נסיכה של אבא

פרק 21

״מארינה״ קול נשמע באוזני. ״מארינה קומי מאוחר..״ הקול הלך והתבהר. לפתע הבנתי שזה בכלל תיקתוק בדלת.

זה היה ג'ונתן, הוא תמיד בא לקחת אותי בבוקר. ותמיד דואג להעיר אותי כדי שלא נפספס שום שיעור.

הרמתי את ראשי וראיתי את ליאם שוכב לידי, ראיתי שאנחנו ערומים וחייכתי שנזכרתי באירועי אמש. סוף סוף עשיתי את הדבר הנכון.

אוי רגע שיט, ג'ונתן החבר שלי בדלת, ליאם לידי ערום וישן, אני וגונתן בחיים לא ישנו ביחד, מקסימום 20 דקות בקולנע שיצא החלק החדש של משחקי הרעב.

״ליאם, ליאם תתעורר״ לחשתי לליאם ונישקתי אותו בשפתיו. ״עוד חמש דקות אמא..״ הוא אמר ישנוני יפייפה, לבשתי את החזייה והתחתונים מעלי.

״ליאם תקום מהר ג'ונתן מחוץ לדלת״ הערתי אותו מהר בזמן ששמעתי את ג'ונתן מקטר מבחוץ.

הייתי חייבת ללכת אל ג'ונתן אבל הייתי רק עם הלבשה תחתונה. פתחתי את הדלת טיפטיפה שיראו רק את ראשי.

״בוקר טוב מאר, אנחנו נאחר בואי..״ הוא מיהר אותי. ״אני יודעת, עוד לא התקלחתי, אני יכנס ואני יצא, תלך בנתיים לבית ספר, אני יבקש מטוני להקפיץ אותי.״ ניסתי לסלק אותו.

הוא ניסה להציץ מבעד לדלת אבל חסמתי אותו ״יש מישהו בחדר?״ הוא שאל, ״מי כבר יכול להיות בחדר שלי?״ שאלתי אותו בלחץ. ״לא יודע שמעתי רעש..״ הוא המשיך לנסות להציץ.

״לא זאת רק סטפני, הכלבה שלי..״ תירצתי תירוץ
״זה בסדר, אני יחכה לך, אבל יש לך בדיוק רבע שעה, או שנאחר.״ הוא רכן את ראשו לנשק אותי והוזזתי אותו ללחיי, פשוט הרגשתי לא בנוח לנשק אותו. ״אני ימהר. ביי״ סגרתי את הדלת והסתובבתי לכיוון המיטה.

״ליאם הבהלת אותי״ ליאם עמד ממש מולי התבונן בי. שהוא הספיק כבר ללבוש את הבוקסר שלו ״אהבתי את מה שהיה בנינו אתמול.״ הוא ליטף את בטני החשופה.

״גם אני, אבל אתה ממש חייב ללכת ג'ונתן פה״ ליטפתי את צווארו. ״לא, אני לא רוצה ללכת״ הוא המשיך ללטף אותי וירד לכיוון יריכי החשופות.

״ליאם די נו״ הוא המשיך לנשק אותי בבטני וניסתי לעצור אותו, באמת שכן, אבל התחושה.. היא הייתה כל כך טובה.

״העור שלך כל כך חלק״ הוא הסתכל עלי בהערצה. ״ליאם.. די.. אתה חייב ללכת״ ליטפתי את חזהו.

״אבל אני לא רוצה״ הוא התפכח. ״אני רוצה להישאר פה ולהזדיין איתך שוב, ולגנוח הכי חזק את השם שלך בלי לשים זין על אף אחד.״ הוא התעצבן.

״גם לא עלי?״ ניסתי לשבור את הקרח. ״רק עלייך״ הוא גיחח ונישק אותי בצוואר.

״מאר! מהר תמהרי..״ שמעתי את ג'ונתן מתלונן מחוץ לדלת. ״ליאם מהר תתלבש ותצא מהחלון״ מיהרתי את ליאם.