השבויה הקווקזית!!!

השבויה הקווקזית פרק 31: אשה עונדת את דמעותיה כתכשיט

״גם כשהלך באפלה אני אחפש אחריך,
גם כשתעלמי מחיי ליבי לא יפסיק לאהוב רק אותך,
גם כשהכאב יהיה חזק לא אשכח את טעם שפתיך, כי גופי וליבי שייכים לך.
מה הטעם בחיים האלה אם את אינך שלי, העולם הפך לחסר משמעות בלעדייך.

מה יעלה עוד בגורלינו המר? מה עוד האבד בתוכי בשביל להיות איתך? מה עוד יקרה לי עד שאשוב לבין זרועותיך החמות אהובי? האם אהבתי תשרוד?
האם האבד אותך שוב? האם עולמי ייחרב עליי?״

--------לינה---------
ההפסקה הסתיימה לה חזרנו אל תוך חדר החזרות מחכים להנחיות הבאות מהבמאים. אני אשקר עם הגיד שלא הרגשתי כלום, כששפתיו הרכות נגעו בשפתיי כל כך התגעגעתי עליו. אני עדיין לא התגברתי עליו למרות כל הכאב הזה אני מנסה להמשיך אלאה ולשכוח את הגבר הזה. ישבנו בחדר החזרות עיניו היפות הביטו בי בחן שלהם עיניים בצבע זית יפיפיות. מבטי היה על טקסט קראתי משננת אותו מנסה להתרכז ולהיכנס לדמות. לא יכולתי להביט בו לא רציתי להיזכר בכאב שהוא השאיר בליבי. עצמתי עיניי רק לשנייה מנסה להיכנס לדמות שלי.
״היי מה את עושה?״ מירנדה שאלה אותי מתיישבת לידי.
״מתאמנת אני מנסה ללמוד את הטקסט לקראת הסצנה הבאה.״ אמרתי באדישות עוברת על הכתוב.
״אלירן בוהה בך הוא לא מסיר ממך לשנייה את עיניו.״ היא אמרה בחיוך מתרגש.
״נו ומה ניתן לו מדליה על זה?״ שאלתי בציניות.
״נו למה שניכם כל כך מלאים בכל כך הרבה גאווה ואגו שאתם לא מוכנים להודות שאתם מאוהבים.״ מירנדה אמרה בכעס נאנחתי מרימה אליה את מבטי.
״מירנדה זה נגמר אני לא אוהבת אותו אני יוצאת עכשיו עם טומי אולי יש סיכוי גדול שנהיה ביחד. וחוץ מזה הוא בטח עם הזונה שלו כבר!״ עניתי לה בקול נמוך עייפה מלחשוב עליו אני יותר מדי החודש הזה סבלתי.
״נו על מי את עובדת! הוא מאוהב בך בטירוף תסתכלי על העיניים שלו הם מלאות כאב וגעגוע וחוץ מזה מה נראה לך שהוא יהיה עם הזונה הזו אין לו אף אחת. אני ואלירן ידידים די טובים בשביל שאדע זאת.״ היא אמרה בחיוך גדול. ״נו אז תני לו הזדמנות!״ היא אמרה בחיוך.
״אוקיי חברים אני רוצה שהיום נעבור על הסצנה הבאה היום.״ ג׳ניפר הבמאית נכנסה מתיישבת לידנו במעגל של השחקנים. ״אנחנו נמשיך לסצנה הבאה סצנה 12 אלירן אתה שופך על לינה גוש של ג׳יפה היום.״ ג׳ניפר המשיכה בהדרכה כשראשי רחוק מכאן שקועה עדיין בנשיקה.
״לינה את הבנת?״ ג׳ניפר שאלה אותי הנהנתי למרות שלא הקשבתי ידעתי כשאקרא את הטקסט.
״אז נתחיל בחזרה!״ אל ג׳יי אמר מוחא כף. ״לינה תתחילי.״ הוא אמר.
״אני שונאת אותך! אני שונאת אותך עד עומק נשמתי אני לא יכולה לראות אותך דין!״ אמרתי בשנאה את המילים.
״אני מצטער כנראה שבאמת הגזמתי, אבל את הבאת את זה על עצמך!״ הוא אמר מסתכל אליי בזעם.
״תתרחק ממני אני לא יכולה לראות אותך אתה בן זונה אמיתי.״ צעקתי עליו.
״זה הכל באשמתך מה את משחקת אותה הקורבן את לא פחות פוגעת בי גם!״ הוא אמר מתקרב אליי דחפתי אותו ממנו.
״אני שונאת אותך תחזור לזונה שלך!״ באתי לחלוף על פניו הוא תפס אותי מכתפי וסבב אותי עליו שפתיו התרסקו על שלי לפני שהספקתי להגיב לא הייתי בטוחה אם בטקסט היה את הקטע הזה. עובדה ששפתיו היו על שלי הוא נישק אותי בפראות עוטף אותי.
״מצוין, שיחקתם באופן מושלם.״ אל ג׳יי אמר אלירן שחרר אותי בעדינות מתרחק ממני.
״אל ג׳יי הם מוכנים אני חושבת שנצלם את שתיים עשרה ושלוש עשרה היום.״ היא אמרה בחיוך מרוצה אני הרגשתי מבולבלת אבל שמרתי על הבעה הקרה.
״טוב אם כך אלירן ולינה ושאר לכו לחדר ההלבשה ותתארגנו לקראת הסצנות הבאות.״ אל ג׳יי אמר לנו הנהנתי יוצאת משם. לכיוון חדר ההלבשה אבל יד חמה גדולה תפסה אותי.
״אנחנו נמשיך במשחק הזה הרבה זמן כאילו שלא הרגשת כלום.״ הוא אמר לי מסתכל אליי.
״לא קרה כלום אלירן פרץ רק שיחקנו כמו שחקנים מקצועיים מעבר לזה לא קיים כלום.״ אמרתי באדישות ממשיכה ללכת הוא תפס אותי לפני שהספקתי להגיב ״שנינו יודעים שהנשיקה הזו לא היתה בתסריט.״ הוא אמר ועזב אותי בהלם איך הם אישרו לו לעשות זאת? מה הוא עושה?