זה יום שבת חמים, ובגלל העובדה שאין בית ספר, הרשתי לעצמי לשבת ולפרט בפני אמה לגבי כל מה שהיה אתמול בערב – מהרגע שהגיעה עם נעלי עקב ביד אחת ושק שחור ביד השנייה, ועד לרגע שהלכה לישון. היא לא נראתה מופתעת. אולי קצת מהחלק בו נישקה אותי, אבל כל שאר הדברים נראו לה הגיוניים לחלוטין.
אמה קארטר היא תופעה משונה.
לאחר השיחה שלנו היא החליטה לאסוף את חפציה ולברוח. 'אמא שלי בטח דואגת', היא אמרה במהירות וחמקה דרך הדלת. ישבתי על הספה המרופדת, לאחר שזרקתי את בקבוק האלכוהול והסיגריות של אמה בפח האשפה הגדול שבמורד הרחוב – ההורים שלי לא צריכים למצוא את זה בבית – וחשבתי באמת על מה שקרה אתמול בערב. נזכרתי בג׳סיקה ובניק. אמנם אמה לא זוכרת אותם מפני שהחלטתי לוותר על החלק הזה כשסיפרתי לה על אירועי אמש, אבל הם זוכרים אותה. הם כועסים עליי... ג׳סיקה כועסת עליי. אני נזכר במה שאמרה לי רגע לפני שהלכו, וגם במבט שלה.
הרמתי את הסלולרי שלי וחייגתי אל המספר של ניק. קבענו להפגש בעוד שעה בבית קפה שנמצא בקצה הרחוב.
נכנסתי אל בית הקפה הקטן שהכיל בתוכו בקושי עשרה אנשים. בקצה המסעדה, בתוך תא עם ספות מרופדות, ישבו ניק וג׳סיקה. הם התווכחו לגבי משהו וג׳סיקה שקשקה את המיץ שלה באגרסיביות. התקדמתי – לחוץ מאוד – לעבר השולחן שלהם. מלצרית בעלת חיוך רחב עצרה אותי.
"אני איתם." סימנתי לה בראשי לעבר חבריי שישבו ושתו את המשקאות שלהם בשקט. היא הנהנה והתקדמה הלאה.
רגע לפני שהגעתי אל השולחן שלהם, הם הרימו את מבטיהם אליי, מבחינים בי לראשונה. אף אחד לא פצה את פיו.
כחכחתי בגרוני. "היי. הזמנתם כבר משהו?"
ניק הסתכל לעבר המשקאות שלהם. "לא יותר מזה..." אמר.
"בסדר." מלמלתי.
שתיקה מביכה.
אני מתיישב ליד ניק. ג׳סיקה שולחת אליי מבטים שלא הייתי רוצה לפגוש בהם לצידי, ותוך כדי מערבבת את המשקה שלה בשקט. אני מסתכל אל התקרה – צבעי שמנת מקולפים למחצה.
"אתה עומד להתחיל לדבר?" ג׳סיקה מתפרצת לפתע. "באנו רק בשביל לשמוע מה יש לך להגיד לגבי ההתנהגות המחורבנת שלך אתמול, וניק השאיר את חברה שלו לבד בבית. אז תתחיל בבקשה." היא מטיחה בי.
אני מישיר את מבטי אל ניק, נבוך ביותר. "נעמי חברה שלך?"
"כן." הוא עונה בקצרה, לא מפרט יותר מזה. אני בולע את רוקי. למה הם מתנהגים ככה?
"אלו חדשות נפלאות. מתי התכוונת לספר לי את זה?" אני שואל.
הוא צוחק. "האמת היא שהתכוונתי לספר לך את זה אתמול בערב, אבל לך היו תכניות אחרות. מסתבר שגם לך יש חברה חדשה?" הוא משלב את ידיו על השולחן. המלצרית ממקודם מתקרבת אלינו, אולי בכדי לאסוף הזמנות, אבל אז היא מבחינה במתח סביב השולחן ומעדיפה להניח לזה וללכת.
YOU ARE READING
Struggling | התמודדות
Teen Fictionבאותו אירוע הוא לא ציפה למצוא את החידה הכי קשה שיתעסק בה בחייו. היא הייתה גדולה ממנו, מסובכת וחוצפנית, ובכל זאת, הוא לא הצליח להפסיק להתעסק בה. אליוט וואלקר, תלמיד ממוצע שבחייו היו לו מעט מאוד חברים, צריך להתמודד עם הצטרפותו לבית ספר חדש - תיכון חדש...
