נסיכה של אבא

פרק 3

״׳כן מצאתי׳ שלחתי לקבוצה שלי של אשלי ואן
׳מי זה׳ שניהן שלחו
׳הפתעה׳ שלחתי בחזרה התנתקתי.

בעוד 23 ימים בדיוק המסיבה החלומית! היא הולכת להיות מושלמת. רק צריך לעשות חזרות עם ליאם וזהו סיימתי להכין הכל! שלחתי הודעה לליאם : ׳תיהיה אצלי בשבע׳ לאחר חמש דקות הוא החזיר לי ׳טוב׳ . אוקי זה היה יבש, לא רגילה לאנשים שמייבשים אותי ככה.. הוא כזה מעצבן! יש לו מזל שהוא חתיך והוא הבן של פטי. אבל חוץ מזה, כל פעם שהוא לידי, אני מרגישה אשמה עם עצמי שאני רעה לכולם.

השעה שבע ורבע והוא עדיין לא כאן, כבר התחלתי להתעצבן ועליתי לחדר, ״שהוא יגיע תגיד לו לעלות אליי״ צעקתי לטוני השומר ועליתי לחדר עצבנית.

בשבע ועשרים נשמעה דפיקה בדלת ״מי זה״ צעקתי בעצבים, ״אני״ ליאם עמד בפתח הדלת ״אני יכול להכנס?״ הוא שאל בנימוס. ״אתה יכול להסביר מה פשר האיחור״ עניתי לו ״מצטער הייתי חייב לעזור לחבר״ הוא התנצל, אוקי? חבר יותר חשוב מעבודה, הוא מזלזל בי! ״ומה איתי? אתה לא צריך לעזור לי?״ נזפתי בו ״מצטער הנסיכה מולינה שסבתא של חבר שלי נפטרה ובמקום לרוץ אלייך הלכתי לרחם אותו, נורא מצטער!״ הוא ענה בציניות עצבנית.

״אתה יכול להכנס״ הורדתי את טוני והתיישבתי על המיטה. ״תודה שבאת בכל זאת״ עניתי לו.
מזה ? ממתי אני כזאת רכרוכית ומודה על כל דבר ? מה עובר עלי! ״זה בסדר, איפה המדריך לנסיך?״ הוא שאל וגיחחתי, ״מה כזה מצחיק ״ הוא לא הבין ״אין דבר כזה מדריך לנסיך, פשוט תעשה אחרי״ אמרתי ומשכתי אותו לחדר החזרות שהיה פעם הסטודיו לריקוד שלי.

״אוקי, חדר במיוחד לחזרות?״ הוא שאל ״חדר ישן שננטש מהמטרה הקודמת שלו״ עניתי ״ומה היא הייתה ?״ הוא שאל ״זה לא משנה כרגע..״ עניתי לא מוכנה לפתוח את נושא הריקוד. ״אוקי אז מה עושים״ הוא שאל.

״דבר ראשון אתה צריך להוריד אותי מהכירכרה כמו נסיך״ עליתי על כיסא בהמחשה לכרכרה ״איך לעזאזל נסיך מוריד מהכירכרה״ הוא זילזל שוב ״קודם כל הוא לא עצבני והפנים שלו שלוות״ אמרתי בטון עצבני והוא שינה את פניו לכמה שיותר שלוות. ״יופי דבר שני, אתה תופס בידי מחכה שאני ירד ואז משלב את ידי בידך ככה״ הורתי לו איך לשלב.
•••••••••••••••

השעה כבר עשר בלילה ואני מתאמנים ללא הפסקה! וללא ספק לנער הזה חסרים הרבה נימוסים , לא הפסקנו לריב לשנייה והוא כל הזמן קרא לי פרינסס במובן הרע ביותר, אבל איכשהו אני פשוט לא מסוגלת להיות רעה אליו..

״אוקי נראה לי מספיק להיום״ שמתי את ידי על מותניי ״תודה לאל!״ הוא נאנח ונשכב על הרצפה ״אדון יקר אתה צריך ללמוד הרבה נימוסים כדי להפוך לנסיך!״ נזפתי בו ונעמדתי לידו ״אה כן?״ הוא הרים את גבותיו ״כן מל---״ לא הספקתי לסיים משפט וכבר הייתי על הרצפה שכובה מתחתיו, מרגישה את נשימותיו החמות ואת שירירי חזהו נוגעים בי, שפתיו היו קרובות לשלי וסוף סוף תחושת הריקנות נעלמה

״ונתחיל מזה שאתה לא יכול להעיף אותי כל פעם על הרצפה שיתחשק לך״ העפתי אותו ונעמדתי . ״ואת גברתי, את צריכה ללמוד להפסיק להיות כזאת מפונקת ומעצבנת ולהשתחרר״ הוא נעמד לי וליטף את גבי, עצמתי את עייני בתענוג, הבן אדם הזה גורם לי להרגיש משהו טוב, שלם.

״אני בכלל לא מפונקת! ורק שתדע שממש אבל ממש כיף איתי! זה פשוט תלוי מי מסתובב איתי״ זזתי ממנו ״מי כבר מסתובב איתך? שתי השפוטות שלך וזהו, חוץ מזה אין לך אף אחד לידך, את סתם נסיכה של אבא שמקבלת כל מה שהיא רוצה ורק בזכות הכסף והיופי שלך יש לך בכלל משהו בחיים האלה״ הוא אמר ועם כל מילה הרגשתי עוד ועוד סכינים בלב שלי שמסתובבים לאט לאט. הרגשתי את עצמי עומדת לבכות, ואמא אמרה לי שאסור לי לתת לאף אחד לראות אותי בוכה.

אז ברחתי לחדר שלי כמה ילדה בת שנה, לא יכלתי להתמודד מול המילים שלו, והאמת שנפגעתי מזה כי זה נכון.. באמת אין לי אף אחד בחיים האלה , אם קורה לי משהו היחיד שאני יספר לו זה יהיה טובי הטבח, אין לי חברות אמיתיות כולן סתם שפוטות מפגרות.

״הי אני מצטער אם אמרתי מילה לא במקום, רק רציתי להשים לך את המציאות מול העיינים״ ליאם עמד מחוץ לחדר שלי. הוא פגע בי ברמות , אף אחד לא פוגע בי! אף אחד לא מתחצף אליי! כולם מעריצים אותי ומתים להיות בסביבתי! ומי שלא, נחשב למת! מה נראה לו בכלל שהוא עושה בחיים שלי.

״תעוף לי מהבית!״ צעקתי לו חזק כדי שישמע מחוץ לדלת ״איך שתרצי.״ הוא נאנח והלך. פשוט הלך! חוצפן הוא צריך להתחנן שאני יפתח לו את הדלת ועד שאני יפתח אותה! מה הוא חושב לעצמו. אין מצב שהוא יהיה הנסיך שלי!!