הנה פרק שקורים בו דברים. תהנו!
/
זה היה עוד ערב רגיל. מנורת הלילה האירה את הספר הפתוח של אמה. אני שכבתי מתחת למלא שמיכות פוך עבות והעברתי עוד דף מלא במילים שזורות זו אחר זו. כמעט נכנעתי והלכתי אל משקפי המציאות המדומה שלי. לאחר שעה רצופה של קריאה הגעתי אל פרק שנים-עשר. בדיוק באתי לקום אל הארון בכדי להחליף בגדים לפני שג׳סיקה וניק יגיעו כששמעתי דפיקות בדלת. אני מסתכל בשעה המוצגת על ממיר הטלוויזיה. הם אמורים להגיע בעוד שעה.
הדפיקות בדלת נעשות חזקות יותר, חסרות סבלנות יותר. פחדתי. הבית שלי היה ריק. ההורים שלי היו רחוקים מהעיר. אף אחד לא היה אמור להגיע עכשיו... באמצע הלילה. אני פותח את דלת חדרי בשקט ויורד אל קומת הקרקע. הצעדים שלי כמעט בלתי נשמעים בכלל. אני נעצר ליד דלת הכניסה ולוקח נשימה עמוקה.
"מי זה?" הקול שלי רועד בעודי מדבר.
"תודה לאל. זו אני, אמה. תפתח לי כבר. אני דופקת שעה בדלת המזויינת הזו." היא מוסיפה עוד כמה דפיקות חזקות.
אני מסתכל מבעד לעינית. דמותה של אמה נגלת לפניי. היא לבושה בג׳ינס קצר וחולצה מלוכלכת שקרועה בתחתית. אני מעביר את עיניי אל רגליה. היא יחפה. בידה האחת היא מחזיקה נעלי עקב גבוהות במיוחד.
"קדימה אלי – יוט!" היא צועקת. אני מתעשת על עצמי ופותח את הדלת במהירות לפני שתגרום לכמה שכנים כועסים לקום. היא מחייכת חיוך מגושם וכושלת פנימה, טורקת את הדלת אחריה בחוזקה.
אמה מתקדמת לבפנים מבלי לומר מילה. היא מניחה את נעלי העקב שלה ועוד שק מבד שחור על הרצפה, ואז מתיישבת על הספה, פולטת אנחה ארוכה ותשושה.
"על מה אתה מסתכל?" היא צוחקת בקול רם. עכשיו אני שם לב לכך שעיניה אדומות ושפתיה נפוחות.
"את שיכורה?" אני שואל בשקט ועושה את צעדיי אליה.
היא מסתכלת עליי ברצינות לרגע אחד קצר ואז פורצת בצחוק ארוך ומתמשך, שאחריו היא לוקחת נשימה עמוקה ואומרת, "מה נראה לך?"
"שכן." אני מתיישב לצידה. היא מדיפה ריח נוראי וחזק של אלכוהול ועשן סיגריות שמאשר את כול החששות שלי. מה היא עושה פה? מה אני עושה עם אמה השיכורה באמצע הלילה? למה היא הגיעה דווקא אליי?
"להביא לך מים? אני אביא לך מים." אני קם ומרוויח עוד זמן בשביל לחשוב. כשאני מוזג מים אל תוך כוס פלסטיק בשביל אמה, היא מדליקה טלוויזיה ומגבירה את הווליום לעוצמה החזקה ביותר. האוזניים שלי מתפוצצות בדרכי אליה, והיא צוחקת בשעשוע ומוחאת כפיים. אני מניח את הכוס על השולחן ומושך ממנה את השלט.
"תשתי את זה." אני מציית עליה. היא מנענעת בראשה כמו ילדה קטנה. על מי אני עובד? אני לא יכול להגיד לאמה קארטר מה לעשות. אני לא יכול לקחת עליה את הפיקוד.
YOU ARE READING
Struggling | התמודדות
Teen Fictionבאותו אירוע הוא לא ציפה למצוא את החידה הכי קשה שיתעסק בה בחייו. היא הייתה גדולה ממנו, מסובכת וחוצפנית, ובכל זאת, הוא לא הצליח להפסיק להתעסק בה. אליוט וואלקר, תלמיד ממוצע שבחייו היו לו מעט מאוד חברים, צריך להתמודד עם הצטרפותו לבית ספר חדש - תיכון חדש...
