השבויה הקווקזית פרק 25+26: אל תתגרה באיש נואש

1.1K 58 5
                                    

------אלירן---------
"לצערי יש לי חדשות רעות בשבילך." הרופא אמר לי הבטתי בו מחכה.
"מה איתה דוקטור?" שאלתי אותו מביט בו בלחץ.
"אשתך חוותה הרגע.. התמוטטות נפשית והיא חוותה בנוסף התקף." הוא אמר לי הייתי בהלם קצת ממה ששמעתי.
"אדוני אתה בסדר?" שאל הרופא כיסיתי את פני.
"אני בסדר, איזה התקף?" שאלתי אותו.
"התקף חרדה." הוא אמר נשמתי לרווחה כששמעתי שזה רק התקף חרדה.
"איפה היא אני רוצה לראות אותה." אמרתי לו בקול קר ומרוחק.
"בחדר, היא כרגע זקוקה למנוחה היא תחת כדורי הרגעה היא צריכה לנוח." הוא אמר לי הולך.
"רגע דוקטור," קראתי לו הוא הסתובב. "תודה רבה לך." אמרתי לו בקול רגוע.
"אין על מה אני עושה רק את העבודה שלי." הוא אמר לי הנהנתי ונכנסתי אל חדרה. היא שכבה חיוורת ממש, שפתיה יבשות היא שכבה כל כך יפה וכל כך חיוורת שזה כאב.
"לינה..." לחשתי את שמה מלטף את ידה העדינה מחבק את ידה. הבטתי בידה היא ענדה את טבעת הנישואין שלה שהיתה עדינה על ידיה העדינות.
"מה אני אעשה איתך כמה המשיך להתייסר ואת תסבלי ממני, אני אוהב אותך ורק אותך אף אחת לא מעניינת אותי מלבדך לינה." אמרתי לה מלטף את פניה היפות לחייה עיניה היפות היו עצומות להן.
"אם תלכי אלך איתך הביטי בעולם הזה, אין בו את היופי אם את לא קיימת בו. החיים שלי אינם מושלמים אינם מלאים באהבה אם אין אותך בחיי אהובתי. אני לא יכול להתקיים בעולם הזה בתוך הגיהינום הזה אם את אינך. תחזרי כיונה חופשייה כציפור נאמנה לאהבה שלנו תשובי אליי והישארי בין זרועותיי ילדה. ביום שהופעת בגני בעולמי הבנתי שזו את שאיתה אחלוק את כל חיי ואת זו שתהיי אם ילדי עתידים את תהיי לי לאישה, את תהיי עבורי עזר כנגדו. את תאהבי אותי ואני אותך אשמור לעולם. האם כאן הכל מסתיים הילחמי כפי שאני נלחם עלייך בכל פעם אהובתי. איני מעוניין באחרת רק בך לינה שלי אני אוהב אותך מכל דבר בחיי." לחשתי לה מילות האהבה מלטף אותה התקרבתי אל שפתיה הרכות ונישקתי אותן קלות. חיבקתי אותה מניח את ראשי על ברכייה.

--------אנאל----------
תפסתי מונית אחרי ההודעה שקיבלתי הבוקר מאלירן ונסעתי לכיוון בית החולים. הגעתי לשם מהר מאוד.
"שלום במה אני יכולה לעזור לך?" הפקידה שאלה אותי.
"אני צריכה לחדר של לינה שמייב." אמרתי לה לחוצה.
"ומי את עבורה?" היא שאלה מביטה בי.
"אני גיסתה." אמרתי בחוסר סבלנות.
"תעלי לקומה רביעית חדר ארבע מאות וחמש עשרה." היא אמרה לי.
"תודה," אמרתי ורצתי ונתקלתי במישהו.
"היי סתכלי לאן את הולכת." שמעתי קול מוכר אומר לי הרמתי את מבטי וראיתי את רז.
"רז זה אתה? אתה לא אמור להיות בחדר?" שאלתי אותו והרמתי את קביים שנפלו מידיו.
"הייתי צריך אבל איך ששמעתי על מה שקרה ללינה באתי ואני מנחש שגם את מאותה הסיבה." הוא אמר בקול אדיש.
"כן, לצערי הרב." אמרתי.
"את באה?" הוא שאל אותי בכיווץ גבה הנהנתי והתחלנו ללכת. כשנכנסנו ראיתי את אלירן מחזיק בידה של לינה ומלטף את פניה ברכות.
"היי," לחשתי לו ראיתי אותו מסתובב אלינו מבטו היה רציני.
"מה קורה אחי, מה שלמה?" רז שאל אותו במבט רציני מתקרב אל המיטה.
"לצערי לא הכי טוב." הוא אמר בקול שקט ומרוחק שלו.
"כן ראיתי בהודעה מה כתבת." רז אמר בקול קר קצת והתקרב אל אחותו מלטף אותה קלות.
"מה הרופא אמר אליה?" שאלתי את אלירן. הוא נראה לא טוב ממה שקורה פה עכשיו.
"היא צריכה מנוחה יותר." הוא אמר בקול שקט יושב לידה.
"אני מקווה שתעניק לה מנוחה אלירן כי בינתיים היא נראית לי חסרת מנוחה." רז אמר בקול שקט והיה בו איום קל.
"היא תהיה בסדר אין לך מה לדאוג." קולו היה קר ותוקפני מעט כפי שהכרתי את אלירן לא כדי לעצבן אותו כשהוא מתוח.
"תירגעו היא צריכה לנוח ולא שתריבו מעל הראש שלה שניכם." אמרתי להם בקול תוקפני. רז פנה להביט בי בעיניו מבט קר.
"טוב אני רק מזהיר אתכם." רז אמר ויצא מהחדר משאיר אותי עם אלירן.
"בזמן האחרון אני רואה שהעצבים משפיעים עליו חזק." מלמלתי.
"מה איתך למה יש לך פרצוף עצוב?" הוא שאל אותי מתקרב אליי מלטף אותי.
"אני דואגת לך וללינה ועוד המפגרת הזו אנה הופיעה." אמרתי לו בקול שקט.
"אז היא היתה אצלך גם המפגרת." הוא אמר בקול קר.
"לצערי לסלק אותה לא יהיה קל בכלל." אמרתי לו בקול שקט.
"אני אטפל בה כבר." הוא אמר בקול קר.
"מה איתך אתה מתכוון להיות פה כל הקיץ?" שאלתי אותו.
"עד שאני אסיים עם הסדרה הזו ומשם אחזור לשרות בצבא." הוא אמר לי.
"והיא תוכל לשחק במצב שלה?" שאלתי אותו.
"לא יודע נראה כבר." הוא אמר בקול שקט.
"איך היחסים שלכם?" שאלתי אותו בזהירות.
"התחילו להסתדר בימים האחרונים אבל לא יודע מה קרה לה וגרם לה להישבר שוב." הוא אמר בקול שקט.
"מה שזה לא יהיה אתה חייב לדבר איתה על זה אלירן." אמרתי מנסה לעזור לו.
"אני אדבר איתה לא עכשיו כשהיא תרגיש טוב יותר." אלירן אמר.

השבויה הקווקזית!!!Where stories live. Discover now