Struggling | התמודדות

Five

- התמונה מצחיקה אותי יותר משהיא אמורה -
לקחתי אותה מתוך gif וזה מה שיצא. (אין לי מושג איך שמים פה את ה-gif עצמו, אז נסתפק בזה)

-

היום השני שלי בבית הספר התחיל די גרוע. איחרתי לשיעור וקיבלתי נזיפה ראשונה. נזיפה שנייה הייתה כשאני וניק העברנו בנינו פתקים, ונזיפה שלישית כשנפלתי מהכיסא בלי כוונה. את השיעור הראשון סיימתי עם הפרעה לתעודה. ידעתי שזה לא טוב, אבל זה לא שינה לי כל כך. בין כה וכה הייתי צריך לקבל אחת כזו במשך הסימסטר.

שמחתי כשהגיע השיעור השני. השיעור השני שלי, היסטוריה, היה בלי ניק, וככה הסיכוי שאקבל הפרעה גם בו היה נמוך יותר. התיישבתי ליד נערה בתספורת קארה בלונדיני ומשקפיים גדולות. היא הייתה נחמדה והריחה די טוב, וגם המחברת שלה הייתה כל כך מסודרת, שכמעט קינאתי בפרט הלא חשוב הזה. משך השיעור היה די מתיש, אבל הוא הסתיים.

אני, ניק וג׳סיקה ישבנו בשולחן הקבוע שלנו, כך הם אמרו והסבירו כי לכל חבורה חייב להיות שולחן קבוע. מכך הבנתי שאנחנו חבורה. אף פעם לא הייתי חלק מחבורה או קבוצה, וזה הרגיש די נחמד להיות שייך לאיפשהו. להיות שייך. אהבתי את ההרגשה שיש לי חברים לספר להם את הבעיות שלי, לדבר איתם או סתם להעביר את הימים המשעממים ביחד.

ניק וג׳סיקה נסחפו לתוך שיחה כשעיניי נחו על השולחן הקבוע של אמה וחבריה. הבחור הרגיל שתמיד הופיע לידה היה שם, וגם קבוצת בנות שאמה הסתובבה איתן ביום הראשון. גם כמה בחורים הצטרפו עכשיו, אבל אמה לא נראתה באופק. המשכתי לאכול עד שהיא הגיעה, עם שיערה אסוף בצמה ושמלה קצרצרה. מבטה היה ריקני ומשועמם כשהיא עברה על פני כל חבריה אל הכיסא שלה. היא הפילה את המגש שלה על השולחן והתחילה לאכול בשקט, מתעלמת מחברה שישב לצידה.

היא כל כך יפה.

אמה המשיכה להתעלם מכולם בדרכים שהן. לבסוף היא הרימה את עיניה ונעצה אותן בי. הסטתי את מבטי בשביל שלא תחשוב שבהיתי בה, אבל כשהחזרתי אותן הופתעתי לגלות שעיניה עדיין היו נעוצות בי. היא הסתכלה עליי באיום והעבירה את האצבע שלה לרוחב צווארה, מסמנת לי שאני גמור. סובבתי מהר את מבטי והמשכתי לאכול מהצלחת שלי ולנסות להשתלב בשיחה של ג׳סיקה וניק.

כשיצאנו משערי בית הספר ג׳סיקה הציעה לי ולניק להפגש אחר הצהריים בביתה. היא אמרה שיש לה בריכה ו'אין מצב שלא נתפתה ונרצה להכנס אליה', אז 'נצטרך להצטייד בהתאם'. כמעט וסירבתי לה באוטומטיות, כי לרוב לא הייתי מגיע למפגשים כיתתיים בבית הספר הקודם שלי. אבל הפעם זה היה עניין אחר. אלו החברים שלי, ויש גם סיכוי שיהיה כיף. כיף אמיתי. אז החלטתי להסכים להצעתה.