לא היו לי מילים. פשוט פערתי את הפה לזמן שהיה נראה כמו נצח בערך.
היא חייכה. ״כן, כן, את יכולה להגיד את זה- אני בת הים הקטנה. למרות שאני די גבוהה, כן?״ היא צחקה. ״טוב בואי נגיד שהסיפור שלי קצת שונה מהסרט.״
היא לא נראתה יותר כמו אישה. יותר צעירה מאישה. והשיער שלה הפך מג׳ינג׳י לצבע אש, ובזנב שלה היו את כל גווני התכלת של הים, ושרשרת הגבישים הכחולים-אדומים שעל צווארה נצנצה יחד עם כל ההופעה שלה.
והיא הזכירה לי את מלודי.
התנערתי. ״טוב, צריך למצוא את מלודי.״
״גם מלודי...?״ היא שאלה כששמתי לב שהקול שלה גם השתנה ונהיה צעיר יותר. ״כן, גם לה יש זנב.״
״מבריכה ומירח?״ מה...
״כן. ...איך ידעת?״ היא חייכה. ״אני יודעת הכל על בנות ים. אם תרצי אני אספר לך בדרך. נשחה למקום קצת רחוק, אז אם תרצי נוכל לעשות הפסקה.״
״לאן?״ ״למקום שבו אפשר לנתב אנרגיה. בעצם נוכל להתמקד שם יותר ולהצליח למצוא איפה מלודי בדיוק. אבל בדרך תספרי לי הכל, טוב בלוסום?״
״טוב״.
ואחרי שאריאל לימדה אותי טריק איך לדבר מתחת למים, באמת סיפרתי לה על הכל מהיום שהפכנו לבנות ים, ועד לרגע שמלודי נעלמה.
״טינקרבל היא אמא שלך?! שיואו! לא ראיתי אותה המון זמן. וזה שהיא עכשיו לא סירנה זה מדהים. אני כבר רוצה שניפגש. ויופי שהיא עם אריק, זה יפה כל כך.״
״ואת מאוהבת בפיטר פן, נכון? איך נפרדת מאריק? ומתי הכרת את פיטר? ואיך הפכת לנסיכת דיסני? יש לי כל כך הרבה שאלות...״
״זה בסדר, אל תדאגי.״ היא חייכה ונשמה עמוק את המים כששחינו. היא היתה נראית כל כך אופטימית וחסרת דאגות שזה הרגיע אותי.
״אז ככה. אני ופיטר הכרנו לפני המון זמן. בערך... חמשת אלפ... עשרת אלפים שנה.״ ״מההההה...! את צוחקת עלי. רגע..״ ״אם את שואלת למה התבלבלתי זה כי פעם ספרו את השנים אחרת. זה עדיין תקוע לי משום מה. ואני והוא החלפנו הרבה שמות מאז, פיטר, פירס, אריאל, לילי... אבל אני והוא הכרנו כשלי עוד קראו לינאריה, ולו קראו אמיגדלון. שמות מוזרים, אני יודעת, אבל זה מה שהיה אז.״
הסתכלתי עליה. לא יכולתי לדמיין אפילו... ״מה היה אז בכלל?״ ״תתפלאי, אבל אז היה יותר מאשר היום- טכנולוגיה כמו אנרגיה אינסופית, מכונות שיוצרות כוחות על, הפיכת כל חומר לחומר אחר, כשפות של ארבעת היסודות...״
אין סיכוי.
בלעתי את התדהמה העצומה שלי כדי שאני אוכל, אתם יודעים, לתקשר.
״זה נשמע לי יותר כמו העתיד מהעבר.״
״כן, אבל לכל תקופה היו חסרונות, את יודעת. באטלנטיס היו חוקים נוקשים מאוד.״
אטלנטיס? ״אינסוף אפשרויות, אבל גם חובה לציית לכל דבר, לומר את האמת בפרצוף, וגם כולם שם חשבו רק על עצמם. תדמייני את מה שראית היום, רק במקום כעס הרסני, יהירות הרסנית. כולם היו בתחרות עם כולם, ומעמד הגבר היה נחות מאוד... גם בתור אישה זה ממש לא היה לי נעים.״
״ואו. וחשבתי שאטלנטיס היא סתם אגדה, כמו...״
YOU ARE READING
מעמקי הים
Fantasyמלודי היתה נערה רגילה בת 17 וחצי, שרק יצאה לחופשת הקיץ שלה, עד שיום אחד במהלך שחייה בים היא גילתה משהו שבזכותו התחילה לעבור הרפתקה חדשה בחייה, שכבר הרבה שנים אף אחד לא עבר, הרפתקה שכנראה אי אפשר לעצור...
