i kiss the scars on his skin (hebrew)

i kiss the scars ob his skin (Hebrew)- פרק 36

נ.מ. לוק-

כרגע אני לבד. אשטון אמא שיש לו משהו לעשות, מיקל וקאלום הלכו לראות סרט.

אני מרגיש ריק.

חסר תחושה.

אני הולל לרופא אחר, דוקטור פיטרס אמרה כמה דברים שגרמו לי להרגיש לא נוח.

כל הדבר הזה של טיפול הוא באמת חסר פואנטה.

הו, זה יעזור!

לא, זה גורם לי להרגיש יותר מטורף ממה שכבר הרגשתי. אולי בגלל שזה גורם לי להיות מטורף.

זה מלחיץ, אתם יודעים, אם אתה עושה משהו אחד לא נכון, הרופא מתאכזב. ואז כשאתה מתחיל להשתפר הם אומרים לך שזה רק זמני.

אולי אני צריך ללכת להליכה.

הסתכלתי החוצה.

רעיון רע.

השמיים אפורים, זה נראה שהולך לרדת גשם.

במקום, נכנסתי לטוויטר.

@Lkhemmo23: לוק אני אוהבת אותך כל כך בבקשה תעקוב אחריי!

ציחקקתי כשעקבתי אחריה.

@ew5sosno: תחתוך את עצמך, יא ז** חסרת ערך.

הלעתי את רוקי, מנסה להחזיק את עצמי.

זה מישהו זר, אתה לא צריך להדאיג את עצמך ממה שהם אומרים.

אני מנסה לשכנע את עצמי שהציוץ לא נכון, אבל חלק מהמוח שלי אומר אחרת.

זה נכון, ובכל מקרה, אתה צריך לחתוך.

שמתי את ידיי על אוזניי, מנסה לחסום את המחשבות הרעות.

כמה מדהים תרגיש המתכת הקרה על העור שלך.

הלכתי לכיוון השירותים.

זה כבר קבוע.

אני יודע שאני לא אמור לעשות את זה, אבל מסיבה מסויימת אני עדיין מרגיש את הצורך לעשות את זה.

פתחתי את הארון, והתקדמתי ישר אל הסכינים שלי.

משהו עצר אותי.

יש שם עכביש ינק שיושב ממש ליד הסכינים.

"פאק, לא!" צעקתי כשרצתי מהחדר.

אולי זה היה סימן, אתה לא צריך לחתוך ואולי העכביש שמר על הסכינים שלך; ממך.

הלכתי למקרר והוצאתי קוביית קרח, והנחתי אותה על זרועי. אנחה יצאה מפי.

לא אותו הדבר, אבל יעזור לבינתיים.

הטלפון שלי רטט, לקחתי אותו וראיתי שיש לי הודעה מאשטון.

אשטון: פגוש אותי בחוץ במכונית.

בסדר, עקבתי אחר הוראותיו, שמתי נעליים ויצאתי החוצה.