השבויה הקווקזית!!!

השבויה הקווקזית פרק 7: עולם אכזרררררררררררר חלק א'

--------לינה---------
ישבתי לי ישנה כשאני נשענת על ברכיי, כן כן לא ממש כיף לישון בישיבה שלושה ימים כוסאמק למה מיטה אין פה למה? ועוד מה אני תקועה עם הבחור הכי מפגר בארץ טעות בעולם כולו. טוב אחרי שעשיתי את הטקס העצבים שלי על החיים נמשיך אלאה, התעוררתי לי היה חשוך הוא ישן לו נראה עייף סוף כל סוף קצת שקט. כבר התחלתי לבנות את התוכניות הבריחה שלי במיאמי ממנו משם ניסע ללוס אנג'לס אחתוך משם, ואפגוש את החתיכי שלי שהיה לבעלי מקווה כמובן שיהיה יהודי. ובינתיים התגרש אחיה באושר אלמד ויאללה החיים הם דבש. חייכתי מאושרת מהמחשבה טוב סטופ מה את שמחה כאילו שאכלת במבה לא נפטרת ממנו כפרה. רק המחשבה הזו חלפה במוחי חייכתי ראיתי דפים ועט הייתי משועממת והתחלתי לכתוב.
~כצליל לחופש נשמתי מחפשת בתוך כל העולם הזה,
הרחתי את ריח החופש קרב כאדם יוצא משממה.
חלמתי עליך חופש יקר שלי נלקחת ממני לימים ארוכים.
הירח למעלה זהר בתוך האפלה והבטתי בכוכבים תוהה בליבי האם הטעם את חירות?
האם שוב הרגיש בחופש הזה בטעם החירות?
האם התחיל את חיי כשאני איפשהו בעולם הזה מתהלכת?
כל שמחה זמיר הגיעה כששמעתי שבגדי האסירים ירדו מגופי,
השמש זרחה באורה הקורן ואני הבטתי בחיוך מלא אושר.
סוף סוף הצא למסעי בעולם לחפש אחרי זהותי,
התנסה בדברים אלמד את מהות החיים אלמד את הכל לבד.
כבר התחלתי בו ביום בו חיי התהפכו ואני הייתי חסרת עונים כלפי הקורה סביבי,
הבטתי בעיניים קרות סביבי כקרח עולמי חרב בדקה אחת ממבט אחד.
באותו יום בלילה קר, דמעות אדם זלגו להם מחפשים אחרי התקווה,
מחפשים את שביל הבריחה שביל החלום שביל החיים הרגילים של הנערה.
לא בכיתי על כלום אף פעם בחיים צחקתי תמיד כי הזכרתי לעצמי תמיד צחוק מעריך את החיים. ועכשיו אני רק רוצה שיגמרו כפי שהן התחילו להן איכשהו הופיעו הדמעות איתם הופיעו. הפכתי לגסה מתמיד כעסנית מעוצבנת, חסרת רחמים, חסרת חמלה, ובנוסף בכיתי והתלוננתי על החיים כפי שעכשיו אני עושה על דף לבן אחד מוציאה החוצה את כל הכאב.
מה נהיה ממני? אני כבר לא אותה לינה הרגועה שחיה חיים נורמלים יוצאת למסיבות מטיילת עם חברים. כל ההורמוניה בחיי נלקחה נשארתי ריקה. הכי כואב היה שהבן אדם שאתה תמיד אהבת והערצת הפך לאויב בדקה אחת אבא שלי שאני בשר מבשרו מסר אותי לשממה הזו זורק אותי לתהום. אמא שלי שתמיד היתה סמל לתקווה ורכות מסרה אותי משאירה אותי חסרת תקווה לחיים שאני רוצה לבחור בהן ושלא יבחרו לי. אחי הבחור שממנו למדתי כל כך הרבה האדם שהיה אמור לשמור אליי מסר אותי בלי לשאול ויותר גרוע הוא הביעה  את הרעיון הטיפשי הזה. כן לינה את נותרת לבד עם עצמך כמו שתמיד אומרים 'אין על מי לסמוך חוץ מעל עצמך.' ועכשיו הינה למדת את זה רק חברים קרובים שעברו איתך את רוב הדרך בחייך יכלו להיות נאמנים לך. ועכשיו אני יוצאת לדרכי החדשה לעולם שאני אבנה בידי ולא יבנו לי אותו.~
סגרתי את הדף מכניסה אותו לתיק שלי ראיתי אותו מתעורר הוא הביט בי רק ולא אמר דבר רק שתק. לקחתי את האוזניות ושמתי על אוזניי מקשיבה לשיר ברדיו באנגלית לא מוכר ועוצמת את עיניי עייפה מאוד.

------אלירן---------
להביט בה זה להרגיש שאתה נשרף מבפנים כל קול נשימה שורף אותך אתה רוצה להרגיש בחום הזה. כל ריח שלה משכר אותי וגורם להתמכר רק לה כל מבט חטוף שלה גורם ללבי להתפרפר, הביט לאן הדרדרת אלירן מה נערה אחת מסוגלת לעשות לליבך, איך היא מסוגלת להביא איתה סערה גדולה צונמי טייפון טורנדו רעידת אדמה בתוכך בתוך נשמתך עמוק שם. מסוגלת להשחיז את הסכין עמוק ומסוגלת להעיר אותך עם קולה המתוק ולהחזיר אותך מן הגיהינום לגן עדן. מסוגלת לתת לך לטעום מכל פרי שבעולם גם מהפירות האסורים רק היא מסוגלת לעשות זאת איתך, אלירן הבט היזהר תברח ממנה עזוב אותה עם היא סוגרת בפניך את שערי האהבה ושערי הגן עדן שערי האושר. לאן את לוקחת אותי נערה? לאן לקחת אותי באותו יום כאשר פגשתי בעינייך לראשונה הסבירי לי מה עשית איתי? מה עשית עם הגבר הגס והקר שהייתי אערת בתוכי הכל החזרת בתוכי את השמחה הבאת את הברכה הבאת אליי את האנושיות. האנושיות שהיתה כל כך חסרה כל כך חשובה לימדת אותי לאהוב, לימדת אותי לחמלה, לימדת אותי לתשוקה, לימדת אותי להתמסר ללב ולא להיגיון. רק ממבט קטן שלך רק מקולך רק מריח גופך ריח שיערך הפכת את אלירן פרץ לגבר מאוהב בך קשות, השתמשתי בכלים שהיו לי מאז ומתמיד. עזות לחטוף אותך ולהזמין את הורייך לחתונתינו עזות למצוא אותך עזות להתאהב בך. את שוכבת לך עכשיו כשראשך רכון על ברכייך ואני מת לדבר אחד לאהבה שלך לחום שלך לחיבוק הכי קטן רק בשביל להרגיש אותך רק בשביל לנשום, ולא למות מבפנים לא להישרף בתוכי לינה תצילי את האהבה שלנו את האור הקטן שנותר לפני שהוא יכבה.