לאחר שקיבלתי את הכסף ברחתי מביתה של ג׳סיקה הכי מהר שיכולתי. בייביסטר אף פעם לא היה עבודת החלומות שלי. יום אחרי, לאחר יום הלימודים, מצאתי את עצמי יושב ליד האי במרכז המטבח ואוכל ארוחת צהריים כשאימי נכנסה לבית ונקשה בעקביה על הרצפה. "אתה אוכל?" היא זרקה את צרור המפתחות על השולחן וחייכה. הרמתי את ראשי והנהנתי, עונה על המובן מאליו.
"אליוט?" היא שיחררה את הגומייה משיערה והוציאה קרטון חלב מהמקרר. הרמתי את ראשי בשנית וחיכיתי לדבריה הבאים.
"אני יוצאת עם קריס לפגישת עבודה, והיא הציעה שאולי, אם תרצה, תצטרף גם ותבוא לדירה שלה? היא אומרת שאמה מתנהגת מאוד משונה לאחרונה והיא דווקא מחבבת אותך. היא חושבת שאולי תצליח לעודד אותה קצת." היא מסתכלת לעברי ומחכה לתשובה, אבל אני יודע שכשמדובר באמה, אני לא אוכל לסרב.
"בסדר," ירדתי מהכיסא ופיניתי את הכלים.
ביתה של קריס מרשים. הרבה יותר משלנו. הוא מודרני ואלגנטי, וצבעי שחור ולבן משחקים תפקיד ראשי בו. אני סוגר את דלת העץ הגדולה מאחוריי ומחכה להוראות מאימי. קריס עומדת במטבח ועובדת על כמה דברים. לבסוף היא מתפנה אלינו ומתקרבת עם צלחת כיבודים. היא ואמא שלי מתקרבות לחיבוק.
"תודה, לא היית צריכה." אמא שלי מושיטה יד לכיוון הצלחת, אבל קריס מזיזה אותה בעדינות.
"לא, זה בשביל הילדים." היא צוחקת.
אימי מרימה יד אל פיה ומחייכת בחביבות. "אני מצטערת."
"אני צוחקת, בואי תתכבדי. בוא אליוט. זה בשבילכם." היא מניחה את הצלחת על השיש בסלון. אני נשאר לעמוד לצידן עד שאני שומע צעדים של מישהו. קודם כול אני רואה צל, ואז את אמה, יורדת באיטיות במורד המדרגות. צעיף עוטף את צווארה והיא לבושה בבגדים ארוכים ומסורבלים. היא בהחלט לא נראית במיטבה. אני נזכר במקרה שקרה אתמול, כשראיתי את אמה מחוץ לבניין בית הספר, מתנשמת בכבדות ומוחה דמעות.
אנחנו נשארים לפטפט עוד קצת עד שקריס ואמא שלי עוזבות. הבית דומם מאנשים. רק אני ואמה נמצאים, ופתאום זה מתחיל להלחיץ אותי. אמה חוזרת מהמטבח עם בקבוק יין בידה. היא משפשפת את עיניה ומתרחקת לכיוון אדן החלון הרחב. היא מתיישבת עליו, מתכסה בשמיכת צמר לבנה ומשקיפה דרך החלון. כבר חשוך בחוץ והלילה מתמלא בכוכבים. אני שותק, וכך גם אמה. אבל אז היא מסתובבת אליי, פותחת את פיית הבקבוק ולוגמת ממנו במשך זמן ארוך מדי.
"את בסדר?" אני שואל בשקט.
"אני מרגישה מצויין." היא מצחקקת ומושכת את השמיכה. שוב שורר שקט מרדים. אני מתופף באצבעותיי ומסתכל על אמה. אור מעומעם מאיר את פניה הסמוקות. שיערה מסתבך בתוך פקעת מרושלת ועיניה כמעט עצומות כשהיא מסתכלת דרך החלון.
YOU ARE READING
Struggling | התמודדות
Teen Fictionבאותו אירוע הוא לא ציפה למצוא את החידה הכי קשה שיתעסק בה בחייו. היא הייתה גדולה ממנו, מסובכת וחוצפנית, ובכל זאת, הוא לא הצליח להפסיק להתעסק בה. אליוט וואלקר, תלמיד ממוצע שבחייו היו לו מעט מאוד חברים, צריך להתמודד עם הצטרפותו לבית ספר חדש - תיכון חדש...
