השבויה הקווקזית!!!

השבויה הקווקזית פרק 22: הילדה שהפכה לאישה חלק א'

-------אלירן--------
היינו מחובקים החדר שלנו היה מבולגן והיא היתה מחובקת בין זרועותיי, זה היה כמו חלום להיות איתה. חלום שיתגשם אהבה שיתגשמה והביאה איתה זריחה אור לחיי.
"בואי נכיר מחדש," אמרתי לה בחיוך משחרר אותה. "אני אלירן פרץ ואת?" שאלתי אותה בחיוך מביט ביופייה המהפנט.
"אני לינה שמייב," אמרה מושיטה יד ללחוץ והתחלנו לצחוק.
"יותר מדויק לינה פרץ אשתי." אמרתי לה בחיוך היא הביטה בי האור בהן קצת כבה באותו רגע.
"אולי אבל מי אמר שלא יכול להיות לי מאהב בצד." היא אמרה בחיוך מתגרה חיבקתי אותה נוגע בפניה הרכות היפות האלה.
"לא יהיה לך כי יש לך אותי לינה." אמרתי לה בחיוך היא צחקקה צחוק קליל לא פראי הרגיל שלה.
"נכון בתור ידידה." אמרה בחיוך מתגרה. "בוא נסדר את הבלגן שלנו אלירן." היא אמרה והתחילה לסדר את ארון הבגדים ואני את הדברים שהפלתי על הרצפה כמו מנורות הלילה ועוד. סידרנו את החדר במשך שעתיים בשתיקה ארוכה כל אחד מרוכז בעבודתו. בסוף כשסיימנו התקרבתי אל לינה היא קצת התרחקה ממני.
"סיימנו," היא אמרה בחיוך קטן.
"כן סיימנו." אמרתי ורציתי להגיד לה שהגיעה הזמן לדבר ברצינות אלינו.
"אלירן אני אלך להתקלח נתראה אחר כך." היא אמרה בוחרת חולצה מכופתרת סגולה קצרה ושורט ג'ינס משופשף ועוד פריטים ונכנסה להתקלח. ישבתי נאנח אז מה קורה פה לכל הרוחות פרץ היא הפכה להיות נחמדה יותר, אבל עדיין קצת עם דיסטנס בנינו מה קורה איתי? ממתי אני מוותר לבנות? ממתי אני הפכתי בשבילה לידיד? ממתי לכל הרוחות? הבטתי בתסכול בדלת היא היתה בפנים. התחלתי לבחור בגדים לעצמי גם בחרתי חולצת טי כפתורים עליונים בצבע בז' ומכנס ברמודה בצבע ג'ינס משופשף ונעלי בובה לגברים לבנים בחרתי.

--------לינה----------
הבטתי בעצמי דרך המראה נושמת עמוקות, ונכנסתי למקלחת נתתי למים להרגיע אותי. שטפתי מעליי את כל הגיהינום שהיה לי שטפתי הכל פשוט. רציתי כל כך להתנתק לרגע מהכל להשתחרר מן המציאות עדיין המציאות כאבה לי, שאני נשואה לאלירן וכל זה בכפייה אבל משהו השתנה עם זה בתוכי הבנתי שאני פוגעת בו. עכשיו החלטתי לקחת את ייסורי ולשמור אותם בלב רק לא לפגוע בו, אני לא רוצה לפגוע יותר. שיחקתי מולו את המשחק הכל בסדר וזה אבל אני שומרת ממנו מרחק אני עדיין לא אוהבת אותו. זה בלתי אפשרי לאהוב אותו בשבילי, אבל להיות ידידה שלו זה אפשרי הוא חמוד בתור ידיד אבל לא יותר מזה בשבילי. אני נפגעתי מספיק ממשפחתי שבחרו לפגוע בי, ופגעתי בו הוא אשם אבל כבר הבנתי שאין טעם לדבר איתו הוא לא ישמע מלבד רגשות האהבה שלו האלה. אני כמובן מתה להתגרש ממנו אבל זה כרגע בלתי אפשרי כרגע אליי להיות הגיונית וחכמה יותר. זה מה שלמדתי מימי הנישואין הקצרים שלי עם אלירן פרץ. התלבשתי לובשת חולצה מכופתרת סגולה כהה, שהיתה קצרה ליד המרפקים. קשרתי אותה והפכתי אותה לחולצת בטן, ולבשתי שורט ג'ינס משופשף קצר הספתי את שיערי בקוקו גבוה וצמה סינית דקה בקצוות הקוקו. התאפרתי שמתי עיפרון שחור מסקרה, ושמתי אודם אדום דובדבן ובושם סלוודור דה לי האדום. ויצאתי מהמקלחת אלירן הביט בי בתוכי גיחכתי, הוא התקרב אליי נוגע בפניי קצת.
"את יפיפייה," הוא אמר בחיוך מתוק.
"תודה." אמרתי הוא לקח את בגדיו ונכנס למקלחת ואני עליתי למעלה בפנטאוז נשכבתי על הספה האדומה בחדר הלבן והדלקתי מוזיקה באוזניות. הקשבתי לשיר כל כך יפה וכל כך כואב עצמתי את עיניי שוקעת בדיכאון שלי.