נסיכה של אבא

פרק 27+28

חזרתי מהים תשושה לגמרי, אחרי מקלחת אני הולכת להירדם לגמרי. אני רק ישלח לליאם הודעה ונכנסת להתקלח.
׳אהוב שלי, היה לי יום מושלם היום. אני נכנסת להתקלח ואז ישנה צהרים, אני ידבר איתך שאני אתעורר :)' שלחתי לליאם במהירות וחיכתי לתגובה.
׳נסיכה שלי שיהיה לך שינה טובה אוהב אותך׳ הוא שלח לי תוך פחות מדקה, חייכתי לעצמי חיוך קצר והלכתי לישון.

״מאר תתעורי״ קול מעומם ברקע.
״אנחנו צריכים לדבר תקומי.״ הקול המשיך לדבר אך לאט לאט החל להתבהר.
״תקומי עכשיו מאר!״ צעקה נשמעת מבעד לאוזן
״מה קרה?״ קמתי בבהלה מסתכלת ורואה את שון?. ״שון מה אתה עושה פה?״ הורדתי ממני השמיכה. צופה בשון שיושב ומסתכל עם אותו מבט שראיתי אותו בפעם הראשונה. מחשיד, לא ברור, מעורפל.
״זה נגמר מאר, יש לך 24 שעות לסיים את זה עם ליאם״ שון הפציר בי, לסיים? את הקשר? אבי צדקה? הקשר מפריע לשון?
״אתה צוחק עלי נכון?״ קמתי מהמיטה בכעס
״לא! 24 שעות ואם לא שניכם תסבלו, מאוד.״
״למה לסיים? למה זה כל כך מפריע לך.״ התארגנתי לקראת היציאה מהחדר.
״מאר, ליאם יסבול יותר ממה שאת חושבת״ שון החזיק את ידי חזק, אך לא הרגשתי כאב בכלל
״תצא החוצה שון! מיד״ פתחתי את הדלת בעצבים, פתאום צעקת פחד יצאה מתוכי, ליאם שכב בדלת פצוע לגמרי, דם בכל פניו ומבט של כאב,שנאה, לא! הוא לא נושם.. הוא מת?
״לא ליאם!״ צרחתי בפחד
״אמרתי לך מארינה״ שון דילג מעל ליאם בקלות
״לא! ליאם! לא ! תחזור תחזור!!!!!!!!!!!!!״