"אל תגיד לי שאתה הולך ללבוש את אותם הבגדים גם בלילה, בבקשה." ג׳סיקה ישבה בשיכול רגליים על המיטה שלי וניסתה לסדר את המזוודה השחורה ששכבה מולה.
"אז אני לא אגיד." הכנסתי בוקסר אחד לתוך המזוודה והרמתי את מבטי אל ג׳סיקה. היא חייכה אליי, כמו תמיד, בצורה שגרמה לי להרגיש כאילו היא באמת אהבה אותי.
מאז שאני וג׳סיקה נהיינו זוג, ג׳סיקה נעשתה יותר מאושרת. למען האמת, זה נראה כאילו היא עברה את התקופה הקשה שלה – שבה החליפה בן-זוג כל יום והייתה ממורמרת ועצבנית. הסידור הזה שלנו כבני-זוג לא היה רע בכלל. לא מבחינתי (בסך הכול נשארנו חברים טובים כמו שהיינו פעם רק עם קצת מזמוזים מדי פעם) ולא מבחינת ג׳סיקה. לא הכול צריך להיות תמיד כל כך מסובך. ג׳סיקה לא יודעת שאני לא באמת מחבב אותה כמו שהיא אותי, וזה לא אמור להפריע לנו כל עוד היא לא יודעת.
"אז זה כל מה שאתה לוקח לטיול השנתי?" היא שואלת, מחזירה אותי למציאות. התבוננתי במזוודה – חולצה חלופית, תיק רחצה ותחתון בוקסר אחד ויחיד. לא הייתי זקוק ליותר מזה.
"כן, אני מניח. ניק יביא איתו את כל השאר. חוץ מזה, עדיין לא ארזתי את התיק שלי." הזכרתי לג׳סיקה שהבעת גועל הופיעה על פניה. היא צחקקה ומשכה בידי.
"בנים," היא מלמלה והדביקה לי נשיקה על הלחי.
"בכל מקרה, אולי אני אוסיף עוד כמה דברים בבוקר." התבוננתי בשעון. השעה הייתה כבר עשר והייתי די עייף. "טוב, כדאי שתלכי הביתה. מאוחר ועדיין לא ארזת את המזוודה שלך."
"אתה מגרש אותי?" ג׳סיקה חייכה חיוך שובב.
"כן," אני מושך בכתפיי, גורם לילדה עם האודם הבוהק לצחקק.
היא התבוננה בי לכמה רגעים ונאנחה. "אתה לא הולך להפגש עם האמה הזו או משהו, נכון?" היא שאלה. כיווצתי את גבותיי בבלבול. מאז שהיא וניק ראו את אמה ביום ההוא אצלי בבית, ג׳סיקה נעשתה חשדנית וקנאית לכל העניין הזה. לא יכולתי להבטיח לה את זה – כמובן שלא ידעתי מתי אמה עומדת להופיע בבית שלי, ואני כמובן לא יכולתי לגרש את אמה. הייתי אמור להרגיש רע לגבי כל מה שאני עושה, כי אם נודה בזה, אני פוגע בחברה הכי טובה שלי. אבל זה העניין, לא יכולתי להפסיק, וגם לא רציתי. אמה קארטר הייתה משהו אחר, ומאיזשהי סיבה, יכולתי לפגוע בכל הסובבים שלי רק בשבילה. וזה גרוע.
"אני מניח שלא..." דיברתי לאט.
"אתה לא בטוח בזה." ג׳סיקה קבעה. "הי, אליוט. אתה מודע לזה שאנחנו חברים עכשיו? כאילו, אני לא אומרת שאתה לא יכול להפגש עם בנות, כי אין לי בעיה עם זה. להפך, אני לא רוצה להיות כמו הבנות האלו. אבל..." היא נשמה עמוק. "אני לא רוצה את השמיניסטית ההיא בסביבה שלי. לפחות תכבד את הבקשה הזו, בסדר?"
"בסדר." מלמלתי בייאוש.
ג׳סיקה הבזיקה לעברי חיוך אחרון לפני שיצאה מהחדר. סגרתי את המזוודה וזרקתי אותה על הרצפה, ואז נשכבתי במיטה מתחת לשמיכות ונרדמתי.
YOU ARE READING
Struggling | התמודדות
Teen Fictionבאותו אירוע הוא לא ציפה למצוא את החידה הכי קשה שיתעסק בה בחייו. היא הייתה גדולה ממנו, מסובכת וחוצפנית, ובכל זאת, הוא לא הצליח להפסיק להתעסק בה. אליוט וואלקר, תלמיד ממוצע שבחייו היו לו מעט מאוד חברים, צריך להתמודד עם הצטרפותו לבית ספר חדש - תיכון חדש...
