השבויה הקווקזית!!!

השבויה הקווקזית פרק 23: צילומים מן הגיהינום חלק ב'

"אלירן טוב שהגעת, רציתי להציג בפניך את השחקנית שתשחק את הארוסה שלך תכיר." כשהדמות התקרבה לא האמנתי למראה עיניי מי עומדת מולי.
"את!" אמרתי בקול תוקפני היא לבשה שמלה אדומה שהדגישה את שיערה הג'ינג'י עמדה מולי.
"כן אלירן כולי שלך." היא אמרה בחיוך בעברית.

המשך יבוא..........

---------אלירן----------
"אתם מכירים?" הבמאית שאלה אותי מביטה בי.
"לא, פשוט היא הזכירה לי מישהי לא משנה." אמרתי לה בחיוך לא היה לי עצבים להסביר שהיא האקסית המטורפת שלי. סאמק מה היא עושה פה? מי הזמין אותה לשחק פה? טוב נשחק רגיל.
"טוב אלירן לך לחדר ההלבשה תתלבש." הבמאית אמרה לי הנהנתי הלכתי לחדר ההלבשה, ואחר כך לחדר נכנסה המאפרת עשתה מייק אפ אני לא יודע למה זה מעצבן עזבו. הכל מעצבן מאז שאנה פה הכל מסריח סאמק, למה היא חייבת להרוס לי את החיים תגידו לי איפה חטאתי סאמק. לבשתי חליפה שחורה אלגנט יפה כזאת סידרתי את שיערי והלכתי לכולם.
"אוקיי היום נצלם שוט איך הגיבור שלנו דין מקריישדן נכנס לחברה של אביו. אוקיי מצלמה רצה טייק ראשון אקשן." הבמאית צעקה והצילומים אחלו.
צעדתי לכיוון הבניין כששני שומרי ראש מלווים אותי נכנס לבניין מזכוכית הגדול.
"וקאט." צעקה הבמאית. "עכשיו נעבור לסצנה שלך אצל אבא שלך." היא אמרה לנו הנהנתי.
"שוט הכניסה למשרד, מצלמה רצה טייק ראשון אקשן!" הבמאית צעקה פתחתי את הדלת ונכנסתי לתוך המשרד היו שם עוד מצלמות דלוקות.
"בוקר טוב אבא," אמרתי לו בחיוך. הוא היה לבוש בחליפה שחורה יפה שיערו היה כהה עיניו כחולות הוא היה קצת כמוני בעור. היו לו זיפים קטנים הוא ישב על כיסא גדול של מנהלים מעוצב בצורה יפה.
"בוקר טוב דין טוב שהגעת רציתי לדבר איתך על העתיד שלך." הוא אמר בקול רציני מביט בי. התיישבתי על יד הכיסא בזמן שהוא סגר את התקייה והסתכל אליי מבט ישיר.
"דין הגיעה הזמן שתתחיל ללמוד לעבוד בחברה, כי עתיד החברה תלוי בך. אני לא סומך על אף אחד במיוחד לא על בן דוד שלך אלכסדר. אני לא רוצה שאף אחד אחר יהיה יורש של החברה שלי מלבדך." הוא אמר לי במבט רציני מסתכל בעיני נשמתי עמוקות מביט בו.
"אבא אני יודע, אני עוד לא בחרתי את דרכי אני לא רוצה לעסוק בחבר'ה שלך מצטער." אמרתי לו בקול רציני וקצת עצבני.
"דין אני חייב שאתה תהיה היורש ולא אף אחד אחר!" הוא צעק עליי.
"אבא זה לא מעניין אותי אתה לא מבין!" צעקתי עליו בחזרה קמתי יצאתי טורק את הדלת.
"דין!!" שמעתי את קולו מבעד לדלת.
"וקאט!" הבמאית צעקה. "יפה מאוד, אלירן עכשיו נעבור לשוטים שאתה הולך ברחוב עצבני ואחר כך סצנת החברים." היא הכריזה בחיוך ואני קרצתי לה. ויצאתי מהבניין הם צילמו אותי יוצא מן הבניין עצבני מאוד. שומרי הראש שלי התקרבו אליי.
"אתם משוחררים להיום אני רוצה להיות לבד." אמרתי להם בקול קר ועצבני.
"אבל אדוני--" השומר התחיל להגיד.
"אמרתי שאני רוצה להיות לבד!" אמרתי בקול תוקפני והתחלתי ללכת לכיוון הטיילת בעיר עצבני והמצלמות צלמו אותי הולך. אז נשמע צלצול הטלפון שלי.
"הלו," אמרתי בקול קצת עצבני.
"היי ברוק מה קורה?" שאלתי אותו בחיוך קטן.
"אצלי המצב חרא." אמרתי מעמיד פנים מדבר.
"למה אבא שלי מנסה להכניס אותי לחברה המעצבנת שלו." אמרתי עצבני מאוד.
"מה ככה?" אמרתי לו בחיוך.
"בסדר אני יהיה שם בערב." אמרתי בחיוך.
"וקאט." צעקה הבמאית יפה. "עכשיו סצנת האוניברסיטה שלך אלירן אנחנו נוסעים לסט הבא." היא אמרה. ידעתי מצפה לי יום ארוך היום של צילומים אני תוהה איך עם לינה הולך עכשיו.