i kiss the scars on his skin (hebrew)- פרק 17

736 52 10
                                    

נ.מ. קאלום- (לפני שאשטון חזר לחדר)

"מייקל אתה חושב שהוא יהיה בסדר?" שאלתי עם פחד בקולי.

"אני לא יוד-"

הוא נקטע בכך שרופא נכנס לחדר.

"בנים, אתם בשביל לוקאס המינגס?" הוא שאל.

"כן, הוא בסדר?" מייקל ענה.

"טוב, כן ולא, שטפנו את קיבתו וניקינו את כל החומרים הרעים שנגרמו מהכדורים, אבל נראה שיש לו בעיית אכילה, ידעתם על זה בנים?" הוא שאל אותנו.

ללוק יש הפרעת אכילה.

חשבתי שהוא אוהב אוכל.

"לא, אנחנו לא היינו מודעים לזה" אמרתי.

אשטון פתאום נכנס פנימה.

"אש,  יש משהו שלא ידענו על לוק" מייקל אמר.

"יש לו הפרעת אכילה" הדוקטור אמר לפני שאנחנו יכולנו לספר.

"הוא יהיה בסדר?" אשטון שאל בקול מפוחד.

"הוא מאוד מיובש, אצבעותיו חבולות, אשר בטח נגרם על ידי ההקאות, יש לו טמפרטורת גוף נמוכה מאוד והוא מאוג חלש, הוא הולך לשרוד אבל זה יקרה אבל זה עשוי לקרות עוד זמן מה"  הוא ענה.

"הוא ער והוא אמר שהפעם האחרונה שהוא אכל בלי להקיא הייתה לפני שלושה ימים, אין שום דרך לדעת אם הוא משקר או לא. הוא לא כל כך חולה, אבל אם הוא לא יטופל הוא יהיה" הוא גמר.

"כמה זמן זה 'זמן מה'?" אשטון דיבר.

טוב, זה יכול להיות עד חודש, בסוף השבוע הוא יוכל לעזוב, אבל הוא חייב לחזור לכאן כל יומיים לבדיקות, והוא גם צריך להיכנס לטיפול" הוא ענה.

"גם מצאנו את הפתק הזה בתוך כיסו, זה נראה כמו מכתב התאבדות, כשהוא יצא מכאן, אני מציע שתדברו איתו על זה" הוא אמר בעודו מביא את זה לאשטון.

"אני צריך לחזור לעבודה, אבל אני אעדכן אותכם כל כמה שעות אם אתם רוצים" הוא גמר.

"זה יהיה מעולה, תודה" אמרתי.

הרופא הנהן עם חיוך והלך.

אשטון ישב בכיסא וקרא את הפתק לעצמו.

היה לו מבט ריק על פניו, הוא נראה כמעט ריק.

נ.מ. אשטון-

קראתי את הפתק לעצמי שוב ושוב, מנסה לגרום לזה להיראות הגיוני.

איך הוא יכול פשוט לנסות לעזוב ככה?

משהו היה חייב לקרות.

למה הוא הרעיב את עצמו?

"אני הולך להביא לנו בגדים ללבוש, אני מניח שאנחנו הולכים להישאר כאן הלילה" מייקל אמר.

קאלום ואני הנהנו את ראשינו באישור.

"אני יחזור עוד מעט" מייקל אמר בעודו מתקדם ליציאה.

i kiss the scars on his skin (hebrew) Where stories live. Discover now