השבויה הקווקזית!!!

השבויה הקווקזית פרק 18: לבושה בשמלה כשמלת שושנים וצבועונים נצחיים

---------אלירן--------
לא יכולתי להפסיק חלמתי על זה כל כך הרבה אני מאוהב בילדה הזו אני מאוהב ביופי שלה בשפתיים שלה. מאוהב באור שלה מאוהב באופי שלה מאוהב בשבויה שלי שמזמן שבה אותי בקסם שלה ביופי שלה. המוזיקה נפסקה אני רק הצמדתי אותה אליי בחוזקה לא נותן לה לעזוב אותי שוב.
"אלירן!" שמעתי מישהו קורא בשמי קול מוכר מאוד היא ניסתה להשתחרר ממני בסוף שחררתי אותה. היא הסתובבה לקול גם הבטנו בדמות שעמדה מולנו לא אחרת מאנה וחברתה הטובה נויה היא היתה בלונדינית זהובה עיניה כחולות בהירות. עם גוון קצת אפרפר רזה עדינה גבוה שיערה פזור פוני ישר שפתיה ורודות עדינות על ידם נקודת חן קטנה. היא לבשה שמלה מנומרת היא חייכה חיוך זדוני אל לינה מביטה בה במבט מגחך.
"מי אני רואה פה מה עכשיו איבדתם אצלי?" אמרתי בלעג לינה עמדה זקופה ועל פניה הבאה מתנשאת אנה הביטה בה בזעם.
"אתה חושב שבאמת האמנתי לסיפור שהבחורה הזו מכרה אתה תהיה שלי!" אנה הכריזה בזעם גיחכתי מצחקק לה בפנים.
"שלך? אני מזמן לא שלך איחרת אנה אני נשוי לבחורה הכי מושלמת שיש את מולה סתם עוד אחת תסתכלי בפני מי את עומדת? את עומדת מול הבחורה הכי יפה הבחורה שרק החיוך שלה מגיעה הזריחה עולה." אמרתי בחיוך מביט ביופייה של לינה ומחבק אותה לינה נראתה אדישה לכל עיניה הביטו בבחורות שמולה היא נראתה קרירה.
"אלירן היא לא שווה כלום הבט בה היא סתם עוד בחורה מה אתה מוצא בה?" נויה אמרה מביטה בלינה בלעג עיניה של לינה היו קפואות.
"אלירן תודיעה לי כשתסיים אם אקסיות שלך אני הולכת בינתיים ואם לא תבחר לחזור אשמח." היא אמרה בקול אדיש ואחלה ללכת.
"לינה חכי!" אמרתי עוזב אותם הולך איתה.
"אלירן!!" הן צעקו לינה אחלה ללכת במהירות תפסתי בידה היא הביטה בי בחושך עיניה היו קרות מאוד. חיבקתי אותה בחוזקה אליי נשמתי את ריחה ריח הבושם המיוחד שלה של לינה שלי.
"אני אוהב אותך ולא אף אחת אחרת את הכי יפה שיש הן סתם מקנאות ליופייך לינה." לחשתי מלטף אותה היא גיחכה.
"לא אכפת לי מה אתה חושב או הן אני רוצה רק להתגרש אלירן ויותר ולהמשיך אלאה בחיי." היא אמרה בקול קר שעצר את נשימתי וחנק אותי היא הרגה אותי במילים האלה.
"והנשיקה הזו כלום לא עשתה לך לינה?" התנתקתי ממנה ותפסתי בפניה לראות את תגובתה.
"אלירן זה היה----" לא יכולתי לשמוע פשוט תפסתי את פניה ונישקתי את שפתיה שוב היא הופתעה קצת ואז ישר התנתקה ממני.
"תפסיק להשתיק אותי אלירן!!" היא אמרה עצבנית מאוד היא הסתובבה והתחילה ללכת תפסתי אותה מאחורה וחיבקתי כל כך חזק.
"אני אוהב אותך לינה." אמרתי לה מביט בה מחבק את הילדה שלי.
"בוא נחזור אני עייפה ואין לי כוח למעריצות שלך." היא אמרה בקול ילדותי חייכתי אליה.
"אז בואי נלך ילדה יפה שלי." אמרתי לה בחיוך מרים אותה בזרועותיי כמו שרציתי לקחת אותה בליל הכלולות כשהתחתנה איתי.
"אלירן תוריד אותי מיד!!" היא אמרה בקול חד וכועס.
"תנוחי אני אקח אותך תרגעי לינה." אמרתי לה היא נשמה בקול עייף וויתרה על לריב איתי. היא הניחה את ראשה אל כתפי ועצמה עיניים ראיתי עייפות בעיניה עד כמה הרגישה רע כשהן לכלכו אליה. הלכתי איתה למלון עליתי איתה למעלה כשהגענו פתחתי את הדלת החדר השכבתי אותה על מיטה והורדתי לה נעליים שלה. החלפתי את בגדי כיסיתי אותה בשמיכה בעדינות ונשכבתי לידה כשהמזגן דלוק שש עשרה מעלות נישקתי את מצחה ואת שפתיה ברכות והלכתי לישון כשאני מחבק אותה. זה היה היום הכי קסום וקשה שלי איתה לינה באמת גרמה לי רק להבין שאני לא אוותר אליה לעולם.