השבויה הקווקזית!!!

השבויה הקווקזית פרק 17: את כבר לא קובעת גם אם את בורחת את תהיי שלי ♡♡♡

עצרנו מול הנוף של הים כשהיא עומדת מול ברזלי הטיילת ואני מאחוריה חיבקתי אותה קצת ברכות.
"זה היה יום יפה לא?" היא שאלה צוחקת קצת.
"כן את צודקת חבל שהוא נגמר." אמרתי לה.
"לינה את שונאת אותי?" שאלתי אותה לא יכולתי שלא לשאול כל היום הזה זה הציק לי רציתי לדעת מה היא מרגישה אליי.
"אלירן--" היא התחילה להגיד ואז שמעתי קול אחר.
"אלירן פרץ." חשבתי שדמיינתי כשהסתובבתי פניי היו מופתעות הבטתי בלינה והיא הביטה בי מופתעת כמוני.
"את?" שאלתי מופתע.
"מי זאת אלירן?" לינה שאלה אותי עדיין מופתעת

המשך יבוא.......

-------אלירן-------
"אלירן?" היא קראה בשמי שוב לינה הבטתי בעיניה הזהובות ירוקות בלילה עיניה היפות הביטו בי מחכות לתשובה ממני.
"את בטח אישתו של אלירן אה?" אנה שאלה את לינה בחיוך זדוני. לינה הפנתה את מבטה ממני אליה עיניה של לינה היו מלאות קור רגיל שלה.
"לינה----" התחלתי להגיד היא עצרה אותי מסמנת לי לשתוק בשקט.
"כן זו אני רצית משהו?" היא שאלה בחיוך פראי שלה הופתעתי כשלינה אישרה זאת בפניה, אנה הופתעה ממה ששמעה מלינוי.
"מה את רוצה אנה?" שאלתי אותה בקול קר מחבק את לינה היא הביטה איך אני מחבק אותה בחוזקה.
"באתי להחזיר את מה ששייך לי אתה, אלירן." היא אמרה בחיוך מפתה לינה גיחכה והתחילה לצחוק.
"את רוצה את הבחור העצלן הזה? שקורה לעצמו בעלי? אחד שמחבק דובי בלילה?" לינה התחילה לצחוק כעסתי קצת ואז קלטתי מה לינה מנסה לעשות. "זה שמשתין בלילה כשאני מדליקה סרטי אימה?" היא המשיכה לצחוק הסתרתי את חיוכי.
"לינה!" אמרתי בקול חד.
"מה קרה אלירן האמת כואבת שהחברה שלך לא יודעת את הסיוטים שאתה עושה לי?" היא אמרה בחיוך קר והמשיכה לצחוק. "אם את רוצה את מוזמנת לקחת אותו ממני מתאים לי חופש לכל החיים ממנו!" היא אמרה ממשיכה לצחוק.
"לינה תסתמי!" אמרתי עצבני מאוד היא המשיכה לצחוק לה בפנים.
"אה...אני אוותר על זה היה נעים לפגוש אותך שוב אולי נתראה מתישהו." היא אמרה מסתלקת מהר. לינה המשיכה לצחוק צחקקה לה ואני איתה צחקנו ביחד לא יכולתי להפסיק לצחוק ממה שהילדה עשתה לאנה. אחרי הרבה שנים סוף סוף באה מישהי שהכניסה לאנה כהוגן והפחידה אותה ממש חזק.
"את חזקה לא ידעתי שאת כל כך שקרנית מצוינת," אמרתי לה בחיוך היא גיחכה.
"עשיתי זאת כדי שאתה לא תבוא ותשגע אותי עם האקסיות שלך." היא אמרה בגיחוך קל ואדיש.
"אז מה לא רצית להיפטר ממני?" שאלתי תופס במותניה ומצמיד אותה אליי היא הופתעה. "למה עשית זאת לינה למה אמרת לה זאת את שונאת אותי לא?" אמרתי מלטף את פניה הרכות היא הביטה בי מופתעת קצת אבל ההפתעה נעלמה מפניה במהירות.
"אל תשלה את עצמך אלירן אני עשיתי זאת כדי שאחותך ואמא שלך לא ישגעו אותי אחר כך." היא אמרה בקול בטוח בעצמה.
"את לא ענית לי לינה את שונאת אותי?" שאלתי אותה נוגעה בפניה החיוורות לא יכולתי יותר התקרבתי אל פניה יותר מצחנו היו צמודים לשנייה.
"אל תעז לעשות זאת." היא אמרה בקול חד והתרחקה ממני משאירה אותי לבד בטיילת.