"השקיעה באה שוב ועוד מעט השמיים יתכסו באפלה של הלילה,
זיכרונות רחוקים ממלאים את נפשי בנשמתי האחרונה.
הלילה הזה הרגע הזה יהיה הרגע האחרון שבו אנשום כי מחר תמצאו את גופי,
גופי ישכון תחת האדמה אל תשפטו אותי ידעתי לקראת מה אני הולכת בחרתי בגיהינום.
נתתי לליבי להישרף שם לנשמתי לטבוע לשקועה בשאול כי בין כה וכה אין לי תקווה על האדמה.
סלח לי ה' סלח לי הקדוש ברוכו הנערה שנתת את החיים לא מסוגלת עוד."
בפרקים הקודמים...
"אז אני חפץ בשבילכם אז אני לא יותר מחפץ שבו אתם משחקים איך שבא לכם אין לי דעה אין לי נשמה רציתם רק להיפטר ממני תודה מקרב לב אחי תודה." אמרתי מרגישה חנוקה כשאמרתי את המילים האלה הרגשתי בדמעות מתקרבים יצאתי מהחדר עוזבת את הבית חולים המסריח הזה. רצה כמה שיותר רחוק כשהדרכון והכרטיס והאייפון בכיסי רצתי מהר יותר. הרגשתי מושפלת הרגשתי בודדה כעוסה והרוסה מבפנים כל השנים שחייתי איתם שחייתי לצידם לא הרגשתי ככה כל כך נורא כל כך מרוסקת לרסיסים כל כך רציתי למות באותו רגע. כל כך רציתי שיכה בי ברק חזק כל כך שאמות כאן שאמות ואעלם מן העולם המסריח הזה. שבעולם הזה אין לי זכות לבחור אין לי זכות להיות מאושרת הרגשתי חרא בלב, הלכתי לכיוון הצוק באותו רגע רק דבר אחד עבר לי שהים יהינה מגופתי. התקרבתי לקצה הצוק הרוסה שבורה רציתי למות כל כך עצמתי את עיניי הולכת בין לתהום נמצאת בין החיים למוות שכשאני יודעת שאפילו קדיש ההורים שלי לא יקראו בשבילי אחרי מותי ואחי גם בינהם.
חלק ב'
-------לינה----------
השארתי את מסמכים למעלה עם הטלפון לפחות לקבר לא אצטרך אותם.
"מה את עושה," שמעתי קול קפצתי למים התהום הארוכה.
"לינה!!" שמעתי את הקול שואג את שמי ראיתי עוד קול צועק בשמי לא עניין אותי עשיתי את דרכי מטה קפצתי גופי הושלך למטה במהירות הרגשתי שאני שוקעת בתוך המים עצמתי את עיניי נותנת לעצמי לשקועה שם. הרגשתי זוג ידיים חזקות לא נותנות לי לשקועה ניסיתי לראות מי זה ניסיתי להשתחרר מהידיים החסונות האלה. הרגשתי את הידיים מרימות אותי מעלה לא רציתי לנשום ריאותיי התמלאו במים הרגשתי את הכוח הזה גורר אותי לכיוון החוף.
"תתעוררי אני מתחנן קומי ילדה מטומטמת!" הרגשתי בסטירות הוא התחיל לעשות תרגילי אחייה כשידיו על ריאותיי בכוח מואך את צלעותיי סילונות מים יצאו מפי לא רציתי לנשום.
"תנשמי!" שמעתי קול מוכר.
"מה המצב שלה?" שאל קול אחר מוכר.
"היא לא נושמת זה כאילו היא לא נלחמת." הקול אמר בקול קר וזועם.
"היא חייבת לנשום אחרת היא תמות!" הקול האחר אמר. הרגשתי אותו ממשיך למחוץ את גופי חזק המים יצאו להם בסילונות, השתעלתי נושמת הייתי בין הכרה ובין חוסר הכרה.
"היא נושמת," הקול האחר אמר.
"ילדה טיפשה מה היא חושבת שהיא עושה!" הוא אמר בזעם פראי הרגשתי כפות קלות בפניי לא יכולתי לפקוח את עיניי.
"בוא ניקח אותה מכאן היא צריכה לנוח." שקעתי בחוסר הכרה.
YOU ARE READING
השבויה הקווקזית!!!
Roman d'amourמה היה קורה אם ביום אחד הייתם מגלים שסרט יכול להפוך למציאות? מה אם היית מגלה שאת עוברת חטיפה ועוד בימינו? תכירו את לינה שמייב נערה בת שבע עשרה, שנה אחרונה בתיכון יום אחד חייה מתהפכים אליה, כשהיא מגלה שהיא נחטפת בעקבות רעיון מטופש שחברו של הגבר שיהפו...
