i kiss the scars on his skin (hebrew)

i kiss the scars on his skin (hebrew) - פרק 24

נ.מ. לוק-

כשנכנסתי לחדר שלנו ראיתי את אשטון עומד שם עם הבגדים המלאים דם שלי בידיו.

העיניים שלנו נפגשו הלסת שלי נגעה ברצפה, לא היה לי משהו להגיד.

אשטון עשה את הדרך שלו אליי.

בלי לשבור את הקשר בעינינו, הוא לקח את היד שלי והרים את השרוול שלי למעלה.

הוא לקח נשימה והביא את עיניו על הקווים האדומים שנחו על גבי מפרקי ידיי.

"למה, למה לא הערת אותי לפני שזה קרה?" הוא שאל אותי.

"לא רציתי להטריח אותך, אני ידעתי שתהיה מאוכזב" אמרתי בשקט.

"זה שטויות ואתה יודע את זה, אני מאוכזב עכשיו, אני כבר הייתי שמח כשהיית מוכן לקבל עזרה, אתה בכלל רוצה להבריא?"

הבטן שלי התהפכה.             

הוא מודאג וזאת אשמתך.

"אשטון, זה לא כזה קל, המחשבות שלי אומרות דבר אחד, ואני לא יכול לדחוף את זה. אני רציתי לספר לך, אני באמת רציתי. אני לא רציתי להפסיק להיות נקי, אבל ברגע שהמחשבות האלו נכנסות אל תוך הראש שלך אפילו יותר, הם לא הולכות עד שאני קורע את העור שלי לשניים. איך אני יכול לומר את הדברים האלו כשאתה אפילו לא מבין מה קורה?"

"זה הדבר, אתה ממציא את כל התירוצים האלו, אתה עושה את זה לעצמך. אתה לא הולך להחלים עד שאתה לא תנסה!" הוא צעק עליי.

דמעות נוצרו בעיניי, חשבתי שאיכפת לו ממני, אני מניח שהוא רק רצה שאני יחשוב את זה. הוא כמו כולם, רק גורם לך להאמין שאיכפת להם ממך, ואז הם מתעצבנים ואומרים את האמת.

"איך אתה יכול להגיד שאני לא מנסה? אני הייתי שבועיים נקי. אני ניסיתי, אני חשבתי שאתה מבין שזה לא כזה קל. אני לא יכול פשוט להקליק באצבעות שלי ולהיות שמח" אני אמרתי הולך משם.

"לוק לאן אתה הולך, תראה אני מצטער, אני לא התכוונתי להגיד את זה, אני פשוט מאוכזב" אשטון צעק מאחורי.

"אני פשוט צריך ללכת החוצה, אני יחזור בקרוב, פשוט לחשוב על הדברים שאמרת, איך אתה היית מרגיש אם היית במקומי?"צעקתי לוקח את המעיל שלי ויוצא מהדלת.