Fifteen

225 35 14
                                    

אחרי שנים כמעט, אני מעלה את הפרק הזה. מקווה שתאהבו ותהנו, והכי חשוב - תגיבו את דעתכם. אוהבת...

-

ג׳סיקה רוג׳רס החליפה עוד שלושה בחורים מאז הפעם האחרונה שפגשנו בריימונד.

ניק ונעמי הלכו כמה צעדים לפניי, בעודי מתעכב מאחור. אני מכניס את ידיי לכיסים ומאזין באי רצון לשיחה הערה של הזוג שהולך לפניי. "לא, נעמי. כבר הסברתי לך אלפי פעמים, אלו לא המילים –" ניק מנסה להסביר, אך נעמי קוטעת אותו באמצע בצחוק מתגלגל. עוד סשן נשיקות ומזמוזים. אני כבר עייף מלהסתכל עליהם.

נעמי מסתובבת לאחור ומביטה בי. "אתה בסדר שם?" היא שואלת. אני מהנהן ואנחנו ממשיכים ללכת על המדרכה. הרחוב שומם מפעילות והאוויר החם מקשה עלינו. תודה לך, ג׳סיקה, שאילצת אותנו ללכת עד לבית של הבחור הסיני החדש שלך בחום אימים הזה. אני מקווה מאוד שהפעם זה יהיה שווה את זה.

אנחנו מגיעים לבית פרטי בקצה הרחוב, עם חצר גדולה ומדשאות רחבות. נעמי פותחת את השער הגדול ואנחנו צועדים פנימה. מהחלון הרחב אני מזהה את פניה של ג׳סיקה בוחנות אותנו. היא מסתכלת עליי. אני נרתע ומשפיל את מבטי, ממשיך ללכת בקצב אחיד אחר ניק ונעמי.

אנחנו עולים מדרגה אחר מדרגה בזמן שהדלת נפתחת בפנינו. ג׳סיקה עוטפת בידיה את הבחור עם העיניים המלוכסנות והוא מבזיק חיוך קצר ונבוך.

"הכנסו בבקשה." הוא ממלמל, מסתכל לעבר ג׳סיקה וזו מהנהנת לעברו באישור.

"אז..." נעמי פותחת כשאנחנו ניצבים בסלון בדממה. "איפה האוכל?" היא מתבדחת. לצערה, אף אחד לא צוחק. כולם משפילים את מבטם אל המרצפות ותוהים, למה לעזאזל הפגישה הזו מתקיימת? אה, כן. ג׳סיקה רוג׳רס.

"תכירו, זה סאן." ג׳סיקה ממהרת להגיד.

"צ׳אן." חברה מצייץ בשקט. אלוהים אדירים.

ג׳סיקה עוטה על פניה פרצוף נבוך ביותר. היא מסתכלת לעבר צ׳אן בחשש ונושכת את שפתה. "אני כזו טיפשה לפעמים!" היא קוראת בצעקה. "התבלבלתי. מצטערת. דרך אגב, נעמי, האוכל מחכה בחדר." היא קורצת לעברה, ונעמי מחייכת בבושה.

"אוקיי, אז –" ניק מתחיל.

"בואו אחריי." צ׳אן אומר בקול שקט ובטוח, ומבטו הנעים והרגוע מבלבל אותי. אנחנו צועדים אחריו בשקט.

"את אפילו לא יודעת מה השם שלו?" ניק צווח בשקט כשאנחנו הולכים מאחורי גבו של צ׳אן. נעמי הולכת זקופה ובטוחה אחריו, ושלושתינו מתעכבים מאחור. ג׳סיקה שולחת מבט נואש.

"התבלבלתי!" היא לוחשת. "והוא באמת די טוב ביחס לאחרים. בבקשה מכם, אל תהרסו את זה." היא מתחננת.

אני מגחך. "בנתיים נראה שאת עושה את זה."

"מה הקטע שלך?" וכשאני לא עונה, ג׳סיקה פונה אל ניק. "מה הקטע שלו?"

Struggling | התמודדותWhere stories live. Discover now