נסיכה של אבא

פרק 2

״מריאנה רדי למטה לאכול בבקשה, את תאחרי״ תיקתקה לי פטי העוזרת, ״אני רק מתלבשת ובאה״ צעקתי עליה וקמתי מהמיטה, הולכת לארון ופותחת אותו, בוחרת את הגינס הצמוד שלי חולצה מכופתרת כחולה לבנה אדומה ומעלייה פוטר שחור, שמתי כובע צמר נעים ומחמם לבשתי את הפלדיום השחרות שלי לקחתי אחד מתיקי הבית ספר שלי, לואי ויטון, התאפרתי סידרתי את השיער וירדתי למטה.

״שבי לאכול שלא יתקרר״ פטי הגישה לי את החביתה ונשקה לי לראש, ״ובוקר טוב ילדה״ היא התשתעלה שלושה שיעולים כבדים. ״את בסדר פט?״ קמתי אליה וטפחתי לה על הגב בעדינות. ״אני בסדר, שיעולים לא הורגים..״ היא התיישבה וסידרה את נשימתה.

פטי הייתה העוזרת שלנו לפני שאמא שלי נפטרה, היא הייתה חברה של אמא שלי ותמיד עזרה לנו, היא הייתה כמו אמא שנייה בשבילי, אבל אף פעם לא הכרתי אותה יותר מידי, רק בתור עוזרת ולא יותר , תמיד הצענו לה לבוא לגור איתנו, העלאה במשכורות, היא תמיד סירבה ואמרה ׳מה שאלוהים קבע לי משמיים אני יחיה, אני לא רוצה רחמים׳

תמיד הערכתי אותה על זה. במקום לקחת את ההצעה שלנו ולהפוך את החיים לקלים יותר היא פשוט עובדת קשה כדי להשיג את זה. בעיה שלה

״אוקי אני זזה לבית ספר , תרגישי טוב..״ לקחתי את התיק בית ספר שלי ויצאתי מהבית. שלבי הנהג כבר חיכה לי עם הלימוזינה השחורה נכנסתי לתוכה והגענו לבית ספר

שנכנסתי כמובן כולם התחנפו בכדי לקבל את ההזמנות למסיבה שלי, אממ.. לא כל כך הולך להם. נכנסתי לשיעור, כמובן כל הבנים מנסים לקבל את תואר הנסיך. שוב לא הולך, ובנות מנסות להידבק אליי, לא תודה..

התהלכתי במסדרון עם אש ואן עד שהסתומה הזאת מי5 נתקלה בי! ואני נשבעת שהיא עשתה את זה בכוונה ״תפסיקי להיות כזאת עיוורת״ שאגתי עליה ״אני עיוורת? מרוב האיפור שלך את לא רואה כבר כלום בלונדינית!״ היא החזירה. וקולות עידוד זעקו סביבנו.
כלבה מסריחה מטומטמת אני כל כך שונאת אותה! תמיד היא זאת שעונה לי מול כולם אני שונאת את אביגל פארן הזאת!!!! שתתאבד. ״את מבינה למה את כל כך לא מוזמנת למסיבה שלי???״ דחפתי אותה ועברתי מעליה ״לא שאני רוצה ללכת למסיבה מהאגדות, תתבגרי סתומה!״ היא צעקה אבל רק המשכתי ללכת בלי להקשיב לה

המסיבה עוד פחות מחודש עצבים רק יעשו לי קמטים ואני כל כך לא לוקחת את הסיכון הזה.

••••••••••

חזרתי הביתה מהבית ספר, עצבנית לגמרי בגלל אביגל הזאת, סתם ילדה סתומה שחשה את עצמה. אבל איך היא תמיד יודעת לפגוע לי בנקודות האישיות ולהוריד לי את כל המצב רוח!

זרקתי את התיק שלי בכניסה והתהלכתי בעצבים אל תוך המבטח , אוכל תמיד הרגיע אותי. לפתע אני נפגעת בגוף כלשהו וכמעט מועדת אך הדמות תפסה בידיי והציבה אותי. ״תסתכל לאן שאתה הולך!!״ צעקתי בעצבים אל אותו נער ושיחררתי את ידי ממנו , רק לאחר שראיתי כמה יפה ונאה הוא התרככתי ״תירגעי לא ראיתי״ הוא החזיר בעצבים. ״בדיוק אם היית מסתכל לאן שאתה הולך היית רואה!!״ גילגלתי את עייני.

ופתאום נדלק לי הנורה, זה הנסיך שחיפשתי, נער מדהים שיער שחור גולש עיינים כובשות ונקודת חן בדיוק איפה שאני אוהבת! הוא חייב להיות הנסיך שלי.

״תירגעי אני בדיוק הולך״ הוא עקף אותי. ״לא רגע!״ צעקתי כדי לעצור אותו ״אני מצטערת! אני קצת עצבנית היום״ משכתי בידו ״כן שמתי לב״ הוא זעף. ״אוקי נתחיל מהתחלה, מריאנה מוליה פרדו רוס, אתה יכול לקרוא לי פשוט מאר״ הושטתי את ידי ללחיצת יד, הוא לחץ לי את היד ״ליאם מדוקס, את יכולה לקרוא לי פשוט ליאם״ הוא החזיר לי באותו טון מתנשא. רגע מה? מדוקס? ״מדוקס? אתה הבן של פטי??״ ידעתי שהוא מוכר לי מאיפה שהוא, ידעתי שלפטי יש גם ארבע בנים, פעם ראיתי אותו לוקח את פטי מפה, אבל ראיתי אותו רק מאחורה.

״כן, ולפי השם שלך את כנראה גרה בבית הזה?״ הוא אמר בזלזול. ״כן, יש לך אם זה בעיה?״ החזרתי בעצבים, אני שונאת שמזלזלים בי! ״לא בכלל לא נסיכה של אבא״ הוא אמר והתהלך, נסיכה של אבא ? חוצפן מתנשא! תפסתי את כתפו ״נסיכה של אבא?״ הרמתי את הגבה, ״כן כזאת שמקבלת כל מה שהיא רוצה״ הוא הוריד את ידי ממנו, אוקי, בן אדם מנסה להתחמק ממני? ממתי?

״אוקי אתה צודק, ואפרופו, יש לי יום הולדת עוד קצת פחות מחודש ואני מחפשת נסיך, אתה בדיוק מתאים לי לתפקיד, תשמח?״ שאלתי אותו הוא רק צחק ״נסיך, מה את בת שבע? אבל מחמיא לי שאת קוראת לי נסיך״ הוא ליטף את סנטרי

אוקי עכשיו קיבלתי לא? מה נסגר עם היום הזה???  ״אתה יכול להפסיק לצחוק?״ העפתי את ידו ״זה מעצבן אותי!״ נזפתי בו ״חוץ מזה, זה לא בחינם, אני מוכנה לשלם, והרבה״ שילבתי את ידי ״אני לא יודע פרינסס״ הוא חשב על זה,

זה ברור שפטי צריכה כסף, והרבה אני יודעת, והיא לא מוכנה לקבל סתם, אז הינה אני מוכנה לשלם לא מעט. ״בבקשה, תעשה את זה בשבילי, אני כבר שלושה חודשיים מחפשת ולא מוצאת ואל תגרום לי להתחנן..״ ביקשתי ממש יפה לדעתי! ״אני אחשוב על זה..״ הוא אמר וכבש אותי עם גומת החן בצד השמאל שלו. ״אני מודה לך״ קדתי קידת כבוד אבל הייתי מספיק עצבנית שהוא סירב לי מהפעם הראשונה.

״אני רואה שכבר הכרת את ליאם״ פטי יצאה מהמטבח ״הוא רק הביא לי כדורים,״ היא התנצלה על נוכחותו ״זה בסדר גמור פטי, יתרה מכך יכול להיות שמצאתי את הנסיך שלי..״ חייכתי אליה

״נסיך? ליאם? את בטוחה, הוא צריך הרבה הדרכות על נימוסים״ היא עקצה אותו והיא הכה אותה בציניות וחיבק אותה. קינאתי שיש לו אמא, במיוחד שזאת פטי, ״נעשה חזרות אל תדאגי, הוא רק צריך להסכים״ לחצתי עליו.

״ברור שהוא יעשה את זה!״ היא צעקה, ליאם גימגם משהו ופטי מיד דרכה לו על הרגל. ״ברור שהוא יעזור לך הרי גברת מולינה עוזרת לי הרבה!״ היא הסתכלה עליו ונעמה בי עייני נץ ״טוב נו כמה קשה כבר להיות נסיך״ הוא נאנח.

אוקי מסכן הוא לא יודע מה מצפה לו..