BE CAREFUL

פרק 21 -

התזתי על עצמי עוד כמות מכובדת של בושם , סידרתי את הצווארון של החולצה המכופתרת הלבנה שלבשתי ויישרתי את הגינס השחור ששמתי . הלכתי לנעול על נעלי האדידס שלי ולקחתי את הטלפון . לא הזיק לי לנקות את הראש שם . גם החלטתי לחזור לשגרה הישנה שלי . לא רוצה יותר בחורה אחת , לא רוצה להזיק לעצמי שוב ככה .

נטע לא הייתה חייבת להקשיב לי ולהיכנס למים , היא זו שנכנסה זאת אשמתה בלבד . איך אני מעז לחשוב ככה ? אני אשם במוות שלה אני הרוצח , בא לי להידרס היום , בכל מקרה אין כבר למה להמשיך . הצלצול של הטלפון העיר אותי מהמחשבות המטומטמות שלי . "אחי , אנחנו פה תבוא כבר ארגנו לך בקבוק של טקילה" איתן צעד לנגד המוזיקה וחייכתי "אני בדרך אח שלי , שאף אחד לא יגע בו" אמרתי וניתקתי את השיחה . עליתי למכונית ונסעתי משהו כמו רבע שעה לצד השני של ראשון . 

חניתי ליד המדרכה ונעלתי את הרכב שלי . שמעתי את המוזיקה כבר מאמצע הנסיעה . פתחתי את הדלת וים של אנשים היו בפנים , יושבים על המדרגות , בבריכה , בסלון , במטבח ואני די בטוח שבחדרים . ראיתי את כל החברים שלי יושבים בחוץ עם נרגילות , אלכוהול  וגם מקרופונים . ישבתי ליידם בחיוך והבחנתי בבנות שבבריכה . "מה קורה?" תומר שאל שהעביר לי את הצינור של הנרגילה . "אני הולך לזיין היום" צעקתי וכולם צחקו . פתחתי את הבקבוק של הטקילה ושתיתי מהפייה . 

"לך על ולריה שמעתי היא פצצה" איתן אמר לי באוזן . "היא הראשונה שחשבתי עליה" אמרתי וצחקנו . 

השעה כבר שלוש וכולם פה שתויים , בחוץ שרים קריוקי ואני הלכתי להביא עוד טקילה . נכנסתי למטבח וראיתי את ולריה וסימונה שם . "אהובי לא ראיתי אותך ממתי אתה פה?" סימונה חיבקה אותי חזק , כן היא גם שיכורה . "האמת שאני לא זוכר" אמרתי וצחקנו שלושתינו . "תציגי לי את החברה היפה שלך" קרצתי לולריה והיא צחקקה . 

"זאת ולריה היא מי"ב 7" סימונה אמרה . "נדיר אני מ9 עם סימונה" אמרתי והיא חייכה , כן היא דיי קלה להשגה , לא כמו נטע . אם זאת הייתה נטע היא בטוח הייתה שוברת עליי בקבוק אבסולוט . "יאלה חיים שלי תישאר פה עם ולריה" היא אמרה וקרצה לי , כאילו שהבינה מה אני רוצה . "אני יוצאת לבחוץ תבואו אם אתם רוצים . היא באה לאוזן שלי ולחשה "אם אתה עושה איתה דברים בחדר שלי אני קורעת לך את הראש מהמקום" גיחכתי והלכנו לחדר אורחים אקראי . 

"אז ולריה יש לך חבר?" שאלתי שישבנו אחד מול השנייה על המיטה . "לא , ולך?" היא חייכה ושיחקה עם חתיכה מהשיער שלה . "לי אין אז מסתדר לנו לא?" שאלתי בחיוך , "מסתדר לנו" היא אמרה והורידה את החולצה , קמתי לנעול את הדלת והורדתי גם . שלפתי מהכיס האחורי שלי קונדום ועליתי מעלייה . התחלתי לנוע במהירות והיא גנחה מתחתיי , התכופפתי אל הצוואר שלה והנחתי עליו נשיקות קטנות ועדינות . 

היא קירבה את הראש שלי אל שפתייה ונישקתי אותה ברכות , הלשונות שלנו נפגשו והרגשתי שהבטן שלי מתהפכת , לא הבנתי למה כי זה לא קורה לי אף פעם , אבל זה לא משהו שיגרום לי לעצור . התרחקתי מראשה ומיקמתי את עצמי יותר טוב . זזתי קדימה ואחורה במהירות ואני די בטוח ששמעו את הגניחות שלה עד למטה . שהתחלתי להתעייף יצאתי מתוכה ונשכבתי מתנשף , היא הניחה את הראש שלה על החזה שלי ונרדמתי . 

--------------------------------------------------------------------

קמתי מטושטש לגמרי , הבגדים שלי זרוקים על הרצפה , ולריה שוכבת לצידי , והשעה עשר בבוקר . קמתי בשקט מהמיטה ולבשתי מעליי את הבוקסר . שפשפתי את העיניים מעייפות אני חייב ללכת הביתה ולישון . שמתי את הבגדים ושטפתי את הפנים במקלחת שבחדר . "מה השעה?" ולריה לחשה "עשר ורבע" אמרתי שתליתי את המגבת. "לא יכולה לזוז אה?" צחקתי על ההליכה המוזרה שלה . היא גיחכה והתלבשה .

יצאתי מהחדר והכנסתי את הטלפון והמפתחות של האוטו לכיס תוך כדי שאני יורד במדרגות . משהו כמו עשרה אנשים ישנים על הספה , איתן ותומר מעשנים נרגילה בחוץ , כמה בנות רדומות על הכיסאות שיזוף ויש כאלה שנדרמו על הרצפה בסלון עם בקבוקים ביד . "אחים שלי אני זז" אמרתי ולקחתי לאיתן את הצינור של הנרגילה מהיד.

"למה תישאר אחי" תומר אמר ולקחתי עוד כמה שאכטות . "לא אני עייף מת , נצא בערב לים?" שאלתי והוצאתי את העשן מהפה . "זורם" תומר אמר ואיתן הנהן לחיוב עם הראש . התקדמתי לאוטו וסימונה עמדה בדלת עם שתי בנות. היא יצאה איתי לבחוץ ווידאה שאף אחד לא שומע . "שמעתי שחגגת עם ולריה אתמול" היא אמרה וצחקתי , "נו יש עתיד ?" היא שאלה "אני לא יודע אם יש סיכוי איתה אני בקושי מכיר . "תכיר היום , כולם באים לחוף בצהריים" היא אמרה ונופפה עם היד לשלום לכיוון מכונית עם אנשים . 

"אני איתן ותומר נבוא בערב" אמרתי לה והיא חייכה . "סבבה חיים שלי" היא אמרה וחיבקה אותי . ולריה יצאה מהדלת והייתה שקועה באייפון שלה . "ול" (כמו vale) סימונה קראה לה . היא חייכה והתקרבה . "אני חייבת לזוז נדבר בערב" היא אמרה וחיבקה את סימונה . היא לא ידעה מה לעשות איתי אז קירבתי אותה אליי ורכנתי לנשק אותה . 

"תסיימו להתעלס ודברו איתי בערב" סימונה צחקה והתרחקנו . צחקנו ממה שהיא אמרה ונפרדמו כל אחד למכונית שלו . "את רוצה שאני יאסוף אותך בערב?" שאלתי אותה והיא הנהנה לחיוב . כן בטח , לא גבר של בחורה אחת . הכל בולשיט אני פשוט לא מסוגל להישאר לבד , נהייתי קוקסינל שמתאהב בכל אחת שאני רואה .