ידיו עצבנית ידיו החזקות כברזל החזיקו בי. וסובבו אותי עליו הבטתי בעיניו הירוקות כזית הן היו כהות ואפלוליות וכועסות מאוד. נראו זועמות מוכנות להרוג אותי הבטתי בו בחיוך זדוני מוכנה גם אני לקרב לא משנה מה יקרה אני אנצח בו כמו תמיד.
"לינה, מה זו ההתנהגות הזו אני בעלך החוקי ואת התנהגת כמו פרוצה ונתת לו להתחיל איתך!" הוא אמר זועם מחזיק בידי בכוח הבטתי בו הזעם בתוכי בעבעה השתחררתי מידיו החזקות. וסטרתי לו בעוצמה חזקה עיניי זועמות. בן זונה מי הוא שיגיד אליי דברים כאלה מי הוא הבן זונה הזה שבעצמו התנהג כך זונה ממין זכר. טוב אלך אליך יתפוצץ העולם אני התגרש מהבן זונה הזה!!! התפוצץ העולם!!
"מי אתה חושב שאתה יא חתיכת זונה ממין זכר יא חתיכת קוקסינל מי אתה חושב שאתה מי! אני לא התחתנתי איתך מרצון אני שונאת אותך!! תמות או לא אני מתגרשת והזונה האמיתי כאן זה אתה אז תעשה טובה לך זדיין." צעקתי עליו עצבנית בעברית תפסתי התיק ובאתי לצאת.
"לאן את הולכת?!" הוא שאל עצבני מאוד.
"לא עניינך," החזרתי לו באותו קול כשידי כבר על הידית הוא תפס אותי בכוח מפיל אותי על המיטה.
"אני בעלך לעזאזל לינה! ואת לא תברחי בכזאת קלות את שלי!!" הוא אמר בזעם כשהוא מעליי וחוסם את רגליי עם רגליו בכוח כשכל הגוף שלו אליי וידי כלואות תחת גופו הכבד.
"קום כבר לעזאזל אתה חונק לי את הנשמה," נלחמתי בכל הכוח שהיה לי ולא יכולתי, ידו עברה על הלחי שלי ברכות ואז הוא תפס אם ידו החזקה בסנטרי.
"את לא תברחי ממני לא משנה לי מה, תבחרי את זה יכול ללכת בטוב ---הוא אמר עובר על הלחיי עם ידו שוב---- וזה יכול ללכת ברע!" הוא תפס את סנטרי בכוח. "מה את בוחרת לינה?" הוא שאל אותי הרגשתי את זעם מבעבעה בתוכי הוא מאיים עליי אין בעיה ימות העולם אני עכשיו אכנס בו. ידי השתחררה מתחת לגופו וסטרתי לו כל כך חזק מסלקת אותו ממני.
"על גופתי המתה אני לא אשאר פה דקה איתך!" אמרתי בקול נמוך ומלא זעם ושנאה עמוקה הוא תפס אותי לפני שהספקתי לקום, ונישק אותי באגרסיביות ידיו עטפו אותי כשאני מתחתיו שנאתי כל רגע. לא החזרתי לו נשיקה רציתי להשתחרר כשעכשיו אני תחת גופו החזק הוא המשיך לנשק אותי בסערה הרגשתי שהאוויר בתוכי נגמר. אני חייבת לברוח מכאן לא יודעת מאיפה מצאתי את הכוח בעטתי בו במקום רגיש לו הוא צעק מכאב.
"אל תיגע בי!" שאגתי את זה לא התסכלתי באותו רגע בשום דבר ברחתי מהחדר רצתי במדרגות לא עניינו אותי הקומות רצתי עוזבת את המקום הזה. יצאתי בסערה משם החוצה הערב היה מעט קריר. יצאתי להסתובב באוויר הקייצי הסתובבתי לי להוטה מזעם ושנאה כלפיו, הלכתי לכיוון הים התיישבתי מתחת לצוק שהסתיר אותי ככה אף אחד לא ראה אותי שם. הבטתי בחיים המחורבנים שלי כשאני מבינה יש דרך אחת להפסיק אותם או למות או לחיות אני עכשיו נמצאת בין חיים למוות אליי רק לבחור מה יותר טוב עבורי למות או לחיות. הלילה הכל הובער כאש לוהטת מלאת תעבה ושנאה שלא תיגמר זו רק עוד הוכחה שאני צריכנה לבחור בין חיי המוות או בריחה במוות.
YOU ARE READING
השבויה הקווקזית!!!
Любовные романыמה היה קורה אם ביום אחד הייתם מגלים שסרט יכול להפוך למציאות? מה אם היית מגלה שאת עוברת חטיפה ועוד בימינו? תכירו את לינה שמייב נערה בת שבע עשרה, שנה אחרונה בתיכון יום אחד חייה מתהפכים אליה, כשהיא מגלה שהיא נחטפת בעקבות רעיון מטופש שחברו של הגבר שיהפו...
