מעמקי הים

פרק 2- מטמורפוזה

צעקתי מפחד. נפלתי לתוך הבור בלי שיווי משקל, עד שהרגל שלי נחתה במכה על סלע משופע וגבוה. קיבלתי בום של כאב בכל הגוף מהמכה, כשהחלקתי על הסלע מהר כמו מגלשה. צרחתי לגמרי. מי שהיה רואה אותי מהצד בטח היה מתפקע מצחוק מהצרחה שיצאה לי, אבל זה היה ממש מפחיד. ומסוכן.

נחתתי על החול בתחתית הסלע והשתפשפו לי הברכיים, עד שנעצרתי. זה כאב. קמתי בקושי. ״לא קיבלתי כבר מספיק מכות היום?!״ צעקתי לאוויר וניערתי את הרגליים מהחול החשוך.

ואז הסתכלתי מסביב. איפה אני?
הייתי בסוג של חלל תת קרקעי גדול, כמו מערה כזאת, שהאור היחיד שהאיר אותה היה הפתח הרחוק שממנו נפלתי. ניסיתי לטפס למעלה אבל הסלע היה חלק ועכשיו גם רטוב מזה שהחלקתי עליו אז לא הצלחתי.

הלכתי פנימה לתוך המערה, בתקווה שהיא אולי תיגמר מתישהו ויהיה פתח לצאת. היה חשוך נורא, אבל המשכתי ללכת בכל זאת, כשהידיים שלי החליקו על קירות המערה הרטובים משני צדדי כדי לגשש את הדרך-ואז ראיתי את האור בקצה המנהרה. טוב, סוג של.

זה לא היה אור יום, אלא היה אור כחול בהיר, כמו של הירח. הוא בטח עלה כבר. הלכתי לכיוון האור הרחוק והגעתי לבריכה יפהפייה בצבע תכלת, גדולה ומדהימה, שנראית כאילו היא רק מחכה שייכנסו אליה. היא היתה בנוייה מקירות חומים- כתומים שעשויים מסלעים, ובתקרה היה פתח רחב שבקצהו ראו קצת מאור הירח שלא סיים עוד לעלות למרכז השמיים.

״ואו.״

פשוט ואו. הלוואי שהייתי יכולה להישאר כאן.
אני אוהבת את הים וזה יהיה בטח מדהים להישאר כאן ולשחות בבריכה שעות ולא... לחזור הביתה.

התנפצה לי האשליה כשנזכרתי שאמא בטח דואגת לי ושאני צריכה לחזור הביתה. ישבתי על הברכיים ליד שפת הבריכה ונגעתי במים.

אולי הנחל שהיה למעלה ממלא את הבריכה הזאת.

אבל כשהסתכלתי מסביב לא ראיתי פתח לנחל...
אבל כן מצאתי פתח בתוך הבריכה. היה שם חור דיי גדול באחד הסלעים שהקיפו את הברכה, בערך בעומק של שניים שלושה מטרים מעל פני הבריכה.
זה בטח מוביל לים.

עצרתי את הנשימה, קפצתי פנימה, ופתחתי את העיניים. הבריכה היתה ממש עמוקה. הסתכלתי מסביב ואז ראיתי אור חזק מלמעלה. המים מסביבי זזו, והתחילו לבעבע. ראיתי מתוך המים את הירח עולה. הירח, הוא- עשה, משהו?

עליתי מעל המים לנשום, וכשהסתכלתי למעלה על הירח פתאום הוא האיר חזק יותר. כיסיתי את העיניים עם היד כדי לא להסתנוור וראיתי שהמים בעבעו מסביבי כמו ג׳קוזי, רק שהם היו קרירים נעימים. זה היה ממש מרגיע. רציתי להישאר פה כל עוד זה נמשך.